אריה לייב קפלן (קסברוב) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 בשנת [[תרע"ד]] בתחילת [[מלחמת העולם הראשונה]] התחיל לנדוד מעיר לעיר. בתחילה הגיע לעיירה קטנה פטרובסק שבפלך סראטוב, ושם חי מכספי חלוקת [[הג'וינט]] לפליטים. כך חי בשנים [[תרע"ו]] - [[תרע"ח]]. אחר כך עבר לעיירה הקטנה גרדישץ (Gorodishche), סמוך ל[[קרמנצ'וג]], כנראה ברח לשם בגלל האי שקט מהכנופיות שעשו פרעות בזמן ההוא ברוסיה. אך גם בגרדישץ סבל ופחד מהכנופיות של פטליורה וחי בדוחק ממש וסבל מרעב ומכל מיני מחלות.
-אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה.
+אחרי כמה שנים עבר לעיר קרילוב (נובוגרגבסק) על נהר הדנייפר. בתחילה ניהל שם מחלקת ישיבה קטנה של בחורים שהביא מסלבודקה. לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.
-לאחר שהישיבה התפזרה בגלל לחץ הבולשביקים קיבל על עצמו את הרבנות בעיר, אף שהדבר לא היה לפי רוחו.
 הוא חשב לעלות ל[[ארץ ישראל]], ועבר דרך [[רוסטוב]] לבקר אצל [[הרבי הריי"צ]] - שאמר לו את דעתו שלא ייסע ויישאר ברוסיה, כי אנשים כמותו צריכים להיות כאן {{הערה|ראה אגרת הקודש של אדמו"ר הריי"צ כרך י"א עמוד שצט.
@@ שורה 31: / שורה 30: @@
 ב[[י"ח אדר]] [[תרצ"ט]] נאסר יחד עם עוד כמה מתלמידי ורבני הישיבה, ונשלח לגלות ב[[קזחסטן]].
-בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו '[[אליהו הנביא]]' {{הערה|ספר תולדות לוי יצחק כרך ב עמוד 406 - 413. ועיין אלה תולדות פרץ עמ' 693 - 694.}}.
+בתקופת גלותו נהג להביא 'קוגל' ל[[רבי לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|רבי לוי יצחק]] אביו של [[הרבי]]. רבי לוי יצחק כינה אותו '[[אליהו הנביא]]' {{הערה|ראה תולדות לוי יצחק, כרך ב עמוד 406–413; וכן אלה תולדות פרץ, עמוד 693–694.}}.
 בגלותו בקזחסטן פגש יהודי נוסף שהוגלה בשל סיבה זה לשלו. וכך סבלו שניהם יחדיו במשך מספר שנים, עד שהגיע זמן השחרור.
@@ שורה 37: / שורה 36: @@
 לאחר שחרורם, נסעו יחד לתחנת הרכבת בדרך חזרה למשפחתם אותם לא ראו מזה שנים. באמצע הנסיעה שארכה מספר ימים, הוכרחו לרדת בשל [[יום הכיפורים]] שהתקרב, הם ירדו בעיירה קטנה והלכו לבית הכנסת. לאחר [[תפילת ערבית]] הם נשארו, כפי המנהג, לאמירת ספר ה[[תהלים]] - לבדם. לפתע נכנסו חבורת פורעים לבית הכנסת והיכו את שניהם עד זוב דם. החבר השני איבד את הכרתו, ואילו הרב קפלן החל לזחול בקשיים רבים לכיוון המשפחה שאירחה אותם. כשהגיע הספיק רק לומר שחברו שוכב פצוע קשה בבית הכנסת, ואז החזיר את נשמתו לבוראה.
-תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]] הי"ד.
+תאריך רציחתו על ידי הרשעים הקזחים ימח שמם הוא ליל [[יום כיפור]] [[תש"ד]] הי"ד. מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]].
-מנוחותו כבוד בעיר קזיל-ארדא שבקזחסטן ליד הרה"ת [[אברהם ברוך פבזנר]].
 ==משפחתו==
-*רעייתו - דברה (דאברע) בת הרב הצדיק ר' ברוך ממשפחת גרוסברד.
 * בנו - הרב [[שרגא מלך קפלן]]
 * בנו - הרב [[משה בנימין קפלן]]
@@ שורה 53: / שורה 50: @@
 ==לקריאה נוספת==
 * [http://www.teshura.com/teshurapdf/Rivkin-Strasburg%20-%20Elul%203,%205775.pdf זכרונות הרב שרגא מלך קפלן], תשורה לחתונת מנחם מענדל ויהודית רבקין באתר תשורה.
-* "מיילך ביופיו" - תשורה משמחת הנישואין של צאצאיו - שניאור זלמן ומלכה חיה שיחיו קפלן, ח' אדר תשפ"ג.
+* '''על קידוש השם: קורות חייו של הגאון החסיד ר' אריה לייב קפלן הי"ד''', [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גיליון 543, עמוד 70.
-* שבועון כפר חב"ד גיליון 543 עמוד 70 ואילך.
+* '''מות קדושים בשעת נעילה: הישיבה החבדי"ת בקיוב - יומן אישי''' ([[משה אהרון גייסינסקי|משה אהרן גייסינסקי]]), [[כפר חב"ד (שבועון)|שבועון כפר חב"ד]] גיליון 379, עמוד 16.
-* שבועון כפר חב"ד גיליון 379, כ"ח ניסן תשמ"ט עמ' 17 ואילך.
 {{הערות שוליים}}