30,191
עריכות
שינויים
←בתורת החסידות: למדתי משייע... יעלה כשתיפתר הבעיה
[[קובץ:הרבי משלוח מצות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] בפתח בניין [[ספריית חב"ד]], מלווה את משלוח המצות המחולקות מטעמו ב[[ארץ הקודש]]]]
===מאכל האמונה והרפואה===
[[קובץ:מאכל האמונה.jpg|300px|thumb|left|ימין|מענה ליהודי שחש בליבו ונקבע לו תור לניתוח לאחר חג הפסח: '''כדאי שלאחרי חג הפסח (ואכילתו מיכלא דאסוותא) יבדקו אותו הרופאים''' [= באם עדיין אכן צריך ניתוח]]]
המצה מכונה "מיכלא דמהימנותא"{{הערה|ספר הזוהר חלק ב' קפג, ב.}} - מאכל ה[[אמונה]], כי אכילת המצה הינה 'סגולה' לתוספת [[אמונה]], ב[[חסידות]] זה מוסבר על פי מאמר [[חז"ל]]: "אין תינוק יודע לקרוא אבא עד שטועם טעם דגן"{{הערה|ברכות דף מ.}} כך גם פועלת המצה אצל אוכלה שידע לקרוא בשם [[השם]] ולדעת ולהכיר במציאותו.
המצה מסמלת את ה[[ענווה]] והצניעות, ההיפך מהחמץ התפוח, שמסמל את ה[[גאווה]] והישות,
דבר זה נרמז ונראה בכך שאין בה הגבהה וניפוח כמו בחמץ, וגם אין בה טעם מורגש כמו בחמץ, מכיון שבחינת המצה הוא רק בחינת הביטול לבטל את הרצון, כמו שכתוב 'בטל רצונך מפני רצונו', ובחינת ביטול רצון בא מצד בחינת השפלות בגלל העדר הרגשת [[עצמותו]] מכל וכל כידוע, ולכן אין במצה טעם מורגש, כמו ביטול רצון שאין בו טעם אלא מפני שכך "אמר ונעשה רצונו".
==ראו גם==