תומכי תמימים ליובאוויטש: הבדלים בין גרסאות בדף

ב. א. א. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
ב.כ"ץ (שיחה | תרומות)
שורה 33: שורה 33:
הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.
הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}.


כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.
כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ (ריגא)|יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}.


בישיבה היו שתי וועדות קבלה, וועדה גלויה וועדה חשאית, הליך הקבלה של בחור לישיבה הורכב ממיון ראשוני על ידי הוועדה גלויה, המיון התבצע לאחר בחינת הבחור על ידיעותיו בלימוד ובדיקת רמת הופעתו החיצונית, הבחורים שעברו את הבחינה נשארו במתחם הישיבה לשהות של חצי שנה, במהלך השהות אנשי הוועדה החשאית עקבו ובדקו את רצינותו והשקעתו של הבחור בסדרי הישיבה, הבחור גם נקרא לראיון אצל אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל פועל בישיבה וכמנהל הוועדה החשאית.  
בישיבה היו שתי וועדות קבלה, וועדה גלויה וועדה חשאית, הליך הקבלה של בחור לישיבה הורכב ממיון ראשוני על ידי הוועדה גלויה, המיון התבצע לאחר בחינת הבחור על ידיעותיו בלימוד ובדיקת רמת הופעתו החיצונית, הבחורים שעברו את הבחינה נשארו במתחם הישיבה לשהות של חצי שנה, במהלך השהות אנשי הוועדה החשאית עקבו ובדקו את רצינותו והשקעתו של הבחור בסדרי הישיבה, הבחור גם נקרא לראיון אצל אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל פועל בישיבה וכמנהל הוועדה החשאית.