מנחם מענדל סמירין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:זמירין מ"מ.png|ממוזער|הרב מנחם מענדל סמירין]]
-[[קובץ:מינוי ר' מנחם סמירין שו"ב.jpg|ממוזער|כתב מינויו כשו"ב במקום חותנו]]
 הרב '''מנחם מענדיל ליב סמירין''' ([[תר"ל]] - [[כ"א אדר א']] [[תש"ח]]) היה מחשובי [[חסידי חב"ד]] ב[[דיסנא]] ו[[שוחט]] ב[[עיירה]].
@@ שורה 8: / שורה 7: @@
 בהגיעו לגיל ה[[נישואין]] נישא למרת חי' מוסיע<ref>נולדה [[ט"ו בשבט|ט"ו שבט]] [[תרל"ג]]. נפטרה [[כ"ז במנחם אב|כ"ז אב]] [[תרצ"ו]].</ref> - בת ר' שלמה זלמן (בן ר' משה חפץ) ומרת שרה בתי' איטגין.
-את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה מינויו כשו"ב ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה".
+את אומנות ה[[שחיטה]] למד בעת יושבו סמוך על שולחן חותנו, ה[[שוחט]] ר' שלמה זלמן<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' שלמה זלמן איטגין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 229 ואילך.</ref>. וזאת לאחר שקיבל [[סמיכה לרבנות]]. ר' מנחם מענדל העדיף את העיסוק ב[[שחיטה]] על העיסוק ב[[רבנות]], שבה נעשית ה[[תורה]] "קרדום לחתוך בה".
-אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה "[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
+אחרי פטירתו של ר' שלמה זלמן, בשנת [[תרע"א]], מילא ר' מנחם מענדל חתנו את מקומו<ref>ראה [[:קובץ:מינוי ר' מנחם סמירין שו"ב.jpg|מינויו כשו"ב]] ב"[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] - ד - חסידי אדמו"ר הצמח צדק" ע' 231 ואילך.</ref>. עד מהרה הוכיח שבלמדנותו ובמדותיו ראוי הוא לתפוס את מקומו של חותנו.
 בשנת [[תרע"ו]], כשנפטר הרב הזקן [[מרדכי מרגליות|רבי מרדכי]], בן הגאון ר' אליהו מרגליות, מחבר הספר "סוגה בשושנים", נשארה ה[[עיירה]] ללא [[מורה הוראה]]<ref>לאחר פטירתו עלה בנו הרב אליהו על כס הרבנות, אולם זמן קצר לאחר מכן הלך לעולמו. אחריו התקבל עוד רב, אך גם הוא נפטר בתוך זמן קצר ([[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], גליון 528 עמ' 58).</ref>. את כל השאלות ב[[כשרות]] היו שואלים את ה[[שוחט]] הרב מנחם מענדל, והוא היה פוסק. את עניניהם האישיים בררו בועד הקהילה, וכשהוצרכו ל"דין־תורה", ישבו בדין: ה[[שוחט]], [[גבאי]] [[בית כנסת|בית הכנסת]] הגדול ואחד הסוחרים.