יהודה קלמן מרלו – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב יהודה קלמן | |שם=הרב יהודה קלמן מארלאו | ||
|תמונה=הרב מארלו.jpeg | |תמונה=הרב מארלו.jpeg | ||
|תיאור= הרב יהודה קלמן | |תיאור= הרב יהודה קלמן מארלאו - רבה של שכונת [[קראון הייטס]] | ||
|תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]] | |תאריך לידה=[[י' באדר]] א' [[תרצ"ב]] | ||
|מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]] | |מקום לידה=פרנקפורט דמיין, [[גרמניה]] | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
|השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | |השתייכות=[[חסידות חב"ד]] | ||
}} | }} | ||
[[קובץ:הרב | [[קובץ:הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו מגיש לרבי את פסק הדין ש'הגיע זמן הגאולה']] | ||
הרב '''יהודה קלמן | הרב '''יהודה קלמן מארלאו''' ([[י' באדר א']] [[תרצ"ב]] – [[כ' בסיוון]] [[תש"ס]]), היה רבה של שכונת [[קראון הייטס]] ב[[ברוקלין]], מהמובילים הבולטים של האמונה ברבי כ[[הרבי|מלך המשיח]] גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]]. כונה על ידי הרבי "אביר שבאבירים"{{הערה|שם=משפטים מ"ז|שבת [[פרשת משפטים]] [[תשמ"ז]]}}. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
===בארצות הברית=== | ===בארצות הברית=== | ||
לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה | לאחר עליית המפלגה הנאצית בראשות היטלר [[יימח שמו|ימ"ש]] לשלטון, הפכה השהות בגרמניה לבלתי נסבלת, ובשנת [[תרח"צ]] היגרה המשפחה ל[[ארצות הברית]] והתיישבה בנוארק שבניו ג'רסי, שם קיצרה את שם המשפחה למארלאו. | ||
בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב [[שלום דובער גורדון]], אברך חב"די שהיגר ל[[ארצות הברית]] שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את [[תורת החסידות]] במוסדות החינוך היהודיים. | בתקופה זו העדיף אביו לעסוק בעבודות בזויות וקשות ובלבד שישמור על קדושת השבת, ימים קשים עברו על הבן הקטן, בן השש, שמפעם לפעם אף רעב ללחם. אך למרות מצבם הכספי הקשה, שלחו ההורים את בנם הצעיר ללמוד ב[[ישיבת 'תורה ודעת']]. בנוארק היה גר ה[[חסיד]] ר' [[דוד שטאקהאמער]] שהיה חותנם של הרב [[מרדכי מענטליק]] והרב [[משה פנחס כץ]]. הנהגת חסידים אלה פעלה על לבו של יהודה קלמן שילך ללמוד ב[[תומכי תמימים]], אז גם נוצר הקשר הראשון עם [[חסידות חב"ד]] באמצעות הרב [[שלום דובער גורדון]], אברך חב"די שהיגר ל[[ארצות הברית]] שנים ספורות קודם לכן עם אביו החסיד ר' [[יוחנן גורדון]], והחל להפיץ את [[תורת החסידות]] במוסדות החינוך היהודיים. | ||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
===בתומכי תמימים=== | ===בתומכי תמימים=== | ||
בתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערה|בהזדמנות סיפר הרב | בתקופה שלאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הריי"צ]] עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ניו-יורק]], ומפעם לפעם היה מגיע לחצרות קודשנו, ומשתתף בהתוועדויות של [[הרבי]]{{הערה|בהזדמנות סיפר הרב מארלאוו כי זכה להשתתף ב[[התוועדות]] [[י"ב בתמוז]] [[תשי"ג]], שבסיומה עמד הרבי וחילק 'משקה' לכל המשתתפים, כאשר לכל אחד אומר הרבי עניינים השייכים לעתיד. כאשר הרב מארלאוו עבר ליד הרבי, עיכב אותו הרבי זמן ארוך ביותר לפי-ערך, ואמר לו כמה וכמה עניינים הנוגעים לעתיד. לא את הכל הצליח הרב מארלאוו לשמוע, מפאת הרעש העצום ששרר בבית המדרש, אולם מילים אלו שמע ונחקקו בזכרונו: "נהנין ממנו עצה ותושיה".}}. | ||
באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה. | באחת השנים, כאשר נכנס לרגל יום הולדתו ל[[יחידות]] אצל הרבי, שאלו הרבי איזה מסכת הוא לומד. לאחר שהשיב שהוא לומד [[מסכת גיטין]], אותה למדו באותה שנה בסדרי הישיבה, שאלו הרבי כיצד הוא לומד. כאשר השיב שהוא לומד את הגמרא עם פירוש [[רש"י]], תוספות ומפרשים - שאלו הרבי ומה בנוגע לפוסקים? מאז אותה יחידות החל להניח דגש מיוחד על לימוד פסקי דינים הנוגעים למסכת הנלמדת בישיבה. | ||
