גדליה אקסלרוד: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
 
שורה 72: שורה 72:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%a8%d7%95%d7%93/ לכל הכתבות על ר' גדליה אקסלרוד באתר חב"ד אינפו]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%92%d7%93%d7%9c%d7%99%d7%94-%d7%90%d7%a7%d7%a1%d7%9c%d7%a8%d7%95%d7%93/ לכל הכתבות על ר' גדליה אקסלרוד באתר חב"ד אינפו]''' {{אינפו}}
*[https://www.hageula.com/vid/farbrengen/16329.htm פסק דין שהרבי שליט"א מלך המשיח] באתר {{הגאולה}}.
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1Nni8nujVUIco-QVqDCaFluTh4NcnN0PY נאום סוער של הרב אקסלרוד] י' שבט תשס"ז.
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=1Nni8nujVUIco-QVqDCaFluTh4NcnN0PY נאום סוער של הרב אקסלרוד] י' שבט תשס"ז.
*[https://chabad.info/magazine/956453/ ראיון נגד בג"צ] - בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] תשפ"ג
*[https://chabad.info/magazine/956453/ ראיון נגד בג"צ] - בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] תשפ"ג

גרסה אחרונה מ־11:25, 21 ביולי 2024

הרב גדליהו אקסלרוד

רב קהילת חב"ד בחיפה ומלפנים אב בית הדין הרבני בחיפה
לידה ה' אלול תש"א
מקום פעילות חיפה
השתייכות חסידות חב"ד
תפקידים נוספים מרבני מכון הלכה חב"ד

הרב גדליהו אקסלרוד (יליד שנת תש"א, 1941) הינו מחשובי רבני חב"ד בארץ הקודש, מרבני קהילת חב"ד חיפה ו'מכון הלכה חב"ד' וחבר הנהלת 'מטה משיח'. שימש בעבר כחבר בבית דין רבני חב"ד, חבר בלשכת הרבנות ברמת גן, וכאב בית הדין הרבני בחיפה.

הרב אקסלרוד נודע גם בעקבות מאבקיו הפומביים אודות נושאים העומדים על הפרק, בעיקר בנושאי הזהות היהודית, שלימות העם והארץ וקבורה יהודית, בהם הוא מציג את דעת התורה בגאון וללא מורא.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אקסלרוד נולד בה' אלול תש"א, לאביו הרב משה אקסלרוד ולאמו מרת חיה שרה, בעיר רמת גן. למד בתלמוד תורה של החינוך העצמאי בבני ברק וכן בישיבת תומכי תמימים בלוד וקיבל השפעה מהרב שלמה חיים קסלמן. בהמשך בישיבת פונביז' ובהיותו בגיל שמונה עשרה נפטר אביו[1]. בשנת תש"כ דאג הרבי לכך שהוא יתמנה לרב בעיר רמת גן כיורשו של אביו[2]. היה חבר לשכת הרבנות בעיר, ורב בית הכנסת חב"ד- סוכת שלום בעיר שהקים אביו.

לקראת חג הפורים תשכ"ו הגיע לראשונה לרבי, והרבי קיבלו אז פעמיים ליחידות בחביבות גדולה. כשנכנס לרבי, הרבי נעמד ואמר "חיכיתי לך הרב גדליה". כששאל את הרבי בסיום היחידות "מה יהיה הלאה?"[3] ענה לו הרבי בעיניים עצומות ובמנגינה של מאמר: "איך יכול כל אחד להיות בינוני הרי הבינוני לא עבר עבירה ולא יעבור עבירה כלל? אלא כיוון שכל רגע הקב"ה מחיה את העולם כל רגע מחדש - מצד החיות החדשה אין חטא, וכך ניתן להיות בינוני", בהמשך אמר לו הרבי: "לאט, לאט צריך לפרוע את החובות, ובפרט שאתה רב, עליך לדעת שהעולם הוא שלנו"[4].

בשנת תשל"ז מונה כרב בבית דין רבני חב"ד בארץ הקודש וכיהן בתפקיד זה עד לשנת תשמ"א, מאז התמנה לדיין בבית הדין הרבני בחיפה ובהמשך התמנה לאב"ד, בשנת תשס"א יצא לגמלאות. מכהן כרב קהילת חב"ד בחיפה וכחבר הנהלה במטה משיח. היה בין הרבנים הראשונים שחתמו על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח (אייר, תנש"א)[5].

