שלום דובער לוין

ר' שלום בער לוין

הרב שלום בער לוין הינו הספרן הראשי בספרית ליובאוויטש ועורך ספרים רבים בהוצאת קה"ת. חבר באגודת חסידי חב"ד בארצות הברית ובאגודת חסידי חב"ד בחבר העמים. כיום מתגורר בשכונת קראון הייטס.

הרב לוין נולד לר' ישראל יהודה לוין בפריז כשהמשפחה ברחה מרוסיה. בילדותו גדל בכפר חב"ד ולאחרי הבר מצוה הגיע לישיבה בקראון הייטס. התחתן עם רעייתו מיכלא לבית ר' יואל איידלמן.

בקיץ תש"מ ביקשה מרת חנה גוראריה למנות את הרב שלום דובער לוין לספרן בספריה, אלא שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח התנגד למינוי. מינוי זה יצא לפועל מאוחר יותר, בשנת תשמ"ז.

בתקופת משפט הספרים התבקש על ידי הרבי להשתתף בהכנת תיק התביעה.

מחבר ספרים רבים ורובם קשורים בתולדות ותורת רבותינו נשיאינו.

העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.

כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).

הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחב"ד למנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי.

ההצדקה התיאולוגית שבה השתמש הרבי לרעיון שדורו הוא דור משיח היא העובדה שהוא האדמו"ר השביעי של חב"ד (מכאן שמו של הספר). שבע הוא מספר בעל משמעות מיסטית בתרבויות שונות, ובהן היהדות, ובמיוחד בזרם הקבלי-חסידי שלה. בהקשר שלנו, מכיוון שאדמו"רי חב"ד האחרונים ראו עצמם לא כמנהיגים לחסידיהם בלבד אלא לדור כולו, הרי שדורו של האדמו"ר השביעי של חב"ד נחשב כולו כדור בעל מעמד מיוחד. לפי הרבי, זהו הדור שבו צפויה סוף-סוף הגאולה המשיחית המיוחלת.

לפי עמדה זו, לחסידי חב"ד יש תפקיד מיוחד בגאולה הצפויה: מכיוון שפעולותיו של כל יהודי משמעותיות לגבי מימושו של הפוטנציאל המשיחי, עליהם להבטיח שכל יהודי יעשה את חלקו כדי שהפוטנציאל לא יוחמץ. בכך מוטלת על החסידים אחריות היסטורית מרחיקת לכת, כמעט קוסמית, ששכרה בצדה: הכבוד העצום להיות שותפים בתהליך, שפעילותם מתנה את עצם הצלחתו. כך מבין קראוס את כוח המשיכה של המטלות הקשות שהטיל הרבי על חסידיו: מאי-נוחות בעמידה בדוכן תוך ניסיון לחזר אחר יהודים שיניחו תפילין, ועד אי-נוחות גבוהה בהרבה - שליחים שיצאו לקצווי עולם כדי למלא שם את התפקיד שהוטל עליהם במימוש הגאולה. עם זאת, לפי קראוס, הרבי לא העז לבחון את אמונתם של חסידיו באופן מיידי וטוטאלי: הוא העמיס עליהם את משימות הגאולה באופן הדרגתי: ראשית, בניית החצר עצמה, שנמצאה במצב קשה לאחר השואה. משם הוא עבר להפצת החסידות ברחבי העם היהודי, ורק לאחר מכן פנה לשלב השלישי, שלא תיתכן גאולה אוניברסלית בלעדיו - הפצת המסר של חב"ד גם ללא-יהודים.

קראוס בחר להתמקד במחקרו בשני אפיקים: התיאולוגי והמעשי. רוצה לומר: מהי הפילוסופיה הדתית שבאמצעותה ביקש הרבי לשכנע את חסידיו שתקופתו היא אמנם תקופה משיחית; כיצד התפתחה התיאולוגיה הזו מהצבעה על הדור כ"דור גאולה", ועד רמיזות לעצמו (ועוד יותר: מתן לגיטימציה לאחרים להצביע עליו) כמשיח. ברוח דומה, הוא מפרט גם את השלבים המעשיים השונים של מימוש התפיסה המשיחית.

זו כמובן התמקדות לגיטימית, אבל היא משאירה את הסיפור חסר בכמה היבטים חשובים, בעיקר ההיסטורי והסוציולוגי. לדוגמה, מה גרם להתפרצות המשיחית דווקא בעיתוי שבו התפרצה? אם נצא מנקודת הנחה שהקישור ל"דור השביעי" אינו הגורם להתפרצות המשיחית, אלא רק האמצעי שדרכו ביקש הרבי לשכנע את שומעיו לאחר שהחליט לנקוט מדיניות משיחית, יש צורך להצביע על הגורמים ההיסטוריים לכך: משבר השואה? אולי המשבר האישי הכרוך בעובדה שלא היו לו ילדים, וגם לא קרובים אחרים, שיוכלו למלא את מקומו בבוא העת, ולכן היה צורך לשכנע את החסידים שמשימת החסידות מסתיימת בדורו שלו? ואולי זו דווקא ההכרה שההתפתחות הטכנולוגית, בתוספת השכלתו הכללית, בכלל מאפשרות לראשונה לחסידות יומרה משיחית גלובלית? הספר אינו מפרט בסוגיות אלה.

