מכת בכורות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 היהודים ביקשו משכניהם בהשאלה את כל חפציהם היקרים, ואלו נתנו אף יותר מאשר מה שהתבקשו. בני ישראל יצאו ממצרים בחיפזון כאשר הלחם לדרך עוד לא הספיק לתפוח ולהחמיץ. את [[ליל הסדר]] בכל שנה אנו חוגגים בדיוק בלילה זה של היציאה ממצרים.
+== מכת בכורות: עיקרה הצלת ישראל ==
+לפי פירוש [[רש"י]] בפסוק {{תנ"ך|שמות|יב|יב}} – ”ועברתי בארץ מצרים בלילה הזה“ – מודגש כי פעולת ההכאה של מכת בכורות נעשתה ”בהעברה אחת וברגע אחד כולן לוקין“, כלומר, ההכאה נעשתה באופן מהיר ומרוכז, כדוגמת מלך העובר ממקום למקום וכולם לוקים בעוברו.
+[[הרבי]] מסביר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ל"ו (בא א, עמוד 45).}} שכאשר [[משה רבינו]] דיבר עם פרעה, נאמר לו: ”כה אמר ה': אני יוצא בתוך מצרים“ – ניסוח שמשמעו יציאה מיוחדת לשם הצלת בני ישראל, בעוד מכת בכורות היא תוצאה נלווית. לעומת זאת, בדברים אל בני ישראל נאמר ”ועברתי בארץ מצרים והכיתי כל בכור“, שנראה שמטרת ההעברה היא ההכאה עצמה.
+רש"י מיישב זאת באמרו ש”כמלך העובר ממקום למקום“ – הכוונה שה' עבר '''כדי''' להציל את בני ישראל, וההכאה בבכורות מצרים נעשתה '''תוך כדי''' מעברו. כלומר, המטרה העיקרית של ההעברה האלוקית הייתה ההגנה על ישראל, אף בתוך בתי המצרים עצמם, והכאת הבכורות הייתה תוצאה נלווית.
+בהקשר זה מתחדש הבנה עמוקה במושג ”ופסחתי“: אף שכל חג הפסח נקרא על שם ”פסיחה“ – דילוג – על בתי בני ישראל, לכאורה מדובר בפרט טכני בתוך מהלך ההכאה. אך לאור הביאור, מתברר שהפסיחה עצמה, כלומר הצלת ישראל, הייתה תכלית היציאה האלוקית בלילה ההוא. ההגנה הייתה עד כדי כך מדויקת, שגם יהודי ששהה בביתו של מצרי ניצל מהמכה, ולמרות שייתכן לחשוב ש”יכול ילקה כמותו“, הרי שנאמר ”ולא יהיה בהם נגף“ – בזכות אותה ”פסיחה“ ייחודית על בתי ישראל.
 ==בחסידות==