שאול אקסלרוד – הבדלי גרסאות

שי מלך (שיחה | תרומות)
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 12: שורה 12:
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב [[יעקב צירקוס]] מ[[נחלת הר חב"ד]], יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] ופתחו בית חב"ד בגבעת אולגה בעיר [[חדרה]].
לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רבקה, בתו של הרב [[יעקב צירקוס]] מ[[נחלת הר חב"ד]], יצאו ב[[שליחות]] [[הרבי]] ופתחו בית חב"ד בגבעת אולגה בעיר [[חדרה]].


במשך שנים היה פעיל ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] באיזור הצפון. במהלך שיירת הטנקים לקבלת פני משיח שעברה בכל רחבי הארץ בחנוכה [[תשנ"ג]] בסיסמת "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שימש כ'[[שר המשקים]]' של השיירה.
במשך שנים היה פעיל ב[[ניידות חב"ד בארץ הקודש]] באזור הצפון. במהלך שיירת הטנקים לקבלת פני משיח שעברה בכל רחבי הארץ בחנוכה [[תשנ"ג]] בסיסמת "[[ברוך הבא מלך המשיח]]" שימש כ'[[שר המשקים]]' של השיירה.


גם אחרי ג' תמוז המשיך בהפצת ןפרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי והתגשמות נבואת הגאולה, ואף נאם בכינוס פעילים לפני [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ"ה.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בהפצת ופרסום האמונה בנצחיות חייו של הרבי והתגשמות נבואת הגאולה, ואף נאם בכינוס פעילים לפני [[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת תשנ"ה.


במסגרת עבודתו בארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]], ערך חוברות לימוד ועבודה על ספר ה[[תניא]] לילדים בשם 'תניא קדישא המעיינות מגיעים חוצה'. במהלך החודשים שבין [[אלול]] [[תשס"ד]] ל[[אייר]] [[תשס"ה]] הגו אלפי ילדים מעשרות תלמודי-תורה ברחבי הארץ, בחוברות הלימוד, וב[[כ"ח אייר]] [[תשס"ה]] נערך בבנייני האומה שב[[ירושלים]] חידון התניא העולמי. בכמה מהתלמודי-תורה החב"דיים בארץ ובעולם חוברות אלו נכנסו כחלק מתכנית הלימודים הקבועה.
במסגרת עבודתו בארגון [[אחדות ישראל בהפצת המעינות]], ערך חוברות לימוד ועבודה על ספר ה[[תניא]] לילדים בשם 'תניא קדישא המעיינות מגיעים חוצה'. במהלך החודשים שבין [[אלול]] [[תשס"ד]] ל[[אייר]] [[תשס"ה]] הגו אלפי ילדים מעשרות תלמודי-תורה ברחבי הארץ, בחוברות הלימוד, וב[[כ"ח אייר]] [[תשס"ה]] נערך בבנייני האומה שב[[ירושלים]] חידון התניא העולמי. בכמה מהתלמודי-תורה החב"דיים בארץ ובעולם חוברות אלו נכנסו כחלק מתכנית הלימודים הקבועה.
שורה 22: שורה 22:
אולם הלימודים של הישיבה מוקם במבנה ה[[בית חב"ד]] ופעילות הישיבה השתלבה עם פעילות הבית חב"ד. הישיבה פעלה במקום כעשור והוציאה עשרות בוגרים שהמשיכו במסלול הלימודים החב"די בישיבות גדולות ובהמשך בנו בתים חסידיים לתפארת.
אולם הלימודים של הישיבה מוקם במבנה ה[[בית חב"ד]] ופעילות הישיבה השתלבה עם פעילות הבית חב"ד. הישיבה פעלה במקום כעשור והוציאה עשרות בוגרים שהמשיכו במסלול הלימודים החב"די בישיבות גדולות ובהמשך בנו בתים חסידיים לתפארת.


בשנת [[תשפ"א]] החל בבניית מבנה בדוגמת בית [[770]], שישמש את כל צרכי הבית חב"ד ופעילות הנוער שלצידו. למימון הוצאות הבניה נרתמו בוגרי הישיבה ומקורבי הבית חב"ד.
בשנת [[תשפ"א]] החל בבניית מבנה בדוגמת בית [[770]], שישמש את כל צרכי הבית חב"ד ופעילות הנוער שלצדו. למימון הוצאות הבניה נרתמו בוגרי הישיבה ומקורבי הבית חב"ד.


==משפחתו==
==משפחתו==
שורה 41: שורה 41:
{{מיון רגיל:אקסלרוד, שאול}}
{{מיון רגיל:אקסלרוד, שאול}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:משפיעים בישיבות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד בעבר]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:קבוצה תשמ"ז]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]
[[קטגוריה:שלוחים בארץ ישראל]]