|
|
| שורה 3: |
שורה 3: |
|
| |
|
| ==תולדות חיים== | | ==תולדות חיים== |
| | נולד ב[[ניו יורק]] בשנת תש"ז לאביו ר' מיכאל ואמו חיה ביילא משפחה מסורתית. בצעירותו התעסק בלימודי יוגה ורגיעה רוחנית וחיפש אחר זאת בכתות בודהיסטיות שונות, בשנת [[תשכ"ה]] נחשף לעולמה של היהדות. תחילה אצל הרב [[שלמה קרליבך]] ששלח אותו לארץ הקודש שם נכנס ללמוד אצל הרב [[שניאור זלמן גפני]] ב[[ישיבת אור תמימים]] ב[[כפר חב"ד]] למשך שלוש שנים. |
|
| |
|
| ר' דוד יעקב הלוי גלייזר, נולד בשנת תש“ז (1947) בברוקלין שבניו יורק, סמוך לקראון
| | התחתן עם רעייתו מרת נורית בת ר' מנחם מענדל וחנה כרמלי. תחילה התגוררו ב[[צפת]] ובהמשך בהוראת הרבי עברו להתגורר ב[[נחלת הר חב"ד]], שם שימש כמלמד דרדקי בחיידר. |
| הייטס, אשר בו '770', המרכז העולמי של הרבי מליובאוויטש וחסידי חב"ד. אולם רק לאחר עשרים ושמונה
| |
| שנים – ודווקא בהיותו בארץ ישראל, שמע לראשונה על הרבי וחב"ד.
| |
| המחבר עבר מסלול בלתי שגרתי לחלוטין עד שעלה על דרך המלך. ניתן לומר עליו את מאמר חז"ל: "זרוק
| |
| חוטרא לאווירא אעיקריה קאי" (זרק מקל לאוויר, הוא יסתובב ויסתובב, ובסוף - ייפול על שורשו): למד
| |
| פסיכולוגיה התנהגותית וקלינית, וביצע מחקרים לדוקטורט על גלי המוח התורמים להרגעת האדם על
| |
| ידי משוב (bio-feedback), ומתוך כך החל להתמסר ללימודי יוגה ומדיטציה ב"אשרם" (מרכז יוגה) ליד
| |
| Village Greenwich במנהטן, ולאחר מכן עבר לגור וללמוד ב"אשרם" המרכזי בס. פרנסיסקו שבקליפורניה.
| |
| שם התמחה בנושא, והפך למורה ליוגה.
| |
| אך ככל שרצה להתמסר ליוגה בכל מאודו (מה שיכול להוביל בסופו של דבר לעבודה זרה), "הניצוץ
| |
| היהודי" הפריע לו ולא נתן מנוחה, עד שדווקא אז פגש את ר' שלמה קרליבך ע"ה. מטרתו של ר' דוד
| |
| בפגישה זו הייתה להפריך את היהדות וזאת כדי להשקיט את מצפונו היהודי שהפריע לו להיות שלם עם
| |
| דרכו החדשה, היות והיוגה יצרה אצלו רגש מוטעה של (כאילו) דבקות באלוקות, ודרך היהדות נראתה לו
| |
| כמסע תרבותי מיושן, ותו לא.
| |
| אך בבית של ר' שלמה מצא חום, דאגה אישית, שמחה ואחדות. לאחר שששה שם כשנה וחצי וטייל עם
| |
| ר' שלמה והפיץ יוגה במקומות שר‘ שלמה הפיץ יהדות, בשנת תשל“ד (1974), ר' שלמה שלח אותו בחכמתו
| |
| לארץ הקודש בהסבירו ש"ארץ ישראל צריכה מורה טוב ליוגה...".
| |
| לאחר שהגיע לארץ, המשיך ר‘ דוד את חיפושו הארוך והמעמיק בנבכי נשמתו, בדרכים שונות ומגוונות.
| |
| בהשגחה פרטית הגיע לכותל המערבי ושם הוזמן לישיבה ליטאית לבעלי תשובה, ומסר שם שיעורי יוגה
| |
| לכל הישיבה – כולל ראש הישיבה – לפני תפילת שחרית, אך גם שם לא מצא עדיין את אשר חיפש, ונפשו
| |
| לא מצאה מנוח... עד שבהשגחה פרטית בלתי רגילה הגיע לכפר חב"ד, והכיר את הרב שניאור זלמן שי'
| |
| גפני – שליחו של הרבי להקמת ישיבה לבעלי תשובה דוברי אנגלית. הייתה זו ’אהבה ממבט ראשון‘. שם,
| |
| בשלוש השנים ’הנפלאות ביותר‘ של חייו, למד תורה בדרך חיים ספוגה בהשקפה וחיות חסידית. הוא החל
| |
| להבין את מה שמבארת תורת החסידות כי "רצוא" (דבקות למעלה) אינו ביטול אמיתי והתחברות לאלוקות,
| |
| אלא ”הרגש עצמו“ ורגש ישות וגאווה (כפי שהיה ביוגה); עיקר הביטול הוא "השוב" דווקא - קיום מצוות
| |
| כאן למטה, על מנת לגלות אלוקות בעולם הזה - היפך הכוונה של היוגה.
