מסכתות בני"ך – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
בפתח דבר להדרן זה נכתב שהוא יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] ל{{ה|רבי}} - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]]". | בפתח דבר להדרן זה נכתב שהוא יצא לאור "לקראת יום הבהיר, יום השלישי שהוכפל בו כי טוב פרשת שמיני, "יום עשתי עשר יום נשיא לבני אשר", ש"הוא יתן מעדני מלך", התחלת [[שנת התשעים]] ל{{ה|רבי}} - [[י"א ניסן]] [[תנש"א]]". | ||
==תוכן ההדרן== | ===תוכן ההדרן=== | ||
===השאלות=== | ====השאלות==== | ||
בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות, הוא ענין קיום העולם, ביבמות, שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר, ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | בתחילתו מביא הרבי את דברי ה[[מהרש"א]] אשר [[ברייתא]] זו קשורה לתוכן של כל מסכתא (בברכות, הוא ענין קיום העולם, ביבמות, שאפילו שתוכן המסכת נראה כעוקר דברי תורה, מכל מקום הוא אינו עוקר דבר מן התורה, ואדרבה בזה מביא לידי שלום. בנזיר, ששמואל ושמשון הנזירים שפטו את ישראל והשכינו בהם שלום. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (ברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת; ביבמות, בדיני אשת איש שהם כדיני נפשות; בנזיר, גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה; בכריתות, גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב, כבש או עז, עד שהכהן הגדול אמר, כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")? | ועוד, שהרי בסיומי מסכתות אלו כלל אין מדובר בענין של שלום (ברכות מסתיים באמירת "לך בשלום" למת; ביבמות, בדיני אשת איש שהם כדיני נפשות; בנזיר, גודל ענית אמן יותר מגיבור המנצח במלחמה; בכריתות, גבי המעשה שמלכא ומלכתא היו יושבים בסעודה והתווכחו מה יותר טוב, כבש או עז, עד שהכהן הגדול אמר, כבש שאותו מקריבים לתמיד ואמרו שלא למד, שהרי התורה אומרת במפורש "אם כבש אם עז")? | ||
===ד' חלוקות באופן השלום=== | ====ד' חלוקות באופן השלום==== | ||
נקודת הביאור היא שה"שלום" נעשה דוקא על ידי תורה, כיון שהעולם מצד עצמו הוא '''מנגד''' לאלקות, וישראל על ידי התורה עושים שלום בעולם. וד' המסכתות הינן ד' אופנים בשלום זה. | נקודת הביאור היא שה"שלום" נעשה דוקא על ידי תורה, כיון שהעולם מצד עצמו הוא '''מנגד''' לאלקות, וישראל על ידי התורה עושים שלום בעולם. וד' המסכתות הינן ד' אופנים בשלום זה. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
(א) מצד גדרי הנותן (התורה) - העולם לא יכול לנגד, ואם מנגד מוסר את נפשו. ומצד גדרי המקבל (ב) פועל על המנגד שיעזור או לפחות ש (ג) לא ינגד. ו (ד) השלימות של העבודה היא חיבור שניהם עד שלא שייכת מציאות המנגד לאלקות. | (א) מצד גדרי הנותן (התורה) - העולם לא יכול לנגד, ואם מנגד מוסר את נפשו. ומצד גדרי המקבל (ב) פועל על המנגד שיעזור או לפחות ש (ג) לא ינגד. ו (ד) השלימות של העבודה היא חיבור שניהם עד שלא שייכת מציאות המנגד לאלקות. | ||
===כיצד הוא גם בתוכן הסיום=== | ====כיצד הוא גם בתוכן הסיום==== | ||
ועפ"ז יובן הקשר של מסכתות אלו ל[[ברייתא]] זו: | ועפ"ז יובן הקשר של מסכתות אלו ל[[ברייתא]] זו: | ||