ישראל לייב ינובסקי – הבדלי גרסאות

תולדות חיים: תיקנתי שנת חתונתו
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ. רובין (שיחה | תרומות)
שורה 1: שורה 1:
{{עריכה|כל הערך=כן}}
הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי|ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|ראו בערך [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] הערה 1.}} ינובסקי]] (לערך תקצ״ח - [[תרמ"ד]]), היה אביו של הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה הלוי ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. כאשר עבר חותנו הרב אברהם דוד לאוואט בשנת תרי״ט לניקאלאייעוו (למלא מקום הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא ברבנות ניקאלאייעוו), מילא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי את מקומו ברבנות [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], ובראשות הישיבה.
הרב [[ישראל ליב יאנאווסקי|ישראל אריה ליב הלוי{{הערה|ראו בערך [[מאיר שלמה יאנאווסקי]] הערה 1.}} ינובסקי]] (לערך תקצ״ח - [[תרמ"ד]]), היה אביו של הרב [[מאיר שלמה יאנאווסקי|מאיר שלמה הלוי ינובסקי]] רבה של העיר ניקאלאייעוו - סבו של [[הרבי]]. כאשר עבר חותנו הרב אברהם דוד לאוואט בשנת תרי״ט לניקאלאייעוו (למלא מקום הרב אפרים זלמן ראזומנע מסמילא ברבנות ניקאלאייעוו), מילא ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי יאנאווסקי את מקומו ברבנות [[ראמאנאווקא]] שבפלך [[חרסון]], ובראשות הישיבה.


שורה 5: שורה 6:
ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ח בערך להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו בראמאנאווקא בשנת תר״א. בשנת תרט״ו לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.
ר׳ ישראל ארי׳ ליב נולד בשנת תקצ״ח בערך להוריו: ר׳ שלמה בן ירמיה הלוי יאנאווסקי וזוגתו גיטל (נולדה בשנת תקס״ט), שהתיישבו בראמאנאווקא בשנת תר״א. בשנת תרט״ו לערך נשא את הרבנית בילא רבקה שנולדה להרב [[אברהם דוד לאוואט]] וזוגתו אסתר בת ליב בשנת תקצ״ח.


בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, ובשנת תר״י הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של ראמאנאווקא. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אלי'ה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת תרי״ג לערך מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ).  
בשנים תר"ד ותר"ה, הקים אדמו"ר ה'צמח צדק' 'כוללים' לאברכים ברחבי [[רוסיה]] הגדולה, ובשנת תר״י הוקם תלמוד תורה וישיבה במושבה (קולוניא) ראמאנאווקא, בראשות הרב [[אברהם דוד לאוואוט]], רבה של ראמאנאווקא. עם הזמן הישיבה התפרסמה במאוד, וכפי שמציין [[הרבי]] בהקדמת הספר "קב נקי": "נהרו אלי'ה תלמידים מקרוב ומרחוק". בכדי להחזיק את הישיבה, היה צורך בגיוס כספים. לעזרת הרב לאוואוט, באו הרבנים חיים שניאור זלמן, יהודה ליב, וישראל נח בני כ״ק אדמו"ר ה'צמח צדק'; אשר כתבו בשנת תרי״ג לערך מכתב ׳לעורר לבב אנ״ש שראוי ונכון לתמכם ולסעדם באיזה עזר וסיוע לצורך ישיבת ואסיפת התלמוד תורה שבמחנם, שהוא דבר יקר ומצווה רבה להאיר עיניהם במאור התורה׳ (ומאחר שהמליצה נכתבה על נייר דק ונקרעה, לכן הוסיף הרב לאוואוט כמה תיבות בשיפולי הסכמת הרבנים בני כ״ק אדמו״ר המ״מ).  


בשנת תרי״ט עבר הרב אברהם דוד לאוואט חותנו לכהן ברבנות ניקאלאייעוו, וחתנו הרב ישראל אריה ליב מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, ובראשות הישיבה.
בשנת תרי״ט עבר הרב אברהם דוד לאוואט חותנו לכהן ברבנות ניקאלאייעוו, וחתנו הרב ישראל אריה ליב מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, ובראשות הישיבה.
שורה 14: שורה 15:


וב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' לייב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.
וב[[שבועון כפר חב"ד]] מס' 948 ומס' 956 חזר ונדפס תשובה מר׳ ישראל ארי' לייב הלוי מראמאנאווקא מתאריך ח' [[אלול]] תרמ"ג, שנדפס בקובץ "יגדיל תורה" קונטרס ט׳ (שיצא לאור בעיר אדעססא בשנת תרמ״ד) סימן קכה.
 
 
אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.
אחותו: בילא, נולדה בשנת תר״ד.


שורה 20: שורה 21:


הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ"ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי.  
הרב ישראל ארי׳ ליב נפטר בשנת תרמ"ד בעיר ראמאנאווקא. לאחר הסתלקותו מילא את מקומו ברבנות ראמאנאווקא, בנו הרב מאיר שלמה הלוי יאנאווסקי.  
 
 
קודם פטירת חותנו הרא"ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  
קודם פטירת חותנו הרא"ד לאוואוט בחודש אדר תר״ן מינה את נכדו הרב מאיר שלמה רבה של ראמאנאווקא למלאות את מקומו ברבנות ניקאלאייעוו, והשאיר צוואה לאנשי ראמאנאווקא שימנו את ר' איסר הלוי יאנאווסקי (אחד מבניו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב) לרבה של ראמאנאווקא, אבל ר' איסר נשאר להתגורר בניקאלאייעוו, וחתנו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב: הרב [[שיימאן איטקין]], עבר לכהן בתור רבה של ראמאנאווקא.  


לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.
לאחר הסתלקותו של ר׳ ישראל ארי׳ ליב הלוי בדמי ימיו בשנת תרמ״ד, התחתנה הרבנית רבקה שוב בזיווג שני.