באותן שנים למד הרב | באותן שנים למד הרב מארלאוו ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]{{הערה|באחת הלילות שאל הרבי להרב [[יהודה לייב גרונר]] מדוע המנורות בבית המדרש דלוקים עד שעות הלילה המאוחרות. הרב גרונר סיפר לרבי שהרב מארלאוו עדיין יושב שם ומעיין בספרי הפוסקים, והרבי ביקשו שילך ויכבה את כל המנורות, מלבד המנורה שמעל מושבו של התלמיד המתמיד. הרב מארלאוו, שהיה שקוע בתלמודו, לא חש כלל בכניסתו של הרב גרונר לבית המדרש, ולא שם לב שכל האורות כבים בזה אחר זה. (הרב [[נחמן שפירא]] מפי הרב יהודה לייב גרונר (הובא בספר [[המזכיר]])).}}. בגיל צעיר קיבל כבר הסמכה לרבנות מראשי ישיבת תומכי תמימים המרכזית. | ||
בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבע הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור. | בסעודת [[אחרון של פסח]] [[תשח"י]], פנה אליו הרבי בשמו הפרטי, שאלו אם שתה את ארבע הכוסות, ומזג לו מקנקן היין שעל שולחנו הטהור. | ||
===חתונתו=== | ===חתונתו=== | ||
[[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב | [[קובץ:חתונת הרב מארלו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי מסדר קידושין בחופתו של הרב מארלאו]] | ||
[[קובץ:כיתת הרב | [[קובץ:כיתת הרב מארלאו.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בתמונה קבוצתית עם תלמידיו מכיתה ה' של הליובאוויטשער ישיבה בשנת תש"ל]] | ||
ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער. | ב[[ד' באדר]] שנת [[תשי"ט]] התחתן עם מרת חיה לבית משפחת רייכער, כשבחופתו סידר קידושין [[הרבי]]. אמה של זוגתו נרצחה על ידי הנצאים ימ"ש במחנות ההשמדה באירופה, וזוגתו ניצלה בנס והיגרה לארצות הברית, שם התקבלה בביתם של משפחת בעקער. | ||
לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו. | לאחר החתונה עבד הרב כמחנך ב[[ליובאוויטשער ישיבה]], והפך למחנך אהוב. גם כאשר עול הפרנסה הוטל על צווארו, לא פסק לרגע מלימוד התורה. בשעות הבוקר היה מלמד בישיבה, ועם סיום הלימודים היה הולך לבית הכנסת ומתיישב ללמוד בשקידה והתמדה. רק בשעות הלילה המאוחרות היה חוזר לביתו. | ||
באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב | באותה עת שימש כרבה של [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], שדיבר בעיקר ב[[אידיש]] ולא שלט היטב בשפה האנגלית. [[בעל תשובה|בעלי תשובה]] שהצטרפו לקהילה ודיברו רק בשפה האנגלית, לא יכלו לתקשר עם רבה של הקהילה והעדיפו לשאול את הרב מארלאו ששלט היטב בשפה האנגלית. הרב מארלאו, שלא רצה להורות הלכה בפני רבו, היה נוהג שלא להשיב ישירות לשואלים, אלא היה פותח לפניהם את השולחן ערוך בסימן העוסק באותו נושא, ולומד איתם את אותו סימן עד שהם הבינו מה השולחן ערוך פוסק במקרה כזה. | ||
בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו כן היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערה|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק | בכל שנה היה הרב מסיים כמה מסכתות בעיון, ולפני כל חג היה עובר בעיון על כל ההלכות הקשורות בחג זה, כמו כן היה לו סדר לימוד מיוחד בלימוד ההלכות השייכות בכל ימות השנה. הוא ידע את כל התורה עם פירוש [[רש"י]] ותרגום אונקלוס בעל-פה. והיה בעל קורא דייקן מאוד. וטעמי המקרא היו שגורים על פיו{{הערה|בשבועות האחרונים לחייו, כשהיה מתקיים מניין בביתו, והרב שהיה רתוק למיטתו לא יכול היה להביט בתוך החומש, היה הרב מתקן מזכרונו את הבעל-קורא, הרב [[לוי יצחק גרליק]], גם בטעויות דקות ביותר (מפי בנו הרב יוסף יצחק מארלאו).}}. | ||
בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב | בשנת [[תשל"ז]] הוציאו נשי חב"ד ספר מתכונים לבישול, והרב מארלאוו היה אחראי על הצד ההלכתי של הספר. כשהרב מארלאוו הגיש לרבי את הספר באחת ההתוועדויות אמר לו הרבי: מספיק כבר להיות נחבא אל הכלים. הגיע הזמן שתהיה מורה הוראה לרבים!{{הערה|מפי הרב שניאור זלמן ליפסקר שליח בפילדלפיה.}}. | ||
כמו כן התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערה|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}. | כמו כן התבטא עליו פעם הרבי בתואר "איש הלכה"{{הערה|מפי הרב [[יצחק הכהן הענדל]]}}. | ||
==האירוע בסוכת בית חיינו== | ==האירוע בסוכת בית חיינו== | ||
בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב | בחג ה[[סוכות]] [[תש"ל]], בעת [[התוועדות]] הרבי בסוכה של [[770]], עודד הרבי את השירה בחוזקה והקהל הרב רקד על מקומו בהתלהבות רבה. מעוצמת הריקודים, קרסה אחת הפירמידות ומחצה את רגלו של הרב מארלאו. למרות הכאב העצום, התאפק הרב ולא הוציא הגה מפיו, כדי לא להפריע למהלך ההתוועדות. [[ועד המסדר]] חש למקום והחל לפנות הצידה את הנוכחים, בנסותו להזיז גם את הרב שבנתיים נשכב על הרצפה, אלא שאז הבחינו ברגלו הרמוסה תחת קרשי הפרמידה. בנתיים הופסקה השירה, פניו של הרבי הרצינו והוא הביט כל העת למוקד ההתרחשות. | ||
לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים. | לאחר מאמצים מרובים הצליחו לחלץ את הרב, והוא הובהל ל[[בית רפואה]], שם אושפז מיד וקיבל טיפול חירום. ששה חודשים הייתה רגלו נתונה בגבס, ומספרים שהרבי היה מעורב בכל שלבי הטיפול השונים. | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
במוצאי [[שמחת תורה]] של אותה שנה נסעו שניים מידידיו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] והביאו אותו על קביים ל[[התוועדות]] הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערה|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}. | במוצאי [[שמחת תורה]] של אותה שנה נסעו שניים מידידיו ל[[בית רפואה|בית הרפואה]] והביאו אותו על קביים ל[[התוועדות]] הרבי שהייתה בעיצומה. כאשר נכנסו, היה הרבי באמצע שיחה, והרב ביקש שיעמידו אותו בצד כדי לא לגרום לתשומת לב מיותרת. כאשר הסתיימה השיחה, הביט הרבי לכיוונו, והורה להעלות אותו אל במת ההתוועדות ולהגיש לו 'לחיים'{{הערה|מפי הרב [[אהרן חיטריק]]}}. | ||
[[קובץ:הרב | [[קובץ:הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מארלאו בביקור במפעל למוצר חלב. מימין לשמאל עומדים: הרב [[חנינא שפרלין]], הרב [[בערל לברטוב]], הרב וה[[מרא דאתרא]] [[יהודה קלמן מרלו]], הרב [[יוסף ברוק]], הרב [[מיכאל חזן]], והרב [[ישעיה בוימלגרין]].]] | ||
[[קובץ:הרב | [[קובץ:הרב מארלאו בתמונה עם ילד, רגעים לפני ברית המילה ה-9,200 שערך ארגון פרי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] בתמונה עם ילד, רגעים לפני ברית המילה ה-9,200 שערך ארגון [[ידידי פליטי מזרח אירופה]].]] | ||
==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס== | ==הבחירות לרבנות בשכונת קראון הייטס== | ||
במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן | במוצאי [[שבת]] קודש [[י"ז באדר]] [[תשמ"ה]] נפטר רבה של שכונת [[קראון הייטס]] הרב [[זלמן שמעון דבורקין]]. קצת יותר משנה אחר כך נערכו בחירות בהם בחרו תושבי השכונה בשלושת הרבנים: הרב יהודה קלמן מארלאו (שבמשך שנים רבות היה חבר בבית דין רבני ליובאוויטש שבראשותו של הרב דבורקין), הרב [[דוד חנזין]] והרב [[אברהם אזדבא]]. הרב מארלאו נבחר ברוב של למעלה משמונה מאות מתוך אלף בעלי זכות בחירה. מכיון שהרבי הורה לרב חנזין להישאר בארץ הקודש, התקיימו בחירות נוספות שבהם נבחר הרב [[יוסף אברהם הלר]] כרב שלישי. | ||
תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן: | תהליך בחירת הרבנים לווה במעורבות אישית של הרבי, וכאשר עסקנים מסויימים ניסו להפריע לתהליך הבחירות, התבטא הרבי בלשון יוצאת דופן: | ||
