ברכת אתה קדוש – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ החלפת טקסט – " " ב־" " |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות. | זה גם פירוש הפסוק: כי נשגב שמו לבדו, שאין ערוך לעולמות עם שמו יתברך, עד שהוא קדוש ומובדל מהם כו', בכל זאת הודו וזיו מאיר על ארץ ושמים, דהארה משמו יתברך הרי זה בא בבחינת [[צמצום|ירידה וצמצום]] להיות בגילוי בעולמות. | ||
הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - | הסיבה לכך ששמו יתברך בא לידי גילוי בעולמות, הוא מכיון ששמו יתברך הוא בחינת המלכות, ועל אף שעל בחינת המלכות נאמר '''המלך''' - בחינת המלכות, המרומם '''לבדו''' - רק בבחינת [[מקיף]], ואינו מתלבש בעולמות, - בכל זאת - הארה מהמלכות באה בבחינת גילוי בנבראים, וזה הוא ענין בחינת [[דבר ה']], שהדיבור הוא בחינת השפעה בקירוב דבחינת [[מלכות]], והוא בחינת גילוי ההשגות וגילוי התענוג שב[[גן עדן]]. | ||
והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "אין מלך בלא עם", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי. | והיינו לפי שכללות בחינת ה[[מלכות]] יש לה שייכות אל העולמות, שהרי "אין מלך בלא עם", ומכאן שבחינת המלכות יש לה שייכות לעם, ולכן למרות שכתוב "המלך המרומם לבדו", הרי גם הרוממות עצמה הוא מה שהמלך מרומם מהעם, ולכן הארה מסוימת מכך באה בבחינת קירוב בגילוי. | ||