פרשת הספרים – הבדלי גרסאות

חלק מהתוכן שייך ליומנים ולא מתאים לאנציקלופדיה (כמו תיאור הרגשוטת ב-770 וההתוועדות של הרב שם טוב, השאר לא מנוסח אנציקלופדי ביטול גרסה 722888 של המשיח המלך יחי (שיחה)
מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 51: שורה 51:
{{להשלים}}
{{להשלים}}
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
לאחר שהנתבע סירב להפסיק את מכירת הספרים ולהשיבם, על אף הפצרותיו של אביו, ובקשת [[אגו"ח]], הועברה בקשה לבית המשפט למתן צו עיקול על הספרים הנתבע שהתנגד לעיקול, טען לבית המשפט כי לפי דיני ירושה חצי מהספרים שייכים לו והגיש בקשה למשפט בכך הועבר הדיון לשטח בית המשפט.
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה'טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).  
(הדבר נעשה לאחר שבארי סירב להתדיין בבית דין רבני. הגאון הרב ישראל יצחק פיקארסקי הורה שמותר לפנות לבית המשפט בעניין זה {{הערה| כפר חב"ד גליון 1990, ה'טבת תשפ"ג, עמ' 24}}).  
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.  
לניהול המשפט נבחרו צוות המשפטנים שהורכב מעורכי דין מפורסמים מ[[ניו יורק]], וושינגנטון ופילדלפיה. בראש הצוות עמד עורך הדין [[נתן לוין (עו"ד)|נתן לוין]]. לוין היה היועץ המשפטי של נשיא [[ארצות הברית]] ריצ'ארד ניקסון, הוא ניהל 27 משפטים בבית משפט העליון של [[ארצות הברית]] (אחד מהם היה בנוגע להצבת מנורה בשטח ציבורי), ונחשב לאחד מעורכי הדין המוצלחים ביותר בארצות הברית.  
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
עורך דין נוסף היה יוסף (ג'רי) שסטק מפילדלפיה, עזר לאגו"ח שנים רבות בנוגע להשבת כתבי היד השייכים לרבי מ[[ורשה]], ובהחזרת כתבי היד שנמצאו בבית הספרים הלאומי ב[[ירושלים]].
שורה 73: שורה 73:
כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ"ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.
כתשובת נגד לטענה זו, קרא הרבי ב[[נר חמישי של חנוכה]] בשנת [[תשמ"ו]] - כשבועיים לאחר שהחל שלב הדיונים בבית המשפט - למזכיר הר' [[חיים יהודה קרינסקי]], והורה לו להתקשר לכל השלוחים{{הערה|בהמשך לשיחה שנשא הרבי יום קודם להוסיף בפעולות כתשובת נגד רוחנית והוספת זכויות.}} לבקש מהם לתעד את ההדלקות הפומביות והאירועים בליל [[זאת חנוכה]] במוצאי שבת, ולשגר את התמונות במטרה לפרסם אותם באלבום מיוחד.


את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב"ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').
את האלבום ערך הרב [[יוסף ברוך פרידמן]], ובמשך כל תקופת העריכה ביקש הרבי עדכונים שוטפים אודות הגעת התמונות והתקדמות ההוצאה לאור, ובסופו של דבר האלבום יצא לאור בשפה ה[[אנגלית]] לקראת י' שבט תחת השם: '''יהי אור - שלושים יום בחייהם של הפנסאים של חב"ד-ליובאוויטש''' (בשפת המקור: '''Let There Be Light: Thirty Days in the Lives of the Chabad-Lubavitch Lamplighters''').


==פסק הדין==
==פסק הדין==