שינויים

'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נ"ך א'רו}}.

על פי החסידות והקבלה הנה בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך הן שרש האותיותלגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב [[אותיות]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}. באופן כללי נאמר פעמים רבות בתורת החסידות , דהיינו, שאותיות מנצפ"ך הם שורש הגבורות ומקומן הן השורש לכל שאר כ"ב[[בוצינא דקרדוניתא]] ושהן המחלקות ההבל והקול בה' מוצאות הפה (גרון, חיך, לשון, שיניים, שפתיים), אך לא נמצא כל ביאור פרטי - לא בתורת החסידות ולא בתורת הקבלה כיצד אות מסויימת זו רומזת לגבורה באופן כזה או כיצד היא מורה על מוצא פה זה ולא אחר. מצד שני, נמצאו ביאורים שונים לעניינים אחרים באותיות אלוהאותיות.

כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח {{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, וע"י התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נך א'רו}}.

ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בשער בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, ובשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא- בסופו}} בשלושה אופנים שונים כיצד נרמזים נרמזות חמש הגבורות מנצפ"ך באדם: "הנה ה[[חוטם]] היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך===בחמש מוצאות הפה=== ץ' - גרון (מקור אותיות אחהע). כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת ן' - חיך (מקור אותיות גיכק). וה[[פה]] היא אות [[פ']] דמנצפ" ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה- לשון (מקור אותיות דטלנת). והזרועות הם [[ן ם']] פשוטה- שיניים (מקור אותיות זשסרץ). ף' - שפתיים (מקור אותיות בומף). ===בכללות הגוף=== ם' כנגד החוטם (כציור הנחיריים בלי הקו האמצעי המבדיל). כי הזרוע ארוך וסתום כעין  ן' פשוטהכנגד הזרוע. והידים הם אות [[ ף' כנגד הפה ך']] דמנצפ"ך כי ך(במילוי) כנגד כף היד ץ' במלואכנגד האצבעות (וציור הץ' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת רומז ליציאת האצבעותמכף היד). ===כנגד חמישה דברים שם ערוה באישה===שער, קול, שוק, כף היד, והאצבעות הם אות [[ץכף הרגל. בהקבלה זו משייך האר"י ז"ל בפירוש רק את אותיות ם']] פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צו-ן'לכף הרגל והיד, וגם ציור אות ה' ולגבי כפ"ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'רק מסביר בכללות ששייכות לשלושת האיסורים העיקריים ואינו מסביר שייכותם הפרטית.