כרובים – הבדלי גרסאות

שני הכרובים רומזים לבחינת [[זעיר אנפין]] ו[[נוקבא]]. ומבואר ש[[זעיר אנפין]] של [[עולם האצילות]] הוא תכלית ירידות [[אור אין סוף]] מלמעלה מלטה, בכדי להאיר ב[[עולמות בי"ע]] על ידי ה[[נוקבא]], שהיא מקור בי"ע. וזהו ענין הכתוב "כרוב אחד מקצה מזה" הוא קצה [[אור אין סוף]] שב[[זעיר אנפין]] "וכרוב אחד מקצה מזה" הוא נוקבא, [[מלכות דאצילות]], מקור עולמות [[בי"ע]]. והכרובים נעשים מקשה אחת מה[[כפורת]] שהוא בחינת [[כתר]] לשניהם וגם בחינת [[מקיף]] על הלוחות שבארון שהן בחינת [[יסוד אבא]] שנתלבשו ב[[עשיה]] בזמן ה[[משכן]] וה[[מקדש]]. ובזמן עליית הכרובים הם מעלים גם הכפורת והלוחות לאצילות וזהו שכתוב "סוככים בכנפיהם על הכפורת" שהכפורת עולה עמהם. ואחר החורבן נסתלקו זעיר ונוקבא שב[[אצילות]] למקומם ולא חזרו להתלבש עוד בעשיה [[גשמיות]] אף בבית שני כי נגנזו הכרובים. אלא רק בבחינת פנימית העולמות על ידי עסק התורה של התנאים שבימי בית שני ואחריו בהלכות שהן פנימית רצה"ע שלא נתגלה בחכמה עילאה הוא [[תורה שבכתב]].

שני הכרובים מורים גם על [[מט"ט]] ו[[סנד"ל]], שהם בבחינת [[יצירה]] ו[[עשיה]]. ש[[מט"ט]] הוא בבחינת [[ו' קצוות]] של [[עולם היצירה]], ו[[סנד"ל]] הוא בבחינת [[ו' קצוות]] של עולם העשייה. והענין כי צריך להיות יחוד מט"ט וסנד"ל ולכן שני הכרובים היו פניהם איש אל אחיו{{הבהרה}}.