שלום דובער אדרי – הבדלי גרסאות

ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שיע.ק (שיחה | תרומות)
שורה 3: שורה 3:


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תשנ"ב]] ב[[מגדל העמק]] לר' גד אדרי ולאסתר רבקה.
נולד בשנת [[תשנ"ב]] ב[[מגדל העמק]] לר' גד אדרי ולאסתר רבקה. כילד גדל עם אמו שלא שמרה תורה ומצוות, אך עוד בהיותו ילד התעקש ללמוד בתלמוד תורה חב"די ולא במוסדות חינוך חילוניים, לכן עבר להתגורר בבית משפחה חב"דית מאמצת למשך תקופה במהלך לימודיו ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]].  


בצעירותו התגרשו הוריו, והוא נותר אצל אמו שעזבה את הדת.  
בסיום הלימודים בתלמוד תורה עבר ללמוד בתיכון, כעבור שנתיים, עבר, בהשפעת דודו הרב [[אשר שפר]] (מזקני אנ"ש במגדל העמק) ללמוד בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן בישיבה גדולה [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], שם התחבב מאוד על המשפיעים הנודעים ר' [[זלמן גופין]] ו[[משה נפרסטק]].  


למרות זאת, עוד בהיותו ילד התעקש ללמוד בתלמוד תורה חב"די ולא במוסדות הכלליים, ועל כן עבר למשפחה חב"דית מאמצת למשך תקופה תוך כדי לימודיו ב[[תלמוד תורה חב"ד מגדל העמק]] - למשך מספר שנים.
בשנת [[תשע"ד]] נסע לרבי לשנת ה[[קבוצה]], שם היה מקורב מאוד ל'חוזר' והמשפיע ר' [[יואל כהן]]. בשנת [[תשע"ה]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]].
 
לאחר מכן עבר ללמוד בתיכון. 
 
לאחר שנתיים בהן לא היה מרוצה מלימודיו שם, עבר, בהשפעת דודו הרב [[אשר שפר]] (מזקני וחשובי אנ"ש במגדל העמק) ללמוד בשיעור ג' בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולאחר מכן בישיבה גדולה [[תומכי תמימים המרכזית כפר חב"ד]], שם התחבב מאוד על המשפיעים הנודעים ר' [[זלמן גופין]] ו[[משה נפרסטק]].
 
בשנת [[תשע"ד]] נסע לרבי לשנת ה[[קבוצה]], שם היה מקורב מאוד ל'חוזר' והמשפיע ר' [[יואל כהן]].  
 
בשנת [[תשע"ה]] שימש כ[[שליח]] בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד|תומכי תמימים המרכזית בכפר חב"ד]].


בשנת [[תשע"ו]] התחתן עם חיה מושקא, בתו הצעירה של הרב [[שניאור זלמן גופין]].
בשנת [[תשע"ו]] התחתן עם חיה מושקא, בתו הצעירה של הרב [[שניאור זלמן גופין]].


בשנת [[תשע"ז]] מונה לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד, ובשנת [[תש"פ]] עבר לשמש כמשגיח של שיעור ב'.
בשנת [[תשע"ז]] מונה לשמש כ[[משפיע]] בשיעור ג' בישיבת תומכי תמימים לוד, ובשנת [[תש"פ]] עבר לשמש כמשגיח של שיעור ב'. בשנת [[תשפ"א]] שימש כמשגיח לשיעור א', ובשנת [[תשפ"ב]] חזר לשמש כמשגיח לשיעור ב'.
 
בשנת [[תשפ"א]] שימש כמשגיח לשיעור א', ובשנת [[תשפ"ב]] חזר לשמש כמשגיח לשיעור ב'.


במסגרת תפקידו מתוועד הרב אדרי עם התמימים בישיבה ביומי דפגרא, ונחשב לאחד ממתווי ומובילי דרכה (החינוכית) של הישיבה.
במסגרת תפקידו מתוועד הרב אדרי עם התמימים בישיבה ביומי דפגרא, ונחשב לאחד ממתווי ומובילי דרכה (החינוכית) של הישיבה.


נודע בהיותו [[משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות|חסידות]], ובעל סגנון הסברה ייחודי, המתבטא בלשונו הקולחת ובשפתו הברורה.
הרב אדרי נחשב ל[[משכיל]] גדול ב[[תורת החסידות|חסידות]], ובקיא במיוחד ב[[המשך תרס"ו]], [[המשך תער"ב]] ובשאר תורת [[אדמו"ר הרש"ב]].  
 
במיוחד מפורסם בבקיאותו העצומה ב[[המשך תרס"ו]], ב[[המשך תער"ב]] ובשאר תורת [[אדמו"ר הרש"ב]].


ידוע בהתוועדויותיו המיוחדות, ומשמש גם כמשפיע אורח בהתוועדויות רבות ברחבי הארץ, בעיקר בקהילות [[מעייני ישראל]] ובישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ.
נחשב כבעל יכולת הסברה קולחת וברורה. מוזמן ל[[התוועדות חסידית|התוועד]] כמשפיע ברחבי הארץ, בעיקר בקהילות [[מעייני ישראל]] ובישיבות תומכי תמימים ברחבי הארץ.