דיני שומרים – הבדלי גרסאות

מ יוסף בן מלמד העביר את הדף דיני שומרים לשם שיחה:דיני שומרים בלי להשאיר הפניה: לא מנוסח כראוי, הועבר כבר למרחב אישי
ר.ז. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''דיני שומרים''':
'''ארבעה שומרים''' הם ארבעה סוגי שומרים על חפץ חבירו, והם '''א'''. שומר חינם, '''ב'''. שומר שכר, '''ג'''. שוכר, ו'''ד'''. השוכר.


ישנם ארבעה סוגי שומרים כול אחד בהתחיבות שונה למפקיד:
ויש להם דינים שונים בהתחייבות שלהם על הפיקדון למפקיד במקרה שנגנב או נאנס וכיוצא בזה.


1)שומר חינם ענינו-עושה טובה למפקיד ושומר לו בחינם על פקדונו. פטור כמעט בכול מקרה של נזק לפקדון למעט פשיעה.
שומר חינם: הוא עושה טובה ושומר את הפיקדון למפקיד בחינם. דינו הוא שפטור כמעט בכול מקרה של נזק לפקדון, למעט פשיעה.


2)שומר שכר: שומר הגובה תשלום על שמירת הפיקדון ולכן לוקח אחריות במקרים של גניבה ואבידה אך פטור במקרה של אונס.  
שומר שכר: שומר הגובה תשלום על שמירת הפיקדון ולכן לוקח אחריות במקרים של גניבה ואבידה אך פטור במקרה של אונס.  


3)שוכר: משלם כסף לבעל הפקדון על מנת להשתמש בו - דיניו כדיני הש"ש אך מותר לו להשתמש בפקדון
שוכר: משלם כסף לבעל הפקדון על מנת להשתמש בו - אז מותר לו להשתמש בפקדון, ולגבי התחייבות תשלומיו ישנו מחלוקת אם דינו כשומר שכר או כשואל.


4)שואל: חברו עושה לו טובה שמשאיל לו החפץ ולכן חייב בכול נזק למעט שהפקדון ניזוק מחמת המלאכה(כדרך השימוש בו) שטוען השואל גם אצלך בבית זה היה קורה וכאשר בעל הפיקדון עמו
שואל: חברו עושה לו טובה שמשאיל לו החפץ ולכן חייב להחזיר את הפיקדון בכל מרקרה אפילו אם מת. חוץ אם שהפקדון ניזוק מחמת המלאכה (כדרך השימוש בו) שפטור, כי גם בבית המשאיל היה זה קורה וגם אם השאיל את בעל הפיקדון יחד עם חפץ הפיקדון.


'''קצת מסביב:''' כאשר ניזוק הפיקדון ויש לשומר את האופציה להיפטר הוא צריך להשבע קודם שהוא לא פשע ולא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב) אך אם הוא משלם על הפקדון-ונתפב הגנה הכפל למי שהפסיד מהגנבה ולכן רוה הפעמיםשומכ חינם לא יקבל את הכפל ושומר שכר כן (אא"כ השומר חינם לא רוצה להישבע ואז יצטרך לשלם)
בכל מקרה כאשר ניזוק הפיקדון, גם במקרה שהשומר פטור, השומר חייב [[שבועה|להשבע]] קודם שהוא לא פשע בפיקדון ושלא שלח יד בפיקדון (שאז הוא מתחייב בתשלום עליו שנעשה כגנב).


'''מקורות:כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ כֶּ֤סֶף אֽוֹ כֵלִים֙ לִשְׁמֹ֔ר וְגֻנַּ֖ב מִבֵּ֣ית הָאִ֑ישׁ אִם יִמָּצֵ֥א הַגַּנָּ֖ב יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנָֽיִם׃'''
== מקור דיני הארבע שומרים ==


עַֽל כׇּל דְּבַר פֶּ֡שַׁע עַל שׁ֡וֹר עַל חֲ֠מ֠וֹר עַל שֶׂ֨ה עַל שַׂלְמָ֜ה עַל כׇּל אֲבֵדָ֗ה אֲשֶׁ֤ר יֹאמַר֙ כִּי ה֣וּא זֶ֔ה עַ֚ד הָֽאֱלֹהִ֔ים יָבֹ֖א דְּבַר שְׁנֵיהֶ֑ם אֲשֶׁ֤ר יַרְשִׁיעֻן֙ אֱלֹהִ֔ים יְשַׁלֵּ֥ם שְׁנַ֖יִם לְרֵעֵֽהוּ׃
בבא מציעא דף ל"ג עמוד ב' דף מ"ד עמוד א' דף צ"ג עמוד א' דף צ"ט עמוד ב'
 
ט) כִּֽי יִתֵּן֩ אִ֨ישׁ אֶל רֵעֵ֜הוּ חֲמ֨וֹר אוֹ שׁ֥וֹר אוֹ שֶׂ֛ה וְכׇל בְּהֵמָ֖ה לִשְׁמֹ֑ר וּמֵ֛ת אוֹ נִשְׁבַּ֥ר אוֹ נִשְׁבָּ֖ה אֵ֥ין רֹאֶֽה<blockquote>'''מקור השואל''':<small>יג)</small> וְכִֽי יִשְׁאַ֥ל אִ֛ישׁ מֵעִ֥ם רֵעֵ֖הוּ וְנִשְׁבַּ֣ר אוֹ מֵ֑ת בְּעָלָ֥יו אֵין עִמּ֖וֹ שַׁלֵּ֥ם יְשַׁלֵּֽם׃: <small>יד)</small> אִם בְּעָלָ֥יו עִמּ֖וֹ לֹ֣א יְשַׁלֵּ֑ם אִם שָׂכִ֣יר ה֔וּא בָּ֖א בִּשְׂכָרֽוֹ׃
 
רש"י
 
וכי ישאל. בָּא לְלַמֵּד עַל הַשּׁוֹאֵל שֶׁהוּא חַיָּב בָּאֳנָסִין: בעליו אין עמו. אִם בְּעָלָיו שֶׁל שׁוֹר אֵינוֹ עִם הַשּׁוֹאֵל בִּמְלַאכְתּוֹ (בבא מציעא צ"ה): אם בעליו עמו. בֵּין שֶׁהוּא בְּאוֹתָהּ מְלָאכָה בֵּין שֶׁהוּא בִמְלָאכָה אַחֶרֶת, הָיָה עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁאֵלָה אֵינוֹ צָרִיךְ לִהְיוֹת עִמּוֹ בִּשְׁעַת שְׁבִירָה וּמִיתָה</blockquote>מקורות בגמרא: בבא מציאה דף ל"ג עמוד ב' דף מ"ד עמוד א' דף צ"ג עמוד א' דף צ"ט עמוד ב'
== ארבעה שומרים ==
== ארבעה שומרים ==