| שורה 76: | שורה 76: | ||
{{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערה|שם=משפטים מ"ז}}. | {{ציטוטון|ירובעל בדורו כמשה בדורו.. יפתח בדורו כשמואל בדורו.. נתמנה פרנסה על הציבור הרי הוא כאביר שבאבירים.. אין לך לילך אלא אצל שופט שבימיך}}{{הערה|שם=משפטים מ"ז}}. | ||
===רדיפות=== | ===רדיפות=== | ||
במשך השנים היו אישים שהתנכלו לרב | במשך השנים היו אישים שהתנכלו לרב מארלאו, בין היתר בשל התיקים שדן בהם: [[מרכז לעניני חינוך#שטר צוואה|צוואת הרבי]], צוואת ווינשטוק{{הערה|בשנת תשנ"ח גילו חברי ההנהלה החדשה של [[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], כי נגיד בשם יהודה ווינשטוק הוריש סכום עתק של כסף לטובת הישיבה. על פי הוראות הרבי במשך השנים, כסף שנתרם לישיבה, היה עובר בחציו ל[[מרכז לענייני חינוך]]. האנשים שסירבו לבוא ולהתדיין בדין תורה בנוגע להנהלת המרכז הגיעו ותבעו חמישים אחוז מהכסף. כשסירבו אנשי הנהלת הישיבה לתת להם את הכסף לו בטענה כי אין להם שום שייכות, אחרי מכתב ברור בנושא מרבני השכונה, תבעו הללו את הרב מארלאו והרב אזדבא לדין תורה בבית דין חיצוני שהוציא סירוב על שני הרבנים.}}, [[חיילי המלך (קעמפ)|חיילי המלך]] ועוד. בעת הדיונים על צוואת ווינשטוק היו מי שפעלו ש"אגודת הרבנים" יוציאו 'סירוב' נגד הרב{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59584 כתב ה"סירוב"] נגד הרב מארלאו ויבדלחט"א הרב [[אברהם אזדבא]]}}. הרב מארלו כדרכו שמר על קור רוח, אך התנהלות זו גרמה לו לעגמת נפש גדולה{{הערה|במשך כל השנים הללו מלוו האישי הרב [[יוסף ברוק]] עמד בתוקף ומחה נגד כל אלו שניסו לפגוע ברב.}}. | ||
==מפיץ בשורת הגאולה== | ==מפיץ בשורת הגאולה== | ||
חיות מיוחדת הייתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו. | חיות מיוחדת הייתה לרב מרלאו בכל עניני [[גאולה]] ו[[משיח]], ובפרט בנושא [[:קטגוריה:הרבי כמלך המשיח|זהות מלך המשיח]]. הרב ניצל כל הזדמנות לעודד את הפעילות בנושאים אלו, ואף הוא עצמו השתתף בפעולות אלו. | ||
בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[שבת]] [[פרשת ויגש]], ב[[התוועדות]] של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב | בשנת [[תשמ"ז]], לאחר שב[[שבת]] [[פרשת ויגש]], ב[[התוועדות]] של הרבי זעקו כל הקהל '[[עד מתי]]!?', והייתה התעוררות מיוחדת בענייני הגאולה, ישבו עשרים וחמשה רבנים בראשות הרב מארלאוו לדיון מיוחד בנושא, והוציאו פסק דין הקובע כי על פי תורת אמת [[הקב"ה]] חייב להביא את ה[[גאולה]] מיד. למחרת, בעשרה בטבת לפני תפילת מנחה, הגיש הרב מארלאוו לרבי את פסק הדין | ||
כמו כן בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב | כמו כן בקיץ [[תנש"א]], כאשר עמדו על הפרק פסקי הדין של הרבנים שהגיע זמן הגאולה והרבי הוא מלך המשיח - היה הרב מארלאוו אחד הכוחות הדומיננטיים ביותר בעניין. | ||
גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל. | גם לאחר [[ג' תמוז]] [[תשנ"ד]] המשיך ועודד את כל העוסקים והמפיצים את בשורת הגאולה והגואל. | ||
| שורה 89: | שורה 89: | ||
פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו כן רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל אתר הגיב הרב מארלו שאם לא יהיה מצוין על הרבי התואר "מלך המשיח", אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים] על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}} | פעם ביקשו חברי "[[המטה העולמי להצלת העם והארץ]]", מרבני ה[[בית דין צדק קראון הייטס]] שיכתבו לציבור מכתב קריאה לפעול בעניני שלימות והצלת [[ארץ ישראל]], כמו כן רצו שעוד רבנים יצטרפו ויחתמו אבל חוששו שאם יהיה כתוב על הרבי התואר מלך המשיח רבנים אחרים לא יחתמו. ועל אתר הגיב הרב מארלו שאם לא יהיה מצוין על הרבי התואר "מלך המשיח", אז הוא לא יוכל לחתום על זה!{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים] על הרב יהודה קלמן מארלו, מאת הרב [[יקותיאל מנחם ראפ]]}} | ||
בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כנס הרבבה שנערך ביד אליהו]] ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102 תמונה] בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב | בב' [[ניסן]] [[תשנ"ה]], הגיע לראשונה בחייו ל[[ארץ הקודש]], להשתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כנס הרבבה שנערך ביד אליהו]] ב[[תל אביב]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=39102 תמונה] בה נראית קבלת הפנים שנערכה לרב מארלאוו על ידי עסקנים משכונת קראון הייטס, בשנת תשנ"ה, כשחזר מהכינוס ב"יד אליהו".}}. נאומו ארך שלוש דקות בלבד, אולם לא היה צריך ליותר מכך. המילים מדברות בעד עצמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הוידאו של הנאום].}}: | ||
{{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}. | {{ציטוטון|כל הרבנים והנאספים נתאספו כאן הערב כדי לחזק את האמונה במשיח ובכך שהמשיח נמצא איתנו. זכיתי לייצג את קהילת [[קראון הייטס]] - "כאן צוה ה' את הברכה", אשר כל אנשים נמצאים כאן ברוחם, ומשתתפים יחד עם כל הנאספים ב"ארץ אשר עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולייצג את כל אלו המכריזים וצועקים "עד מתי"}}. | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. ב[[שבת]] הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו [[ריקוד]] של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו הייתה תפילה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש. | אמונתו העזה ברבי מלך המשיח באה לידי ביטוי גם בימי חוליו כאשר במצוות הרופאים היה מרותק למיטתו. ב[[שבת]] הראשונה לאחר הניתוח, כאשר שהה בבית הרפואה, הגיעו עשרה בחורים מב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] להתפלל יחד עם הרב קבלת שבת במניין. בטרם התחילו בתפילה, ביקשו מהם בני המשפחה למהר קצת בתפילה, עקב מצבו של הרב. כאשר הגיעו לסיום הפזמון 'לכה דודי', סימן להם הרב בידו שיערכו [[ריקוד]] של 'יחי'. כשהבחין בהתלבטות שלהם, קם מכסאו והחל לרקוד בעצמו ולשיר 'יחי אדוננו'. עשר דקות נמשכו הריקודים, ולאחריהם חזר למיטתו כשהוא מותש לחלוטין. המאמץ היה כל כך גדול, שלאחר התפילה לא היה הרב מסוגל לעשות קידוש, ונאלץ לנוח שעתיים תמימות. לאחר שהתעורר אמר למשפחתו כי זו הייתה תפילה מיוחדת, ואחר כך עשה קידוש. | ||
יצויין כי הרב | יצויין כי הרב מארלאוו היה מרבני חב"ד שפסקו פסק דין תורה, שאסור לכתוב על הרבי תוארים של היפך החיים. | ||
==פטירתו== | ==פטירתו== | ||
| שורה 136: | שורה 136: | ||
מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]". | מזכיר בית הדין, הרב [[לוי יצחק שפירא]], ביקש בשם כל הקהילה לעורר רחמי שמים על תושבי השכונה, ולהביא את הגאולה השלימה. לאחר מכן אמרו כל הקהל שלוש פעמים "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו]]". | ||
הרב יהודה קלמן | הרב יהודה קלמן מארלאוו, נטמן בשורת ה[[כהנים]] שבחלקת חב"ד, סמוך ל[[ציון אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
==הנהגות וחומרות== | ==הנהגות וחומרות== | ||
| שורה 157: | שורה 157: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
* רעייתו, הרבנית מרת חיה | * רעייתו, הרבנית מרת חיה מארלאו | ||
* בנו, הרב [[יוסף יצחק | * בנו, הרב [[יוסף יצחק מארלאו]] - שליח ורב בבית הכנסת 'בית מנחם' בנ. מיאמי ביטש, פלורידה | ||
* בתו מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר | * בתו מרת רבקה שכטר, אשת הרב יוסף בן ציון שכטר | ||