שאלות נוספות שאינן עולות הן: כיצד הגיבו החסידים למדיניות המשיחית? האם מיד נעשתה פופולרית, או שהרבי היה צריך להתגבר על התנגדות בתחום זה? ובכלל, האם התקשה בייצוב מנהיגותו? איך התמודד עם התופעות הסותרות לכאורה את ההנחה שמדובר בעידן משיחי, כמו השואה וההתבוללות? כל אלה הן שאלות נכבדות שהספר אינן מתמודד איתן. ומכאן שסוגיית משיחיותו של הרבי מלובביץ' עוד יכולה לספק כר נרחב למחקר גם עבור חוקרים נוספים.

אישית. סקירת השתלשלות המאורעות, ותצלומי התכתבויות ודיווחים בינו לבין הרבי. יצא לאור במהדורה ראשונה בתשס"ז ובמהדורה מורחבת בה' טבת תשס"ח.

• ספריית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש - חוברת סקירה קצרה על ספריית ליובאוויטש, תולדותיה, מחלקותיה, אוספיה ופעילותה. יצאה לאור בשנת תשנ"ח. מחולק כשי למבקרי הספרייה.
• עבודת הקודש אצל הרבי מליובאוויטש - ליקוט של מאות "פתקים" ומענות שקיבל בנושאים שונים (ניהול הספרייה, קובץ יגדיל תורה, עבודת אגודת חסידי חב"ד בחבר העמים ועוד ועוד). יצא לאור בשנת תשנ"ה.
• תולדות אברהם חיים - ביוגרפיה של ר' אברהם חיים רוזנבוים מפלעשצניץ. כולל גם את התכתבותו עם כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, החסיד ר' שמואל דובער מבוריסוב, החסיד המשפיע ר' הענדל קוגל ועוד. נערך על פי הארכיון של הרב רוזנבוים שבספריית ליובאוויטש ויצא לאור על ידי אוצר החסידים בשנת תשנ"ח.
• ספר הזכרונות - דברי הימים - בשנת תש"ד, שלח הרב מאיר גורקוב את זכרונותיו אל קובץ ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ. בשנת תשל"ג, הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת תשל"ז, בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
• הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה - התכתבות של כ"ק אדמו"ר הריי"צ עם מלכת הולנד, שר המשפטים, ועד לעניני היתומים והקהילה היהודית, על מנת שיוציאו ילדים יהודיים מידי מאמציהם הגויים. הספר נערך על ידי ר' שלום בער לוין ויצא לאור כתשורה לחתונת בנו.
• קונטרס נרות שבת קודש - על במצוות הדלקת נרות שבת קודש. יצא לאור לרגל מבצע נרות שבת קודש בשנים תשל"ה - תשל"ו בשני חלקים: א': ביאור מצוות נרות שבת קודש ותוכנה, הלכותיה, מנהגיה ופלפולים בדיניה של הדלקתה על ידי רווקה, כתקנת הרבי. ב': בירור זמן ההדלקה האמיתי של נרות שבת על פי דעת אדמו"ר הזקן בשולחן ערוך הרב.
• מאסר וגאולת אדמו"ר האמצעי (ספר)
• פרקים בתולדות חב"ד
• ארכיון לוי יצחק
• שאלות ותשובות אדמו"ר הזקן
• שארית יהודה
• יומן השליחות המיוחדת
• ליובאוויטש (ספר)
• תיקוני מקוואות
• זכרון לבני ישראל
• תולדות חב"ד בארץ הקודש
• תולדות חב"ד בארצות הברית
• תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית
• אמירה לנכרי (ספר)

קישורים חיצוניים

ספריו

• הספר 'דובר שלום'
• הספר 'הגהות לסידור רבינו הזקן'
• לקריאת החוברת
• לקריאה הספר 'זכרונותיי'
• לקריאת החוברת 'משפט הספרים - דידן נצח'
• לקריאת החוברת 'ספריית אגו"ח'
• הספר 'עבודת הקודש'
• הספר 'תולדות אברהם חיים'
• הספר 'הצלת ילדי ישראל שהוחבאו בהולנד בזמן המלחמה' באתר ספריית ליובאוויטש.
• קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק א'
• קונטרס 'נרות שבת קודש' חלק ב'

הערות שוליים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.