רבי אשר שמר [[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה]] ב[[מסירות נפש]]. הוא נכלא והוגלה לסיביר, אך גם שם המשיך לשמור תורה ומצוות ב[[מסירות נפש]] עד שהאחראים ידעו כי לא כדאי לכפות אותו לעבוד בשבת וחגים פן יהיו ללעג ולקלס{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=1709&CategoryID=333 אחד מול מאתיים] באתר "בית חב"ד".}}.
בשנת ב[[ג' חשוון|ג' מר חשוון]] [[תשכ"ד]] שוחרר והגיע היתה קרובת משפחתו {{הערה| גברת רחל זמיר}} ביחידות אצל ה[[רבי]] וביקשה ברכה עבור שחרורם של ר' אשר ובני ביתו, אשר מבקשים היתר יציאה במשך שלוש שנים ונדחים. הרבי השיב:"סבור הנני, כי יקבלו היתר יציאה בקרוב, משום שכעת מקילים בעניין היתרי יציאה. אזכירו שוב על הציון". הרבי אף התבטא מפרשות אודות ר' אשר:"הוא יצא בקרוב". ואכן באותה שנה יצאו ר' אשר ומשפחתו מרוסיה והגיעו לארץ הקודש והתיישב . שם התיישב ר' אשר ב[[ירושלים]] לצד אביור' [[נחום שמריהו ששונקין| נחום שמריהו]]. עוד לפני בואו הודיע לרבי, שבירכו ששכרו יהיה "לפום צערא אגרא"{{הערה|1=מכתב של הרבי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15913&hilite=6df99eb5-0bcb-442d-a047-6aa834643ff6&st=%D7%A9%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%A7%D7%99%D7%9F&pgnum=131 אגרות קודש תשכ"ד].}}. לאחר שהות של מספר שנים בירושלים נסע לניו יורק, שם השתכן בסמיכות לחצר הרבי בשכונת [[קראון הייטס]] ומונה לשמש כגבאי בית המדרש.
ב[[יחידות]] הראשונה שהיתה לו אצל הרבי בעשרת ימי תשובה של שנת תשכ"ז, העניק לרבי חפיסה של סיגרים מרוסיה, והרבי הודה לו ואמר "בכלל אינני מעשן", אך למרות זאת לקח סיגר אחד מתוך החבילה, והורה לו לחלק את שאר הסיגריות בזאל למטה.