ישראל לייב ינובסקי – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
הוספת פרטים על פי מפקד ראמאנאווקא תרי״ח. ראה ׳תולדות אברהם׳ לר׳ ישראל ברדה ב׳היכל הבעש״ט׳ חוברת מה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|כל הערך=כן}}
{{עריכה|כל הערך=כן}}
הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקולייב (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חריטונוב]]) שרמ"ש היה לוי; בתעודת השחיטה של ר"ש זלמנוב חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי ינובסקי (כנראה אחי הרמ"ש); ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם ינובסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לרמ"ש. ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד ינובסקי אם רמ"ש היה לוי או לא, וענהו שאכן רמ"ש היה לוי.}} ינובסקי (לערך תקצ"ח - [[תרמ"ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. כאשר עבר חותנו הרב אברהם דוד לאוואט בשנת תרי״ט לניקאלאייעוו (למלא מקום הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא ברבנות ניקאלאייעוו), מילא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי את מקומו ברבנות [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], ובראשות הישיבה.
הרב ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|אירע וא' שאל אצל הרבי אם נערך לו פדיון הבן, וטעמו בצידו: מחד קיבל עדויות מיוצאי ניקאלאייעוו (ר' [[צמח גורביץ']] ור' [[שמשון חאריטאנאוו]]) שהרב מאיר שלמה היה לוי; בתעודת השחיטה של ר׳ שמואל זלמנאוו חתום הרב ר' מנחם מענדל הלוי יאנאווסקי (כנראה אחיו של ר׳ מאיר שלמה) ישנו רב ב[[ארץ הקודש]] (המכשיר של כרמל מזרחי) בשם יאנאווסקי והוא לוי, אך אינו ברור אם יש לו שייכות לר׳ מאיר שלמה; ומאידך, במצבת הרבנית חנה לא נכתב שהוא לוי, וכן בהקדמה לספר קב נקי לא כתב הרבי שהוא לוי. וענהו הרבי שמאז (היינו מתשכ"ה) כבר נתברר שהיה לוי. ולהעיר, ב[[יחידות]] של ר' איסר קלובגאנט, ביקשו הרבי - שבדרכו לאוסטרליה, יעבור בארץ הקודש ויתעניין אצל קרובו ר' אברהם דוד יאנאווסקי אם ר׳ מאיר שלמה היה לוי או לא, וענהו שאכן ר׳ מאיר שלמה היה לוי.}} יאנאווסקי ([[תקצ״ה]] - [[תרמ"ד]]) היה אביו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]].  
 
בשנת תרי״ד על פי בקשת הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא (שהתמנה לרבה של ניקאלאייעוו בשנת תקע״א) מילא הרב לאוואט את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו; ולרבנות המושבה [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], וראשות הישיבה, נתמנה חתנו של הב לאוואוט: הרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==


ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ח בערך להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו בראמאנאווקא בשנת תר״א. בשנת תרט״ו לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.
ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ה להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו ב[[ראמאנאווקא]] בי״ט תמוז תר״א. בשנת תרי״ב לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.
 
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, ובשנת תר״י הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של ראמאנאווקא. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אלי'ה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת תרי״ג לערך מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ).  


בשנת תרי״ט עבר הרב אברהם דוד לאוואט חותנו לכהן ברבנות ניקאלאייעוו, וחתנו הרב ישראל אריה ליב מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, ובראשות הישיבה.
בשנת תרי״ד הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של [[ראמאנאווקא]]. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אליה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצוה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ). וכאשר עבר הרב לאוואט לניקאלאיעוו למלא את מקומו של הרב אפרים זלמן ראזומנע בניקאלאיעוו, מילא חתנו ר׳ ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי את מקומו ברבנות ראמאנאווקא וראשות הישיבה.


ובשנה הנ״ל נולד לו בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם בראמאנאווקא גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר"מ.
בשנת תרי״ט נולד לו להרב ישראל ארי׳ ליב יאנאווסקי בנו: [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה]], שנשא בשנת תרל״ח בערך את הרבנית רחל בת הרב יצחק פושניץ רבה של דאבראייא שהתגורר בקאלאניא נהר טוב (וזוגתו: חיה שרה); והמשיך להתגורר שם אחרי חתונתו, ואח״כ היה מהיושבים בליבאוויטש שנה וחצי אצל אדמו״ר מהר״ש; ושם ב[[ראמאנאווקא]] גם נולדה להם [[הרבנית חנה]] ביום ב׳ כ״ח טבת תר"מ.


[[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו"ר ה"צמח צדק";]]
[[קובץ:רומנובקה2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אגרת תמיכה, שכתבו הרבנים הקדושים בני אדמו"ר ה"צמח צדק";]]


וב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' לייב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.
וב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' ליב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.
 
 
אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.
אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.
שורה 28: שורה 28:
==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו
;בניו
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינה.
*הרב [[מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי]] רבה של ניקאלאיעוו שבאוקראינא.
*הרב מנחם מנדל יאנאווסקי, [[שו"ב] בקרעמענטשוג.
*הרב מנחם מנדל הלוי יאנאווסקי, [[שו"ב] בקרעמענטשוג.
*הרב [[איסר יאנאווסקי]] רבה של קירווי-ראג פלך חרסון שב[[אוקראינה]] ובעל מנגן, אשתו [[דובה]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד ינובסקי]], מרמת גן.
*הרב [[איסר הלוי יאנאווסקי]] רבה של קריוויראג שבפלך חרסון שב[[אוקראינא]] ובעל מנגן, אשתו [[דאבא]] בת הרב [[אשר גרוסמאן]]. בנו הוא הרב [[אברהם דוד יאנאווסקי]], מרמת גן.
*ר' משה הלוי יאנאווסקי, סוחר בחרסון.
*ר' משה הלוי יאנאווסקי, סור בחערסאן.


;בנותיו
;בנותיו
*מרת פייגא.
*מרת פייגא.
*מרת חנה.
*מרת חנה.
*מרת דינה. הייתה נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד"ק אלעכסאנדריה (פלך חרסון).
*מרת דינה. נשואה לר' [[שיימאן איטקין]] בן הגאון החסיד הרב [[יואל איטקין]] אבד״ק אלכסנדריאה (פלך חרסון).
*מרת מוסיא.
*מרת מוסיא.
*מרת האדל.
*מרת האדל.
*מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל קליובגאנט.
*מרת מינדל, אשת הרב מנחם מנדל (בן הרב יצחק) פושניץ (שנולד בו׳ ניסן תר״ל, ואחרי פטירת אביו בשנת תרס״ד מילא את מקומו ברבנות העיר דאבראייא (ונפטר בדמי ימיו, וניו איסר ובן צמות התגדלו ע״י קליובגאנט).


נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם סבו, וממלא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו לרבה של ראמאנאווקא.
נכדו הרב [[ישראל לייב איטקין]] נקרא על שם הסבא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי, ומילא מקום אביו הרב שיימן איטקין וסבו ברבנות [[ראמאנאווקא]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
שורה 47: שורה 47:
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|ינובסקי ישראל]]
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר שליט"א|ינובסקי ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק|ינובסקי ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ינובסקי ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ינובסקי ישראל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|יאנאווסקי ישראל ארי׳ ליב]]
[[קטגוריה:משפחת ינובסקי]]
[[קטגוריה:משפחת יאנאווסקי]]