שניים מקרא ואחד תרגום – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 16: / שורה 16: @@
 ==אופן הקריאה==
-לכתחילה יש לומר כל פסוק פעמיים ומיד לומר את התרגום, מובא בשם [[המגיד ממעזריטש]] שלדעת [[אליהו הנביא]] רק בדרך זו יוצאים ידי חובה{{מקור}}. אולם מעיקר הדין יכולים לומר גם בצורה אחרת, כמו קריאת כמה פסוקים (או כל הפרשה) ורק אחר-כך לומר את התרגום{{הערה|שולחן ערוך או"ח סימן רפה}}.
+אף שמן הדין אין חיוב לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף, יש הנוהגים שלא להפסיק כלל באמצע שניים מקרא ואחד תרגום, אפילו בדיבור, ואפילו בדברי תורה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ו'. בירורי מנהגים שבת (להרש"י שי' פרידמאן) עמוד 25.}}. ויש שנהגו שאם נאלצו להפסיק בדיבור באמצע קריאת שניים מקרא ואחד תרגום לאיזה צורך, התחילו עוד הפעם מתחילת הפרשה{{הערה|לקוטי ספורים (להרח"מ פרלוב) עמוד תעד. נטעי גבריאל שבת חלק א' פרק כ"ב סעיף ה'. וראו [[אגרות קודש (הרבי)]] חלק י"ח עמוד תקס.}}.
-:טוב לומר את פסוקי התורה עם [[טעמי המקרא]], אבל תרגום אין אומרים עם טעמים. הבקי - טוב שיקרא מספר תורה כשר{{הערה|מובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפה סעיף ד.}}. ויש נוהגים לקרוא מחומש ולא מספר תורה, וכן המנהג בחב"ד.
-:יש נוהגים שלא להפסיק כלל מתחילת הקריאה ועד סיומה, אך מעיקר הדין אפשר להפסיק בין הפסוקים. (ואף אפשר לומר כל יום קטע מתוך הפרשה).
+מעיקר הדין ניתן לצאת ידי חובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום בכל סדר שהוא, כגון בקריאת הפרשה ברצף פעמיים ואחריה תרגום, אלא שהמנהג הנכון הוא - לקרוא כל פסוק פעמיים והתרגום עליו מיד, כיוון שכך היו עושים בזמן שהיו מתרגמים בקריאת התורה בציבור, שהיו מתרגמים כל פסוק בפני עצמו.
-:יש נוהגים, לשוב ולכפול את פסוק התורה האחרון אחרי קריאת התרגום כדי לסיים בתורה{{הערה|מובא בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן סימן רפה סעיף ג.}}. ברשימות היומן מובא שאין נוהגים לכפול, בהערות וביאורים דנו בזה שלכאורה יש לנהוג כמובא בשולחן ערוך ונשארו בצריך עיון{{הערה|דרוש מקור (יש הטוענים שאמנם לא כופלים אבל קוראים פעם אחת כדי לסיים בתורה).}}.
-*'''התרגום:''' הגדרתה היא בעיקרון כל מפרשי התורה. ולכן יוצא בפירוש [[רש"י]] או בכל פירוש אחר. אולם הירא שמים יקרא דווקא את [[תרגום אונקלוס]] כי יש בו מעלות רבות א) "ניתן בסיני", ב) הוא מפרש גם את המילים וגם את הענין, ג) הוא [[משפיע]] כוחות קדושה נעלים. ד) דעת [[אליהו הנביא]] היא שיוצאים ידי חובה רק כשאומרים תרגום.{{מקור|היכן מובא כסיבה לקרוא תרגום דווקא?}} ומצד שני היות שגם בגם בפירוש [[רש"י]] מעלות מיוחדות [מפרש המקרא לפי התלמוד], לכן ירא שמים ילמד גם תרגום וגם רש"י.{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה}}.
+עוד כתבו הפוסקים, שלאחר שסיים לקרוא את הפסוק האחרון בפרשה ולתרגמו, טוב לחזור ולקרוא שוב פסוק זה בכדי לסיים בפסוק מן התורה, ויש שכתבו לכפול את הפסוק האחרון פעמיים{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף ג'.}}. אלא שלמעשה, לא נהוג לכפול פעמיים את הפסוק האחרון, ובכדי לסיים במקרא מספיק בקריאת ההפטרה בלבד, או שמספיק לאומרו פעם אחת{{הערה|ראו [[ספר המנהגים]] חב"ד עמוד 25. וראו שלחן מנחם אורח חיים חלק ב עמוד כט והערה ג שם.}}.
-:פסוק שאין עליו תרגום - יש לומר את הפסוק עצמו שלוש פעמים.
-*'''ההפטרה:''' לאחר סיום קריאת הפרשה קוראים את ההפטרה (פעם אחת וללא תרגום). בהלכה מובא שהטעם שצריך לקרות ההפטרה הוא כדי שיהא בקי בה ויודעה כי שמא יקראוהו למפטיר בבית הכנסת{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה סעיף י.}}. לכן, בשניים מקרא ואחד תרגום, צריך לקרות ההפטרה שקוראין בציבור ולא של פרשת השבוע{{הערה|שם.}}. אך מנהג חב"ד הוא לקרות כל ההפטרות ששייכים להשבוע{{הערה|[[ספר המנהגים]] עמוד 25.}}.
+==קריאת ההפטרה==
-ביום טוב וב[[שבת]] שחל בה יום טוב או חול-המועד, שאין קוראים פרשת השבוע - אין צריך לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום{{הערה|[[שולחן ערוך (אדמו"ר הזקן)|שולחן ערוך]] סימן רפ"ה סעיף ט.}}.
+לאחר קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, נהוג שכל יחיד קורא לעצמו את ההפטרה שמא יקראוהו למפטיר ב[[בית הכנסת]]{{הערה|שלוחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים סימן רפ"ה סעיף י'.}}
 ==מנהג נשיאי חב"ד==
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 כל הנ"ל מתוך חומש מאירת עינים (תשנ"א)
 (מפי השמועה)
 ===הסבר על פי תורת החסידות===
 אמרו חז"ל "שלא יקדים ושלא יאחר" להעביר את הסדרה, אלא יאמרה בזמנה - מידי שבוע בשבוע, ולכאורה יש להבין: מה רע בזה שמקדימים לימוד תורה?! ניחא זה שאסור לאחר את הזמן - כי אין ליהודי לדחות את לימוד התורה, אבל להקדים את הלימוד איזה פסול יש בדבר?