להתראות (שיחה | תרומות)
הוספת ערך
 
להתראות (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 19: שורה 19:


בספרי הקבלה מופיע שכל אחד מחלקי השם מקביל לאחת מה[[ספירות]]{{הערה|זוהר חלק ג' קנא, א.}}, לאחד מה[[מזלות]], ולאחד מ[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] (מלבד ה[[ירח]]){{הערה|[[שער הכוונות]] דרושי קבלת שבת דף ס"ה.}}.
בספרי הקבלה מופיע שכל אחד מחלקי השם מקביל לאחת מה[[ספירות]]{{הערה|זוהר חלק ג' קנא, א.}}, לאחד מה[[מזלות]], ולאחד מ[[כוכב לכת|כוכבי הלכת]] (מלבד ה[[ירח]]){{הערה|[[שער הכוונות]] דרושי קבלת שבת דף ס"ה.}}.


==כולל חסד וגבורה==
==כולל חסד וגבורה==
שורה 36: שורה 35:
*'''[[הר חורב]]''' - חז"ל אומרים כי הר סיני נקרא בכתוב בשם 'הר חורב', כיוון שממנו ירד חורבן לאומות העולם, ויוצא ש'חורב' הוא לשון גבורה, והוא גם בגימטריא של רי"ו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3301300647 יהל אור לתהלים קמט, תקפ"ד].}}.
*'''[[הר חורב]]''' - חז"ל אומרים כי הר סיני נקרא בכתוב בשם 'הר חורב', כיוון שממנו ירד חורבן לאומות העולם, ויוצא ש'חורב' הוא לשון גבורה, והוא גם בגימטריא של רי"ו{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3301300647 יהל אור לתהלים קמט, תקפ"ד].}}.
*'''[[תבל]]''' - הלשון תבל הוא פעמיים בגימטריא רי"ו, והוא כולל בתוכו ב' בחינות גבורה, גבורה עילאה וגבורה תתאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2400650476 פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, ה' מלך גאות לבש, פט, ד].}}.
*'''[[תבל]]''' - הלשון תבל הוא פעמיים בגימטריא רי"ו, והוא כולל בתוכו ב' בחינות גבורה, גבורה עילאה וגבורה תתאה{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2400650476 פירוש המילות לאדמו"ר האמצעי, ה' מלך גאות לבש, פט, ד].}}.
*'''[[חבקוק]]'''. לשון חיבוק כפול, שענינו קירוב ואהבה, והגימטריא הוא רי"ו, שענינו [[גבורה]].
*'''[[חבקוק]]''' - לשון [[חיבוק]] כפול, שענינו קירוב ו[[אהבה]], והגימטריא הוא רי"ו, שענינו [[גבורה]].


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}