התקווה – הבדלי גרסאות

קידוד קישורים, הרחבה
קידוד קישורים, הרחבה
שורה 2: שורה 2:
'''התקווה''' הוא ההמנון הלאומי של [[מדינת ישראל]], עוד קודם לכן הוא היה נחשב כהמנונה של [[התנועה הציונית]], ולאחר ההקמת המדינה הוחשב בציבור הישראלי כהמנון המדינה, ובשנת [[תשס"ד]] עוגן בחוק כהמנון הרשמי. השיר נושא מילים המבטים את הכמיהה להיות עם חופשי בארצנו, [[הרבי]] התנגד להשמעת השיר באירועים חב"דים ציבוריים, מטעמים שונים, וזאת בנוסף למשמעותו הכפרנית, הנוגדת את ערכי היהדות המחייבים ציות וקבלת עול לתורה ולמצוות.
'''התקווה''' הוא ההמנון הלאומי של [[מדינת ישראל]], עוד קודם לכן הוא היה נחשב כהמנונה של [[התנועה הציונית]], ולאחר ההקמת המדינה הוחשב בציבור הישראלי כהמנון המדינה, ובשנת [[תשס"ד]] עוגן בחוק כהמנון הרשמי. השיר נושא מילים המבטים את הכמיהה להיות עם חופשי בארצנו, [[הרבי]] התנגד להשמעת השיר באירועים חב"דים ציבוריים, מטעמים שונים, וזאת בנוסף למשמעותו הכפרנית, הנוגדת את ערכי היהדות המחייבים ציות וקבלת עול לתורה ולמצוות.
==התייחסות הרבי==
==התייחסות הרבי==
===שלילת שמיעת השיר בפומבי===
===שלילת השמעת השיר בפומבי===
[[הרבי]] ביקש לדאוג שההמנון לא יושר באירועים ציבורים חב"דים, במכתב שכתב הרבי לקראת אירוע חב"די שאורגן בשנת תשי"ז כתב הרבי אם אפשר לדאוג שלא ינגנו ניגונים שיביאו לחילוקי דעות (כשכוונתו ל'התקווה'), מכיוון שאין עניינו של האירוע להשתתף במחלוקת{{הערה|תשורה שבט - אדר תשנ"ח, עמ' 241, באתר אוצר החכמה.}}. במענה למוסד שארגון "באנקעט" כתב הרבי ש"יהי רצון מהשי"ת שיהיה בהצלחה גדולה, ומהראוי באווארענען [להבהיר] שלא יהיה בשעת מעשה ענינים המבלבלים את ההצלחה כמו '''השיר הידוע שאינו מתאים לרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר'''"{{הערה|אגרות קודש, חלק ז', עמ' קנ"ב.}}. במכתב להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] במענה להודעה על דבר חגיגת הסמכת התלמידים ב[[מונטריאול]], כתב הרבי:"ומובן, שלו הייתי חושש אפילו שינגנו ניגון הידוע – לא הייתי שולח מכתב להחגיגה .. ועל אומנות כזו מהיצה"ר – גם לא שיערתי"{{הערה|אגרות קודש, חלק כ"א, עמ' שכ"ד.}}.
[[הרבי]] ביקש לדאוג שההמנון לא יושר באירועים ציבורים חב"דים, במכתב שכתב הרבי לקראת אירוע חב"די שאורגן בשנת תשי"ז כתב הרבי אם אפשר לדאוג שלא ינגנו ניגונים שיביאו לחילוקי דעות (כשכוונתו ל'התקווה'), מכיוון שאין עניינו של האירוע להשתתף במחלוקת{{הערה|תשורה שבט - אדר תשנ"ח, עמ' 241, באתר אוצר החכמה.}}. במענה למוסד שארגון "באנקעט" כתב הרבי ש"יהי רצון מהשי"ת שיהיה בהצלחה גדולה, ומהראוי באווארענען [להבהיר] שלא יהיה בשעת מעשה ענינים המבלבלים את ההצלחה כמו '''השיר הידוע שאינו מתאים לרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר'''"{{הערה|אגרות קודש, חלק ז', עמ' קנ"ב.}}. במכתב להרב [[מנחם זאב גרינגלאס]] במענה להודעה על דבר חגיגת הסמכת התלמידים ב[[מונטריאול]], כתב הרבי:"ומובן, שלו הייתי חושש אפילו שינגנו ניגון הידוע – לא הייתי שולח מכתב להחגיגה .. ועל אומנות כזו מהיצה"ר – גם לא שיערתי"{{הערה|אגרות קודש, חלק כ"א, עמ' שכ"ד.}}.


