86
עריכות
שינויים
הרחבה
==מבוא לפרק==
"מה רב טובך שצפנת ליראיך" הטוב והחסד הרב נמצא אצל הירא את השם באופן מוצפן ונעלם. וזאת משום היות שורש נשמתו מצד הגבורה והיראה. כי בישראל ישנם נשמות מצד החסד כמו "בית הלל" מלשון "בהלו נרי עלי" אור ושפע של חסד, או נשמות ששורש נשמתם מצד הגבורה כ"בית שמאי" מלשון "שמאות והערכה" כלומר בדיקת מצב תמידית הבאה משורת הדין והגבורה. יהודי צריך להיות מאוזן מחסד וגבורה ושתיהן צריכות להיות בגלוי ולא מוצפנות ונעלמות.
==גוף הפרק==
{{קטע תניא|קטע=אגרת י"ג|טקסט הקטע={{תבנית:ספר התניא/אגרת הקודש - פרק י"ג}}}}
==סיכום הפרק==
בכלל עובדי השם יש שתי בחינות חלוקות מצד שורש נשמתם, מבחינת ימין ושמא, שמאל היא מידת הצמצום וההסתר ומניעת ההתפשטות וממנה נמשך עבודת השם על פי הדין. וימין היא מידת ההרחבה וההתפשטות וממנה נמשך עבודת השם לפנים משורת הדין.
אף בית הלל ובית שמאי אלו נוהגים להקל ואלו נוהגים להחמיר באים מצד שורש נשמתם זה מצד הגבורה וזה מצד החסד. וגם אברהם אבינו עליו השלום נקרא אברהם אהובי מצד החסד ויצחק אבינו עליו השלום נקרא פחד יצחק ששורש נשמתו מצד הגבורה.
אך כל זה בגלוי אבל בפנימיות יש להכליל מידת החסד במידת הגבורה וכן להיפך כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו שלמרות היותו חסד בגלוי עקד את בנו לשחיטה. וכן בית הלל ובית שמאי ישנם מקומות שאלו המחמירים תמיד דווקא מקילים ואילו המקלים תמיד דווקא מחמירים.
בכלל הטוב הנסתר הוא יותר נעלה מהגלוי ובהתנהגות זו של הבחינה הנסתרת דווקא מעוררים את החסד הנסתר והנעלה יותר שבא מצד הבורא יתברך למרות שהוא צפון ונסתר כי הוא בא בדרך מקיף וסובב מלמעלה. ולכן נדרש אף מאיתנו להתנהג בגלוי מההסתר.
==מושגים יסודיים בפרק==
{{להשלים}}==קישורים חיצוניים==*[https://abc770.org/article_node_4735/ תניא לעם] באתר חב"ד אור איו סוף
{{סדרה|הקודם=[[אגרת הקודש - פרק י"ב|פרק י"ב]]|רשימה=פרקי אגרת הקודש|הבא=[[אגרת הקודש - פרק י"ד|פרק י"ד]]}}
[[קטגוריה:אגרת הקודש - תניא]]