ישעיהו גופין – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 12: שורה 12:
לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על [[לנינגרד]], ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב ב[[טשקנט]] ולאחר מכן ב[[סמרקנד]] שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.
לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על [[לנינגרד]], ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב ב[[טשקנט]] ולאחר מכן ב[[סמרקנד]] שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.


אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים ה[[חב"ד|חב"דיים]] שדאגו לפיתוח הכפר.
אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים ה[[חב"ד|חב"דיים]] שדאגו לפיתוח הכפר.


בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת [[ישיבת חב"ד]] ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.
בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת [[ישיבת חב"ד]] ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.