שיע.ק (שיחה | תרומות)
בגימטריא בהמה: חשוב לא לשים קישורים פנימיים בכותרת בשל בעיות קריאות ונגישות
שיע.ק (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{מפנה|כלב}}'''כלב''' הוא [[חיה]] (או בהמה{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בגימטריא בהמה]]}}) טמאה שמשמשת בחסידות משל לחוצפה ועזות מצד הסטרא אחרא.
{{מפנה|כלב}}'''כלב''' הוא [[חיה]] (או בהמה{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בהמה]]}}) טמאה שמשמשת בחסידות משל לחוצפה ועזות מצד הסטרא אחרא.


בזמר [[בני היכלא]] שחיבר [[האריז"ל]] נמשלים הקליפות לכלבים - "לבר נפקין ולא עלין הני כלבין דחציפין". כמו כן בזוהר הקדוש נמשלים אנשים שמשוקעים בתאוות המשגל לכלבים "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"{{הערה|מובא בראשית חכמה שער הקדושה פרק טו}}.
בזמר [[בני היכלא]] שחיבר [[האריז"ל]] נמשלים הקליפות לכלבים - "לבר נפקין ולא עלין הני כלבין דחציפין". כמו כן בזוהר הקדוש נמשלים אנשים שמשוקעים בתאוות המשגל לכלבים "והכלבים עזי נפש לא ידעו שבעה"{{הערה|מובא בראשית חכמה שער הקדושה פרק טו}}.
שורה 6: שורה 6:
זה קשור למה שמובא בספרים הקדושים{{הערה|מאורי אור, ערך כלב.}} ש"כלב" הוא מלשון "כולו לב". הפירוש בזה הוא, שטבע האדם בתולדתו וטבע יצירתו שה[[מוח]] שליט על ה[[לב]], ואדם שהוא בבחינת כלב הוא בקצה ההפכי. שלא רק שהלב שליט על המוח, אלא יתירה מזו שהוא '''כולו''' לב. ולכן כל ענינו הוא למלאות תאות לבו. שזה מסמל את האדם בדרגא הכי תחתונה שכמו כלב שאינו עובד את המלך ורצונו הוא שיושפע לו יותר ויותר גשמיות{{הערה|ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א, סה"מ מלוקט ח"ג, תו"מ התוועדויות חס"ד ע' 43.}}.
זה קשור למה שמובא בספרים הקדושים{{הערה|מאורי אור, ערך כלב.}} ש"כלב" הוא מלשון "כולו לב". הפירוש בזה הוא, שטבע האדם בתולדתו וטבע יצירתו שה[[מוח]] שליט על ה[[לב]], ואדם שהוא בבחינת כלב הוא בקצה ההפכי. שלא רק שהלב שליט על המוח, אלא יתירה מזו שהוא '''כולו''' לב. ולכן כל ענינו הוא למלאות תאות לבו. שזה מסמל את האדם בדרגא הכי תחתונה שכמו כלב שאינו עובד את המלך ורצונו הוא שיושפע לו יותר ויותר גשמיות{{הערה|ד"ה ביום עשתי עשר תשל"א, סה"מ מלוקט ח"ג, תו"מ התוועדויות חס"ד ע' 43.}}.


==== בגימטריא בהמה ====
==== בהמה ====
ב[[משנה]], נחלקו ה[[תנאים]] האם ה[[כלב הבית|כלב]] משתייך לבהמה או לחיה: {{ציטוטון|כלב, מין חיה. רבי מאיר אומר, מין בהמה}}{{הערה|משנה, מסכת כלאים, פרק ח', משנה ו'}}.
 
כלב הוא ב[[גימטריא]] בהמה, ולפעמים לשון "בהמה" בפסוק הכוונה לכלב, כמו למשל הכתוב נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, ומפרש הראב"ד "בהמה זו הכלב כי בהמה בגימ' כלב, והקב"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס הכלבים, ולפיכך ברא לו הקב"ה הסגולה זו כל מה שאוכל שוהא במיעיו ג' ימים ואחר כך מתעכל, וזש"ה נותן לבהמה לחמה"{{הערה|פירוש הראב"ד לספר יצירה - הקדמה}}.
כלב הוא ב[[גימטריא]] בהמה, ולפעמים לשון "בהמה" בפסוק הכוונה לכלב, כמו למשל הכתוב נותן לבהמה לחמה לבני עורב אשר יקראו, ומפרש הראב"ד "בהמה זו הכלב כי בהמה בגימ' כלב, והקב"ה יודע שאין הבריות חפצים לפרנס הכלבים, ולפיכך ברא לו הקב"ה הסגולה זו כל מה שאוכל שוהא במיעיו ג' ימים ואחר כך מתעכל, וזש"ה נותן לבהמה לחמה"{{הערה|פירוש הראב"ד לספר יצירה - הקדמה}}.