לא תעמוד על דם רעך – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
== מקור המצוה == | == מקור המצוה == | ||
המצווה היא בתורה {{הערה|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו). | המצווה היא בתורה {{הערה|ויקרא יט, טז.}} {{ציטוטון|לֹא תַעֲמֹד עַל דַּם רֵעֶךָ}} הפסוק מלמד אותנו שאסור לעמוד מנגד כאשר אדם נמצא בסכנת חיים, ואדם חייב לפעול כדי להציל אותו אם יש בידו להציל. בגמרא{{הערה|סנהדרין עג. ומובא בפירוש רש"י על הפסוק.}} מבארים שמצווה זו כוללת את החובה להציל אדם שטובע בנהר, נטרף על ידי חיה, או נמצא תחת התקפה של ליסטים. ולא רק במקרה של סכנה מיידית יש חובה להציל, אלא גם כאשר יש חשש לסכנה עתידית (כמו כיבוש עדות שיכול לגרום לנזק כלכלי לחברו). | ||
[[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י) שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה. | [[הרבי]] מסביר (בשיחה על פירוש רש"י) שהציווי בתורה נאמר בלשון שלילה (לא תעמוד), כי יש מצב שבו יש סברה לא להיכנס לסיכון עבור הצלת האדם – כמו כשיש חשש שהמציל עצמו ייכנס לסכנה. ולכן, רש"י מביא את הדוגמאות של "טובע בנהר", שם לרוב אין סכנה כל כך למי שמציל, ואילו "חיה או ליסטים באים עליו", מהווים סיכון עבור המציל, אבל לא כל כך ברורה שכן החיה או ליסטים רק באים ורחוקים עדיין, אך אם יש סיכון ממשי למי שמציל, אין חיוב להעמיד את עצמו בסכנה ברורה. | ||