10,416
עריכות
שינויים
מ
אין תקציר עריכה
במענה ליו"ר [[צא"ח]] הרב [[ישראל לייבוב]] שכתב לרבי בשנת האבלות שלו שבעקבות הפעילות והנדידה בדרכים מפסיד תפילות במניין ומבקש לקחת פסק זמן מהפעילות, שלל זאת הרבי וכתב שלא ייתכן שתגרם נחת רוח לנשמה ממיעוט פעולות בעניני תורה ומצוות, וכדי להשתדל שלא יחסר בענין של אמירת הקדישים עד כמה שאפשר, שנוסף על ההשתדלות שלו עצמו לומר קדישים במניין כשתמאפשר לו, ישכור מי שיאמר באופן קבוע{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7292.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'רצב].}}.
ולאדם אחר ששאל את הרבי האם לקבוע את מגוריו במקום בו תהיה לו פרנסה בריווח אך לא יהיה לו מניין קבוע, כתב לו הרבי שהדבר אפשרי במידה ויש לו אחים נוספים שיש להם את האפשרות לעבור באופן קבוע לפני העמוד, ושהוא עצמו ישתדל לומר משניות ולתת צדקה בכל אחת מהתפילות וכן להשתדל [[זימון|לזמן בעצמו]] בברכת המזון, ועם זאת סייג את הדברים בכך שהדבר תלוי במידת הבטחון שלו, אך אם הוא חזק באמונתו בכך שהקב"ה יכול לפרנס אותו בכל מקום, יקבע את מגוריו במקום שיש מניין קבוע, ושלא ידאג לעניין הפרנסה{{הערה|שם=שפא}}.
ובמקום אחר כתב הרבי, שלא כדאי שאח אחד יאמר קדיש עבור אחיו, היות וכל אחד מהאחים מתקן חלק אחר בנשמת ההורים{{הערה|שם=בימ אב תשפ}}.
אדם שזו עבודתו, כגון מורה למוזיקה, מותר לו להשמיע ולשמוע שירים בתוך שנת האבלות על אביו ואמו, אם המטרה היא פרנסה ולא שמחה{{הערה|פסיקת רבני מכון הלכה חב"ד באתר SMS לרב, על פי שו"ע יו"ד סי' שצ"א ס"ב, ראה נטעי גבריאל אבילות ח"ב פי"ד ס"ג ובמקורות המצויינים בהערה ד'.}}.
כדאי להשתדל לסיים לימוד ש"ס משניות בסיום אמירת הקדיש, וסיום מסכת גמרא ביום היארצייטה[[יארצייט]]{{הערה|1=[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15848&st=&pgnum=381 שערי הלכה ומנהג יורה דעה עמוד שפד].}}.
===חגים ומועדים===
*בשבתות ומועדים, אף שמעיקר הדין כהן יכול [[ברכת כהנים|לשאת את כפיו]] ולברך את העם, נוהגים להימנע{{הערה|שו"ע אדה"ז סי' קכ"ח סנ"ה.}}.