פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 2,115 בתים ,  04:08, 6 בפברואר 2019
אין תקציר עריכה
{{אות|שם=אותיות מנצפ"ך|תמונה=[[קובץ:מנצפך.jpg]]}}
'''אותיות מנצפ"ך''' הן [[אותיות]] כפולות (מם פתוחה ומם-סתומה, נון כפופה ופשוטה וכדו') ואמרו רז"ל: {{ציטוטון|מנצפ"ך צופים אמרו}}, שהם נביאי הדורות, אשר גילו והזכירו את אופן השימוש באותיות הללו, כ"ב האותיות הרגילות הן ב[[ה' חסדים]], והאותיות הסופיות הן ב[[ה' גבורות]]{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נ"ך א'רו}}.
כי מאחר ש[[לשון הקודש]] אינה שפה הסכמית שבני האדם יצרוה והסכימו עליה, אלא היא תורה שניתנה מאת ה', ולכל אות יש ערך ומשמעות רוחנית בהתאם לשורשה העליון, לכן רק ה[[נביא|נביאים]] מוסמכים להורות את אופן השימוש באותיות התורה.
==עניינן==
על פי החסידות והקבלה הנה בדברי חז"ל (ראה בפסקה הבאה "מקור המושג") קשורות חמש אותיות מנצפ"ך הן שרש האותיותלגאולה, אך בחסידות ובקבלה מקשרים אותן גם לעניין הגבורה - שהן [[ה' גבורות]] המחלקות ומפרידות ההבל והקול בה' מוצאות הפה להתהוות כ"ב [[אותיות]]{{הערה|[[שער היחוד והאמונה]] פ"ד.}}. באופן כללי נאמר פעמים רבות בתורת החסידות , דהיינו, שאותיות מנצפ"ך הם שורש הגבורות ומקומן הן השורש לכל שאר כ"ב[[בוצינא דקרדוניתא]] ושהן המחלקות ההבל והקול בה' מוצאות הפה (גרון, חיך, לשון, שיניים, שפתיים), אך לא נמצא כל ביאור פרטי - לא בתורת החסידות ולא בתורת הקבלה כיצד אות מסויימת זו רומזת לגבורה באופן כזה או כיצד היא מורה על מוצא פה זה ולא אחר. מצד שני, נמצאו ביאורים שונים לעניינים אחרים באותיות אלוהאותיות.
==מקור המושג==
האותיות כפולות צופים אמרום:
 
כ"ך נרמז לאברהם "לך לך" - למאה שנה יוליד.
 
מ"ם ליצחק "כי עצמת ממנו מאד" - רמזו שהוא וזרעו עצומים בב' עולמות.
 
נ"ן ליעקב "הצילני נא" - מציל בשני עולמות.
 
פ"ף לישראל למשה "פקד פקדתי אתכם".
 
צ"ץ "הנה איש צמח שמו וגו" - זה משיח ואומר (ירמיה כג) והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך והשכיל ועשה משפט וצדקה בארץ.
 
