656
עריכות
שינויים
אין תקציר עריכה
{{לעריכה}}
[[קובץ:מלך קפלן.jpg|שמאל|ממוזער|350px400px|הרב שרגא מלך קפלן בהתוועדות]]הרב '''שרגא מלך קפלן''', המכונה "ר' מיילך דער שווארצער", נולד ביום ([[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] ב- [[עיירהכ"ד חשוון]] [[מלאט]] שב[[פוליןתשמ"א]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. הרב שרגא הגיע למכונה: '"ר'[[תומכי תמימים]]מיילך דער שווארצער"' כנער צנום וחולני. הוא התגבר על כל המכשולים הרבים שנערמו בדרכו והיה לאחד התלמידים המתמידים בישיבה. למרות הנדודים הרבים אותם עבר עם חבריו תלמידי התמימים, עסק בלימוד תורה בשקידה ובהתמדה. בהמשך עלה לארץ ישראל), שם השתכן ב[[שיכון חב"ד לוד]]. שימש בתפקידים שונים בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] וכ[[משפיע]] לקהילה. ביום שני [[כלקהילת חב"ד חשוון]] [[תשמ"א]] נכנס לבית הכנסת של הגרוזינים בעיר לוד לתפילת מנחה. נעמד לתפילת שמונה-עשרה ליד ארון הקודש, כשלפתע הסידור נפל מידיו וראשו נשמט לאחור כשהוא שעון על ארון הקודש. כך נפטר.
==ילדותו==
[[תמונה:קפלן קסברוב.jpg|left|thumb|180px||אביו הרב אריה לייב קפלן]]
נולד ביום [[י"ח אדר|י"ח באדר שני]] [[תרע"ג]] ב[[עיירה]] [[מלאט]] שב[[פולין]], לאביו הרב [[אריה לייב קפלן (קסברוב)|אריה לייב קפלן]] - קוסביצקי, שכיהן כרב בכמה מערי [[ברית המועצות]], ולאמו הרבנית דאברע בת הרב ברוך גרוסברד. בהיותו ילד צעיר פרצה מלחמת העולם הראשונה. פליטים רבים נמלטו ממדינה אחת לחברתה בכדי להתרחק מאיזורי הקרבות. בין הפליטים היתה גם משפחתו. בן שלוש בלבד היה כאשר החלה הראשונהאז ברח יחד עם משפחתו במסע נדודים שהסתיים בעיירה עד שהגיעו לעיירה [[פטרובסק]]. מצבה הכלכלי של המשפחה היה בכי רע, ובני המשפחה נאלצו לחיות שם סבלו מעוני והתפרנסו מהעזרה שנתקבלה שיבלו מארגון הג'וינט.
באותם ימים הגיעו קבוצות של פורעים לעיירות, בזזו והרגו כל מי שנקרה בדרכם. מובן שהקורבנות המרכזיים היו יהודים. מאימת הפורעים ברחה המשפחה לעיירה קטנה בשם [[גראדישץ]] הסמוכה ל[[קרמנצ'וג]]. גם שם הם לא נחו על זירי השלווה בשל הפחד מהכנופיות. בני המשפחה, ובהם מיילך הצעיר, סבלו מרעב כבד וממחלות מדבקות. לאחר שנות סבל אחדות עברה המשפחה לעיירה סמוכה בשם [[קרילוב]]. עיירה זו היתה סמוכה מאוד ל[[קרעמנצ'וג]], ורק נהר הדנייפר הפריד ביניהם.
מיילך התקשה בתחילה לקבל את התנאים הללו, למרות שנחשבו למשופרים, כיוון שהיה ביישן בטבעו ולא הורגל לאכול בבתי זרים. אבל עם הזמן כבר נכנס דבר זה למסלול של רגילות. בינתיים החל ללמוד במרץ רב את פרק ‘השולח' שנלמד בישיבה באותם ימים.
==='מתנגד' נהפך לחסיד===
כחלק מלמודיו בישיבה אומנם למד '[[תורת הנגלה|נגלה]]' בהתמדה, אולם חסירב ללמוד חסידות, כשטען שמעולם לא למד אביו חסידות או הלך בדרכיה, ומשום כך נמנע מלהשתתף ב'[[שמירת הסדרים|סדר]] [[חסידות]]' והתפלל בנוסח אותו נהג עד לתחילת לימודיו בישיבה, ומשום כך כינו אותו ה[[תמים|תמימים]] בישיבה "[[מתנגד]]".
==נדודים==
בפולוצק החל מיילך ללמוד [[תניא]] כדבעי לראשונה בחייו, וזאת בזכות הסבריו המאלפים והמרתקים שנתן הרב [[שלמה חיים קסלמן]] על התניא.
בהיותו בפולוצק ר' מיילך כבר לא התארח בבתי הגבירים כפי שהורגל קודם לכן, ולכן לעיתים נאלץ היה ללכת מרחק רב בקור העז כדי להשביע רעבונו בארוחת ערב דלה, ולעיתים אף היה מוותר על כך.