פאה נכרית: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(עריכת קישור)
שורה 26: שורה 26:
*[http://www.sheitel.org/sheitel/ אגרות מהרבי בנושא]
*[http://www.sheitel.org/sheitel/ אגרות מהרבי בנושא]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון עם הרב וולפא בנושא]
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1291 ראיון עם הרב וולפא בנושא]
*[http://www.dossinet.co.il/view,5187,links.html#gotolinks הספר לקט שכחת הפאה בגירסת PDF להורדה ישירה]
*[http://rapidshare.com/#!download|124tl|438558657|_______________________________.pdf|18741 הספר לקט שכחת הפאה בגירסת PDF להורדה ישירה]
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]
[[קטגוריה:הלכה בתורת חב"ד]]

גרסה מ־17:22, 10 בינואר 2011

פאה נכרית, היא שערות אשה תלושות, המשמשות לכיסוי ראש. רוב הנשים במגזר החרדי, נוהגות לקיים בזה את מצוות ה', לכסות את השיער הטבעי של האשה.

הפאה בהלכה

הפוסקים נחלקו האם כיסוי ראש זה מועיל, או שמא צריכה האשה לכסות את ראשה בשני כיסויים, מטפחת ועליה "רדיד" (=שאל). רוב הפוסקים התירו זאת, וחלק ניכר מהם הורו שזהו כיסוי ראש עדיף מבחינה הלכתית - מאחר ובימינו לא נהוג ללבוש "רדיד" והמטפחת המצויה אינה מכסה את השיער כראוי.

ואכן נשיאי חב"ד, ובהם אדמו"ר הריי"צ והרבי, הורו באופן חד משמעי שעל הנשים לכסות את ראשן בפאה נכרית דווקא. "מהיום ואילך על כולן, ללא יוצא מן הכלל, להתאחד עם נשות אנ"ש הלובשות פאה"[1].

הסיבה העיקרית לכך היא שבמטפחת קשה לכסות את השיער, וזהו איסור חמור. "בעצם הענין דלבישת פאה נכרית, ולא להסתפק בכובע ומטפחת, מבואר ההכרח בזה בכמה מקומות. והרי רואים במוחש אשר לבישת כובע ואפי' מטפחת, משאירה חלק השיער בלתי מכוסה, על כל פנים במשך זמן קצר, זאת אומרת שעוברים על האיסור הגדול, וכהפסק דין בשו"ע או"ח סי' ע"ה"[2].

סיבה נוספת להעדפת הפאה על מטפחת, היא שאפשר להורידה או להסיטה למעלה, ובפאה אין הדבר אפשרי. "בנוגע לפאה נכרית אין ברירה להסירה... מה שאין כן בנוגע למטפחת יודעת היא שיש לה ברירה, שביכולתה להסיטה למעלה יותר ויותר, או לפעמים להסירה לגמרי".[3].

הוראות הרבי

הרבי מליובאוויטש הורה כך לכולן, למרות שישנן כאלה המכסות את ראשן כראוי במטפחת. "ובפרט שכאמור זהו נוגע לרבים, שאפילו אם פלונית אומרת שבהנוגע אליה אין נפקא מינה באיזה אופן תכסה ראשה, כיון שבכל אופן יהיה הכיסוי כדבעי, מובן שאינה יכולה להבטיח בהנוגע לאחרות"[4].

כמו כן, הוא חייב ללכת בפאה גם נשים כאלו שאמותיהן הלכו במטפחת: "יש מקום לומר שמי שהוא יטעון על דבר הנהגת האמהות שלאו דוקא בפאה.אבל כבר מילתי אמורה שהרי זה מברכות עקבתא דמשיחא, אשר בת קמה באמה להוסיף עליה בשמירת התורה והמצוה"[5].

הרבי כותב אגרת לרב שניאור זלמן גרליק רבו של כפר חב"ד[6]:

"מצער אותי ביותר מה שכנראה ענין השייטלין (פארוק) [פאות נוכריות] נעשית הזזה בזעיר אנפין, והרי ידוע שכל אתערותא הבאה מבחוץ צריך לנצלה בשעת מעשה, מה שאין כן כשעובר משך זמן. ומה שכתב אודות דוחק המצב כו' וכו' הנה האומנם אי אפשר הי' להשיג הלואות בקופות גמ"ח של אנ"ש (שכפי הנודע לי הנה ישנה באגודת חב"ד שע"י כת"ר שליט"א אצל הוו"ח כו' הר"ד גנזבורג ושנים או שלשה בירושלים עיה"ק ת"ו)."

ספרים בנושא

כאשר אחד מחשובי הרבנים מחה כנגד חסידות חב"ד על שנשיהם לבושים בפאה נכרית, דבר הנידון בשאלה בפוסקים, הוציא הרב שלום דוב וולפא את ספרו לקט שכחת הפאה בו הוא מוכיח מעשרות פוסקי ההלכה ראשונים כמלאכים ואחרונים כולל גדולי רבני עדות המזרח כי מותר ואף חובה לחבוש דווקא פאה נוכרית. בספר גם שאלות ותשובות המבארות בטוב טעם את כל השאלות העולות לגבי הפאה הנוכרית.


קישורים חיצונים

הערות שוליים

  1. אגרות קודש חלק י', איגרת ב'תתק"ע, תרגום מאידיש.
  2. אגרות קודש חלק י"ט, איגרת ז'תכ"ה.
  3. תורת מנחם חלק י"ב עמ' קפ"ח.
  4. אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג.
  5. אגרות קודש חלק ט"ו, איגרת ה'תקי"ג.
  6. מתאריך ו' טבת ה'תשט"ו.