| |
| הקשר האישי הראשון שלו עם הרבי החל כאשר בשנת תשל"ח (1978) ביקש רשות לנסוע ולפגוש את הרבי
| |
| וכן לחפש שידוך באמריקה. תוך יומיים קיבל ר‘ דוד תשובה טלפונית ממזכירות הרבי – בשם הרבי: "אין
| |
| לך רשות לבוא לכאן עד שתהיה חתן תחילה. בדיקת תפילין". התברר שהתפילין היו פסולות מלכתחילה,
| |
| ואכן שבועיים לאחר החלפת הפרשיות – מצא את זיווגו שתחי', ולאחר החתונה נסעו ביחד לרבי והתקבלו
| |
| ליחידות.
| |
| ר' דוד המשיך את לימודיו אצל הרב גפני עוד ארבע שנים ב'כולל אברכים' בכפר חב"ד, ואז עבר לצפת
| |
| כדי להמשיך בלימודיו ב'כולל' שם, אלא, ש'הרוח הצפונית' 'תפסה' אותו, והוא הלך "לבדוק" את שיטת
| |
| ברסלב (כמובא בפנים הספר שלו "יין המשומר"). למרות שהוא נהנה מהניסיון שם במשך חמש שנים, בסופו של דבר חזר
| |
| הביתה, לחסידּות חב"ד, עם הערכה גבוהה יותר אליה.
| |
| כעבור עוד שמונה שנות לימודים, בשנת תש"נ (1990), קיבל ר' דוד שוב הוראה טלפונית ממזכירּות
| |
| הרבי: "לעבור לנחלת הר חב"ד [השכונה שהרבי הקים בקרית מלאכי בשנת תשכ"ט (1969)] ולהכניס ילדינו
| |
| במוסדות חב"ד". שם הוא המשיך את לימודיו בכולל ערב עוד 25 שנה, ושימש כמלמד לתינוקות של בית רבן
| |
| בגַנים במשך 17 שנה. בהמשך לכך, השקיע את כל זמנו ומרצו ב'מבצעים' של הרבי, בעיקר ב'ביקורי בית'
| |
| חדורים בענייני משיח וגאולה, עסק בקביעות ב'מבצע תפילין', ומסר שיעורי חסידות בנושא משיח וגאולה.
| |
| ב"שנת הארבעים" של הרבי, תש"נ - תנש"א (1991-1990) נערך "מבצע" להדפסת 40 ספרי תניא ב-40
| |
| יישובים מעבר ל"קו הירוק", ור' דוד קנה את הזכות להדפיס את ספר התניא ביישוב נחליאל. כאשר הביא
| |
| עותק אחד של התניא שנדפס שם לרבי, ב"חלוקת דולרים לצדקה" בצום גדליה תנש"א, בירך אותו הרבי:
| |
| "הצלחה רבה, והפצת המעיינות חּוצה מקרבת ביאת משיח. אזי נעלה כולנו אליכם לארץ הקודש".
| |
|
| |
|
| לפני כ-15 שנים, כשהרב גפני שי' ביקש שמישהו מתלמידיו יעלה על הכתב זיכרונות מהישיבה, לקח ר'
| | במשך שנים היה פעיל מרכזי ב[[בית משיח קריית מלאכי]]. כיום נמנה על קהילת חב"ד המתפללים בבית כנסת "תפארת אליעזר" שב[[נחלת מנחם]]. פעילותו ב[[הפצת המעיינות]] כוללת ביקורי-בית בכל איזור [[קרית מלאכי]] והקיבוצים שבסביבה. |
| דוד את המשימה על עצמו, וכעבור כחצי שנה יצא ספרו הראשון באנגלית:
| | |
| ."MEMORIES OF THE YESHIVA WITH GAFNE RAV"
| | הרב גלייזר ידוע בחיות הרבה שיש לו בלימוד שיחות ה[[דבר מלכות]] והוא בקי בהן באותיותיהן ובהערות עם המראי מקומות. מהמארגנים של השיעור השבועי בדבר מלכות ב[[נחלת הר חב"ד]]. |
| כאשר גילה שיש לו חוש בכתיבה, החל לאסוף סיפורים מה'מבצעים' שלו, מהתוועדויות, ומדברי חסידּות
| |
| בנושא משיח וגאולה. כשסיים לאסוף את החומר, שאל את הרבי, באמצעות "אגרות קודש", וביקש את
| |
| עצתו וברכתו להדפסת הספר החדש: "L'CHAYIM,L'CHAYIM – וקיבל ברכה מדויקת להפליא. בין היתר,
| |
| כתב הרבי שיהיו שני כרכים, ודבר זה נתן את הרעיון לתרגם את הספר לעברית, וכך, לאחר כמה שנים של
| |
| מאמץ מהנה, 'נולדו' שני הכרכים הנקראים "ונגלה כבוד ה'" אשר התקבלו בשמחה רבה בציבור עד שאזלו
| |
| מן השוק. אז, לפי בקשת הרבים, החל המחבר לחפש ולהוסיף סיפורים נוספים, וערך אותם לפי סדר פרשיות
| |
| השבוע והמועדים. הספר הראשון שיצא לאור היה ספר קטן ומיוחד בשם "ג' תמוז: חלק מהעלייה", ולאחרונה
| |
| יצא לאור חמשת הספרים הללו - ”יין המשומר: אוצר סיפורי משיח וגאולה“ - הכוללים כ770- סיפורים
| |
| מיוחדים במטרה לסייע לקוראים להיות "נרות להאיר" ולהפיץ את תוכן הסיפורים הלאה, ובכך, לזרז את
| |
| התגלותו של הרבי מלך המשיח, והוא יוליכנו לגאולה השלימה בקרוב ממש.
| |
|
| |
|
| ==ספריו== | | ==ספריו== |
