תלמוד בבלי – הבדלי גרסאות

תקופת פעילות אמוראי בבל החלה כ-150 שנה לאחר [[חורבן בית המקדש השני|חורבן בית שני]], במשך תקופה בת 280 שנה שהתפרשה על משך 6 דורות של אמוראים. (בין השנים ג'תתקע"ט ועד ד'ר"ס לבריאת העולם). וסוכם ע"י אחרוני [[אמוראים|האמוראים]] בחיבור מסודר (ראה להלן "עריכת התלמוד").

התלמוד הבבלי קרוי גם "'''גמרא'''". במקור היו אלה שני מונחים שונים. המילה "תלמוד" משמשת כבר בלשון התנאים בהוראה של לימוד, עיון ופירוש, ואילו המילה הארמית "גמרא" מופיעה לראשונה בלשון אמוראי בבל לציון ידע שנתקבל במסורת, בניגוד לידע שהושג באמצעות הסברה. [[רש"י]] במסכת [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]] מביא פרשנות נוספת למילה "'''גמרא'''" "שהוא לתת לב להבין סתימות טעמי המשנה מה הם וכששתים סותרות זו את זו יבין לתרץ שיהיו שתיהן קיימות או לדעת דברי התנאים החלוקים בדבר ונימא הא מני פלוני חכם הוא<ref>ל"ג ע"א</ref>". לפי זה יוצא שהמושג "גמרא" כולל בתוכו שתי פרשנויות, לעיתים משמש לסוג של ידע, כלומר גמרא ולא סברה, ולעיתים משמש כמקצוע, ואז הכוונה באמת למה שאנחנו מכנים תלמוד.