* בתו מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר{{הערה|בנו של הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].}} | * בתו מרת לאה גליקל שמוקלר, אשת הרב מאיר אליעזר שמוקלר{{הערה|בנו של הרב [[אפרים שמוקלר]] מ[[מונטריאול]].}} | ||
| שורה 167: | שורה 167: | ||
* '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינו חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' [[סיוון]] [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1 תפארת יהודה קלמן] - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}. | * '''תפארת יהודה קלמן''' - לקראת יום היארצייט הראשון של הרב מארלו ([[כ' בסיוון]] [[תשס"א]]) יצא לאור "ספר זכרון - תפארת יהודה קלמן" לכבודו ולזכרו. שכלל מתורת רבותינו נשאינו חסידים הראשונים, פלפולים מרבנים מכל העולם וקצירה קצרה על הבד"צ וקיצור מתולדות חייו של הרב. לקראת יום היארצייט השני (כ' [[סיוון]] [[תשס"ב]]) יצא לאור תדפיס מח"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum=1 תפארת יהודה קלמן] - תדפיס מח"ב היברו-בוקס}}. | ||
* '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק: ברחוב קינגסטון מספר 272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003 תמונות מעבודות הבניה] בשנת [[תשס"ג]]}}. | * '''אש"ל - הכנסת אורחים''' - [[אש"ל הכנסת אורחים#בית הכנסת אורחים|בית הכנסת אורחים]] (קרוב לפינת הרחובות איסטערן פארקווי וקינגסטון ויותר מדויק: ברחוב קינגסטון מספר 272) שמכיל עשרות חדרי שינה מרווחים ומשוכללים, עבור האורחים הבאים לשהות ב'חצרות קודשינו' במשך השנה כולה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=1003 תמונות מעבודות הבניה] בשנת [[תשס"ג]]}}. | ||
* '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמת הרב | * '''ספר תורה''' - כתיבת [[ספר תורה]] לעילוי נשמת הרב מארלאו{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55142 כנס התעוררות ענק], במלואת עשור לפטירתו [[תש"ע]]}}{{הערה|1=הרב [[אברהם אזדבא]] והרב [[אהרן יעקב שווי]] בעת [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55143 התחלת כתיבת ספר תורה] {{אינפו}}}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 174: | שורה 174: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשע"ג (29.05.2013) | * רפי דינרי, '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76283 הרב שהרבי כינה: "איש הלכה"]''', [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}} כ [[סיוון]] התשע"ג (29.05.2013) | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב | *[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1964 הרב מארלאו מחזק את האמונה ברבי ● ב' ניסן תשנ"ה, הנאום של הרב מארלאו בכנס הרבבה שנערך ביד אליהו בתל אביב]{{וידאו}} {{אינפו}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82091 האביר שבאבירים - בהפצת בשורת הגאולה] - {{אינפו|}} | *[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=82091 האביר שבאבירים - בהפצת בשורת הגאולה] - {{אינפו|}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=36686 צרור סיפורים על הרב מארלו] | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48771&pgnum תפארת יהודה קלמן - תדפיס מח"ב בהיברו-בוקס] | ||
* [https://chabadinfo.com/rabbimarlow סרט על הרב במלאת 20 שנה] {{וידפו}} | * [https://chabadinfo.com/rabbimarlow סרט על הרב במלאת 20 שנה] {{וידפו}} | ||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/684495/ הרב | *'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/lecture/684495/ הרב מארלאוו: היתכן שאין 'קאך' בשיעורי גאולה ומשיח?]''', באסיפת [[המטה העולמי להבאת המשיח]] ו' תמוז תנש"א {{וידפו}} | ||
{{חברי בד"צ קראון הייטס}} | {{חברי בד"צ קראון הייטס}} | ||