==טעם בנגלה לכפילותן==
בספר צחות{{הערה|לאברהם אבן עזרא, בשער האותיות}} מסביר, שמושב חמש אותיות אלו מעוגל, ולכן אינן יכולות (כביכול) לעמוד ללא סמיכה. לכן, אם הן באות באמצע מילה הן נסמכות על האות שאחריהן, אך בסוף מילה (כשאין להן על מה להסמך) פושטים את מושבן למטה (או סותמים אותו במקרה של ם) כדי שיעמדו ביציבות. יש להעיר ולהדגיש, שטעם זה מיוסד על שיטת גדולי ישראל הסוברים שצורת האותיות אינה מסיני אלא הסכמית.
==מקומן בספירות==
כ"ב אותיות הפשוטות שורשן מה"ח {{הערה|שבבינה, שהם שורש הז' מידות. עיקר המידות הן חמשת המידות חג"ת נ"ה, וע"י התלבשותן במלכות נוצרות כ"ב האותיות}}, וחמש האותיות הסופיות מנצפ"ך הן ה"ג שבבינה{{הערה|ע"ח שער כח דרוש ב מ"ק בתחילתו, אוה"ת נך א'רו}}.
==רומזות ליחוד מ"ה וב"ן ולגאולה העתידה==
==ביאורים פרטיים==
באופן כללי נאמר פעמים רבות בתורת החסידות שאותיות מנצפ"ך הם שורש הגבורות ומקומן בספירות העליונות הוא ב[[בוצינא דקרדוניתא]], וכן עניינן בגוף האדם שהן המחלקות ההבל והקול בה' מוצאות הפה (גרון, חיך, לשון, שיניים, שפתיים), אך לא נמצא כל ביאור פרטי - לא בתורת החסידות ולא בתורת הקבלה כיצד אות מסויימת זו רומזת דוקא לאופן מסויים בגבורה{{הערה|כידוע, שה' גבורות הם: חסד, גבורה, תפארת, נצח והוד שבגבורה}} או כיצד היא מורה על מוצא פה זה ולא אחר. (אמנם כתב האר"י ז"ל שיכות אותיות מנצפ"ך למוצאות הפה{{הערה|בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק כתב שאות ץ' שייכת לגרון, ן' לחיך, ך' ללשון, ם' לשיניים, ף' לשפתיים}}, אך לא מובנת כלל שייכותם הפרטית דוקא למוצאות אלו{{הערה|למעט ף' ששיכותה לשפתיים מובנת בפשטות}}, וכפי שהקשו מעט מהמקובלים האחרונים{{הערה|כגון ה"בית לחם יהודה" ועוד}}). מצד שני, נמצאו ביאורים שונים לעניינים אחרים באותיות אלו, וכדלקמן.
 
===כ-ך===
הוא עניין ספירת ה[[כתר]]: פעמיים כ' הם 40 והוא "פתחו של אולם גובהו 40 אמה" והוא רמז לתורה שפתח בה אנכי {{הערה|נראה שהכוונה לשתי הדרגות בכתר, עתיק ואריך, שעולות יחד 40}}, וניתנה ל40 יום כחשבון "וקשרו להם שני כתרים".
==הרמז למנצפ"ך בגוף האדם==
ה[[אר"י]] מבאר {{הערה|בשער בע"ח שער כה דרוש ב מ"ק, ובשער מאמרי רשב"י - פירוש האדרא זוטא קדישא- בסופו}} בשלושה אופנים שונים כיצד נרמזים נרמזות חמש הגבורות מנצפ"ך באדם: "הנה ה[[חוטם]] היא מ"ם סתומה דמנצפ"ך===בחמש מוצאות הפה=== ץ' - גרון (מקור אותיות אחהע). כי אם תסיר הקו האמצעי המפסיק בין תרין נוקבי חוטמא ישאר נקב אחד כדמיון מ"ם סתומה מרובעת ן' - חיך (מקור אותיות גיכק). וה[[פה]] היא אות [[פ']] דמנצפ" ך כי אות פ' במילואה נעשית פ"ה- לשון (מקור אותיות דטלנת). והזרועות הם [[ן ם']] פשוטה- שיניים (מקור אותיות זשסרץ)ף' - שפתיים (מקור אותיות בומף)===בכללות הגוף=== ם' כנגד החוטם (כציור הנחיריים בלי הקו האמצעי המבדיל). כי הזרוע ארוך וסתום כעין  ן' פשוטהכנגד הזרוע. והידים הם אות [[ ף' כנגד הפה ך']] דמנצפ"ך כי ך(במילוי) כנגד כף היד ץ' במלואכנגד האצבעות (וציור הץ' היא כ"ף רומזת לשתי כפות הידים זולת רומז ליציאת האצבעותמכף היד). ===כנגד חמישה דברים שם ערוה באישה===שער, קול, שוק, כף היד, והאצבעות הם אות [[ץכף הרגל. בהקבלה זו משייך האר"י ז"ל בפירוש רק את אותיות ם']] פשוטה דמנצפ"ך, כי במילת אצבע יש אות צו-ן'לכף הרגל והיד, וגם ציור אות ה' ולגבי כפ"ץ' דומה בראשה לחיתוך האצבעות הנפרדים ויוצאין מן הכף שהוא רגל הצ'רק מסביר בכללות ששייכות לשלושת האיסורים העיקריים ואינו מסביר שייכותם הפרטית
{{הערות שוליים|}}
[[קטגוריה:אותיות]]
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
1,518

עריכות