שינויים

בסופה של שנת [[תרצ"ט]], עם פרוץ [[השואה|מלחמת העולם השניה]] ועם הידיעות הראשונות על תחילת השתלטותו של הצורר הנאצי ימ"ש במדינות אירופא, עשתה הפעילה [[אגודת חסידי חב"ד בארצות הברית]] מאמצים כבירים להציל את כ"ק רבים להצלת אדמו"ר (מהורייהריי"צ) נ"ע. באותה תקופה החלו הניסיונות להציל גם את שאר בני ובני משפחתו של האדמו"ר נ"ע.

השגת רשיונות אישורי כניסה (ויזות) רבים היתה כרוכה בקשייםגדולים, למרת שעסקני "אגודת חסידי חב"ד" הפעילו השתדלות גדולה בדרגים הגבוהים של השלטונות האמריקניים. כל המאמצים הושקעו ולכן התמקדו העסקנים בעיקר בכיוון אחד: הצלתו בהצלתו של האדמו"ר נהריי"ע צ שהיה נתון בסכנה גדולה. אלא שבתקופה במהלך התקופה בה נאלצו לחכות המתינו לאישורים השונים לצורך הצלתו להצלת הרבי מ[[פולין]] הכבושה, קיבל עורך-הדין מאקס ראד – מי שהטיפול בנושא הצלתו של כ"ק אדמו"ר (מהורייהריי"צ) נ"ע , במשרדי ההגירה בוושינגטון בארה"ב הופקד בידיו הנאמנות – הוראה מהרב [[ישראל ג'יקובסוןייקובסון]] להשקיע מאמץ מיוחד אף בסידור הרשיונות עבור כ"ק אדמוחתנו של האדמו"ר שליטהריי"אצ - [[הרבי]]. שהייתו הרבי ששהה בפאריז, שעדיין טרם נכבשה ע"י נאציםהנאצים, הקלה לכאורה את סיכויי הצלתו , ובין נימוקי ההוראה הוזכרה התקוה כי הצלתו של החתן, הידוע בכשרון ארגון מיוחד, תעזור בסופו של דבר להצלתו של חותנו האדמו"ר נהריי"עצ. תזכורת להוראה זו קיבל העו"ד ראד , באגרת שכתב אליו ששלח לו העו"ד סעם קרמר ביום כ"א חשון ה'[[ת"ש]].

בחודש כסלו ה'ת"ש"ת הוחל החלו בטיפול מעשי בנוגע להצלתו של כ"ק אדמו"ר שליט"אהרבי. הוחלט לסדר עבורו את המסמכים הנחוצים להגשת בקשת כניסהלארה"ב. על שמו של יהודי בשם מאיר ב. הארטאן – בעצמו צאצא למשפחה חב"דית שחש מחויבות מחוייבות נפשית לעזור בהצלתה של משפחת בית הרב הרבי – נשלח לכ"ק אדמו"ר שליט"א ולרבנית ע"ה אישור המעיד על התחייב כלפי השלטונותעל הבטחת תמיכה כספית עם הגעתם העתידה לארצהשל הרבי והרבנית לארה"ב ("אפידייביט"). באישור התמיכה הוזכרה גם העבודה שכ"ק אדמו"ר שליט"א שהרבי מתמחה במקצוע הנדסת החשמלחשמל, דבר שיקל עליו את ההתבססות בארצהבארה"ב וימנע את חשש הממשלה שמא יפול שיפול עליה למעמסה.

מצויידים באישור זה הלכו כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבי והרבנית ע"ה למשרד הקונסול האמריקאי בפאריז והגישו בקשה, כיוצאי מדינת [[רוסיארוסיה]], לקבלת אשרת כניסה ("ויזה") רגילה לארצות-הברית. ידעו אז כי הטיפול באותה העת, טיפול באשרות שכאלוכניסה, שמספרן היה מוגבל, היה עשוי להמשך כחצי שנה, אלא שהתהפוכות שעברו על אירופא בתקופה זו שהמצב הבטחוני המסוכן לא הניחו איפשר לעסקנים להמתין בחיבוק ידים. הם השתדלו לפעול לזירוז הענין אולם לזרז את התהליך, אך הידיעות שהגיעו לארצה"ב לא הצליחו להבהיר מה היה המענה הקונסול מהקונסול האמריקאי בפאריז על בקשת הזירוז הללולא היו ברורות.

נסיונותיו של נסיונות העו"ד ראד , ליצור קשר עם הקונסול שם בפאריז לא הועילו ואי לכך צלחו. במקביל שיגר העו"ד בקשה אל הר' דזייקובסון ג'ייקובסון – ביום ט"ו [[טבת]] – לשלוח מברק אל כ"ק אדמו"ר שליט"א הרבי ולברר האם נתקבל התקבל ה"אפידייביט" ואם כן מהי תשובתו של הקונסול.