על פי השמועה, פעם הושר ההמנון באירוע בו נכחו הרבי ור' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תש"י]], ופיניע אלטהויז נעמד, בעוד הרבי נשאר לשבת. פיניע הפטיר לעבר הרבי "לא יזיק לרבי קצת אהבת ציון...", הרבי השיב לו בחזרה: "ולך לא תזיק אהבת ירושלים{{הערה|פיניע אלטהויז היה מסוכסך עם קהילת חב"ד בירושלים.}}" והמשיך ואמר: "ואם תרצה לראות את החילוק בין ציון לירושלים ראה את המאמר בליקוטי תורה - ציון במשפט תפדה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], פרשת דברים, עמ' א'.}}"{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10253&start=120 בשם ר' יוסף יצחק גורביץ', ב"פורום אוצר החכמה"].}}{{הערה|בהקשר לכך יש להזכיר, פעם השתתף הרבי בחתונה של בנו של ר' [[שלום פוזנר]], והושמע שם 'התקווה' והרבי לא הגיב כלום{{מקור}}}.}}.
על פי השמועה, פעם הושר ההמנון באירוע בו נכחו הרבי ור' [[פנחס אלטהויז]] בשנת [[תש"י]], ופיניע אלטהויז נעמד, בעוד הרבי נשאר לשבת. פיניע הפטיר לעבר הרבי "לא יזיק לרבי קצת אהבת ציון...", הרבי השיב לו בחזרה: "ולך לא תזיק אהבת ירושלים{{הערה|פיניע אלטהויז היה מסוכסך עם קהילת חב"ד בירושלים.}}" והמשיך ואמר: "ואם תרצה לראות את החילוק בין ציון לירושלים ראה את המאמר בליקוטי תורה - ציון במשפט תפדה{{הערה|[[ליקוטי תורה]], פרשת דברים, עמ' א'.}}"{{הערה|[https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=10253&start=120 בשם ר' יוסף יצחק גורביץ', ב"פורום אוצר החכמה"].}}{{הערה|בהקשר לכך יש להזכיר, פעם השתתף הרבי בחתונה של בנו של ר' [[שלום פוזנר]], והושמע שם 'התקווה' והרבי לא הגיב כלום{{מקור}}.}}.


ב[[י"ב טבת]] [[תשי"ז]] התקיים הדינר השנתי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]], ובמהלך האירוע הושר "התקווה". כשנודע הדבר הרבי הוא הגיב בחריפות והתבטא שאם היה יודע על כך הוא לא היה שולח מכתב לאירוע, כי מכיוון שבך הוא מבטא את השתתפותו. בעקבות כך פורסם בעיתונות מודעה מטעם המזכירות של הרבי כי הרבי אינו קשור למה שאירע באירוע כיוון שהישיבה מנוהלת על ידי הנהלה שאינה תלויה בו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/_______________________________.jpg הודעה בעיתונות].}}. בנוסף לכך הורה הרבי להשמיט את שמו מהבלנקים של הישיבה, ובך ביטא את הורדת נשיאותו מהישיבה{{הערה|במכתב של ר' [[יואל כהן]] מאותה תקופה הוא כותב: "כל אשר יש לו מוח בקודקודו יבין, אשר בשביל ניגון "התקווה בלבד", הרבי שליט"א לא יצא בגלוי עם זה שיצא, שלישיבה אין שום שיכות אליו. ומובן אשר... העניין ד"התקווה" היה רק כעין מכה בפטיש כו'..." - הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 71 ושם כל פרשיית הדברים.}}.
ב[[י"ב טבת]] [[תשי"ז]] התקיים הדינר השנתי של [[ישיבת תומכי תמימים 770]], ובמהלך האירוע הושר "התקווה". כשנודע הדבר הרבי הוא הגיב בחריפות והתבטא שאם היה יודע על כך הוא לא היה שולח מכתב לאירוע, כי מכיוון שבך הוא מבטא את השתתפותו. בעקבות כך פורסם בעיתונות מודעה מטעם המזכירות של הרבי כי הרבי אינו קשור למה שאירע באירוע כיוון שהישיבה מנוהלת על ידי הנהלה שאינה תלויה בו{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/forums/theforum_he/files/_______________________________.jpg הודעה בעיתונות].}}. בנוסף לכך הורה הרבי להשמיט את שמו מהבלנקים של הישיבה, ובך ביטא את הורדת נשיאותו מהישיבה{{הערה|במכתב של ר' [[יואל כהן]] מאותה תקופה הוא כותב: "כל אשר יש לו מוח בקודקודו יבין, אשר בשביל ניגון "התקווה בלבד", הרבי שליט"א לא יצא בגלוי עם זה שיצא, שלישיבה אין שום שיכות אליו. ומובן אשר... העניין ד"התקווה" היה רק כעין מכה בפטיש כו'..." - הרב אשכנזי, חלק ב', עמ' 71 ושם כל פרשיית הדברים.}}.