קודש הקודשים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכהן הגדול בקודש הקדשים]]
+[[קובץ:קודש הקודשים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[הכהן הגדול]] ב[[יום הכיפורים]] בקודש הקדשים]]
 '''קודש הקודשים''' החדר הפנימי והקדוש ביותר ב[[משכן]] וב[[בית המקדש]] וממילא גם בעולם כולו, בו נמצאים [[אבן השתיה]] ו[[ארון הברית]].
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 אורכו היה עשרים אמה, ורחבו עשרים. גובהו חמישים אמה, כגובה ההיכל.
-בבית ראשון ניצב קיר בעובי אמה בין הקדש לקדש הקדשים ובו היה פתח לכניסה פנימה. בבית שני לא היה קיר ובמקומו נפרשו שתי פרוכות וביניהן מעבר באורך אמה שהוביל אל תוך קדש הקדשים.
+ב[[בית ראשון]] היה קיר בעובי אמה בין [[הקדש]] לקדש הקדשים ובו היה פתח לכניסה פנימה. ב[[בית שני]] לעומת זאת לא היה קיר ובמקומו נפרשו שתי [[פרוכת|פרוכות]] וביניהן מעבר באורך אמה שהוביל אל תוך קדש הקדשים (שנקרא 'אמה טרקסין').
 ==בבית ראשון==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 ==במקדש השלישי==
-בבית המקדש השלישי לא ישתנו מידות אורכו ורוחבו של קדש הקדשים. בבתי המקדש הראשונים היו עליות על גבי קודש הקודשים, ולכן גובהו לא היה כגובה הבניין כולו. אך בבית שלישי לא תהיה עלייה על גבי ההיכל וקודש הקודשים, ולא ידוע מה יהיה גובהו.
+ב[[בית המקדש השלישי]] לא ישתנו מידות אורכו ורוחבו של קדש הקדשים. בבתי המקדש הראשונים היו עליות על גבי קודש הקודשים, ולכן גובהו לא היה כגובה הבניין כולו. אך בבית שלישי לא תהיה עלייה על גבי ההיכל וקודש הקודשים, ולא ידוע מה יהיה גובהו.
 הכניסה תהיה דרך פתח ברוחב שבע אמות ובגובה שש אמות{{הערה|יחזקאל מא, ג וברש"י.}}. כמו בבית המקדש הראשון, יהיו לק"ק דלתות זהב הפתוחות תמיד.
@@ שורה 40: / שורה 40: @@
 במקרים בהם נדרשו תיקונים בקודש הקודשים היו משלשלים מלמעלה אומנים בתיבות מיוחדות, הפתוחות רק מצד אחד, כדי שלא יזינו את עיניהם ביופי. לצורך תיקונים היה מותר גם לאנשים אשר אינם כוהנים, ואם היה צורך גם לטמאים להיכנס לקודש הקודשים.
-לפי הדעה, שבסוכות של [[שנת הקהל]] היה המלך קורא מספר התורה שהיה מונח בקודש הקודשים, הרי שהיה על הכהן הגדול להוציאו כמה ימים לפני כן ביום הכיפורים, ולהחזירו למקומו ביום הכיפורים של השנה הבאה.
+לפי הדעה, שב[[סוכות]] של [[שנת הקהל]] היה המלך קורא מספר התורה שהיה מונח בקודש הקודשים, הרי שהיה על הכהן הגדול להוציאו כמה ימים לפני כן ביום הכיפורים, ולהחזירו למקומו ביום הכיפורים של השנה הבאה.
 === הכניסה אליו לעתיד לבוא ===
@@ שורה 49: / שורה 49: @@
 בהתאם לדעת כמה מהמפרשים{{הערה|1=בעל הטורים.}} שכוונת הפסוק "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים"{{הערה|1=שמות יט, ו.}} הוא שכל בני ישראל הינם כהנים גדולים, והוא מכוון ללעתיד לבוא - הסביר הרבי שזוהי הסיבה לכך שכשמאחלים זה לזה שניפגש בבית המקדש, לא מסתפקים בזה אלא מוסיפים "ובקדש הקדשים", כי זהו מקומו האמיתי של כל אחד ואחת מישראל.
-הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על מלכות בית דוד, ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה|מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת תנש"א בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות.}} שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ושם, שאז התגלה זה דווקא על ידי הסכנה, והוא על דרך זה שהעליה של הגאולה נפעלת ונעשית דווקא על ידי הירידה בגלות.}}.
+הרבי מביא דוגמא מהזמן בו איימה גזירת הכחדה על [[מלכות בית דוד]], ויהושבע החביאה את יואש - הנצר האחרון לשושלת המלוכה - בקדש הקדשים!{{הערה|מלכים ב יא, ב-ג. לפי רש"י. וראה שיחת ליל שמח"ת תנש"א בהשלמות הערה 232 שמצד פיקוח נפש מספיק היה להחביאו במחילות.}} שם, במשך שש שנים הוא אכל, שתה וישן. זאת משום שמקומו האמיתי של יהודי הוא בקדש הקדשים{{הערה|שיחת שבת פרשת אחרי קדושים [[תנש"א]]. ושם, שאז התגלה זה דווקא על ידי הסכנה, והוא על דרך זה שהעליה של הגאולה נפעלת ונעשית דווקא על ידי הירידה בגלות.}}.
 אמנם, גם לדעת המדרש בכל כניסה לקודש הקודשים יהיה צורך בהקרבת הקרבנות המיוחדים שחייב להקריב כהן גדול בכניסתו לקודש הקודשים ("כסדר הזה"), אך אותם כל יהודי יכול להשיג בנקל והדבר לא יהווה בעיה{{הערה|שיחת י"א אלול תנש"א. בעניין קרבנות וכו' בכניסה לקודש הקודשים ללא עבודה - ראה גם יחידות עם הרבנים הראשיים תשמ"ו סי"ג שמשם משמע שמשה רבינו היה צריך להיכנס בכל פעם שנכנס להביא קרבנות, וראה לקו"ש חל"ב ע' 28 שמשה רבינו לא היה צריך להיכנס בבגדי כהונה. וראה גם שיחת שבת פרשת [[פנחס]] [[תשמ"ז]] סכ"ו-ז.}}. במקום אחר{{הערה|שיחת ליל שמחת תורה שם ה'תנש"א .}} אומר הרבי שבגאולה יוכל כהן גדול - וממילא כל יהודי שיהיה בדרגתו - להיכנס אף "שלא בסדר הזה".