פסק הדין הראשון שהוגש לרבי. הרב אקסלרוד הוסיף לפני חתימתו: "בכח תורתנו הקדושה הגיע עת התגלות כבוד קדושת אדמו"ר שליט"א כמלך המשיח אשר ישב על כסא ה'"

משנת תשנ"ב החל להוציא את סדרת ספריו שו"ת מגדל צופים (ט' חלקים) וכן חידושים בחסידות על התורה בשם "מגדל צופים על התורה".

לאחרי ג' תמוז המשיך בפרסום האמונה הטהורה שהרבי מלך המשיח חי וקיים ואף השתתף ונאם בבכינוסי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה שהתקיימו בשנת תשנ"ה לקבלת מלכותו של הרבי מלך המשיח.

בין השנים תשס"ה-תש"ע כיהן כראש ישיבת תומכי תמימים באר שבע.

בשנת תשע"ו הצטרף לרבני 'מכון הלכה - חב"ד' ונמנה על הרבנים המשיבים בפרויקט 'קו לרב'.

בשנת תשע"ט החל למסור סדרת שיעורים שבועיים בספר התניא ובמחשבת החסידות. השיעורים מוקלטים בווידיאו ומפורסמים באמצעי המדיה השונים על ידי ר' עמית רונן[6].

הרב אקסלרוד הינו חבר בועדת הפיקוח של קרן חסדי שלמה ומשה מטעם ארגון התאחדות החסידים.

פועלו[עריכה | עריכת קוד מקור]

מיהו יהודי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין מיהו יהודי ומביע את דעתו הקדושה של הרבי בעניין בפומבי. בשנת תשד"מ התבקש להתראיין לעיתון מסויים בנושא מיהו יהודי ושאל את הרבי האם להיענות לכך וקיבל מענה: "ה"ה רב וכבר התחיל במצווה גדולה זו ומה השאלה עתה?!![7]". עוסק רבות בנושא הגיור[8] ומנושאי דגל המאבק בגיור האלטרנטיבי[9], מאבק שכמעט ועלה לו בתפקידו. פעמיים אף נחקר במשטרה בעוון התבטאויות נחרצות נגד אותן הקלות בגיורים, וזכה במשך השנים לברכותיו של הרבי בעניין זה. על עצומה הקוראת לא לציית לפסיקת בג"ץ שדרש להכיר בגיורים רפורמיים אותה ניסח ויזם הרב אקסלרוד זכה לברכת הרבי בתשמ"ז: "אזכיר על הציון".

שלימות הארץ[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אקסלרוד לבוש שק ותוקע בשופר, בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני תוכנית ההתנתקות

הרב אקסלרוד פועל רבות בעניין שלימות הארץ. הוא נמנה בעבר בין רבני המטה העולמי להצלת העם והארץ. לקראת הבחירות לממשלה בשנת תשע"ג הודיע יו"ר המטה הרב שלום דובער וולפא על תמיכתו במפלגת 'הבית היהודי' בראשות נפתלי בנט. בעקבות כך פרשו חלק מהרבנים שתמכו במטה העולמי להצלת העם והארץ והרב אקסלרוד ביניהם. מפורסמות הם תמונותיו כשהוא לבוש שק, תוקע בשופר ועושה 'קריעה', בכינוס "מי לה' אלי" בבנייני האומה בירושלים, בתקופה שלפני ההתנתקות[10]. לאחר אותו כינוס פנתה תנועת 'שלום עכשיו' לשרת המשפטים בבקשה דחופה להדיחו מתפקידו כדיין בבית הדין הרבני בחיפה[11].

גאולה ומשיח[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחרי ג' תמוז המשיך בפרסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א ואף השתתף ונאם בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ואף בכינוסים שנערכו בשנים הבאות על ידי האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה.

קבורה כהלכה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אקסלרוד מפגין נגד קבורה בקומות

בשנת תשע"ב הוחלט במשרד לשירותי דת שלא לאפשר מתן קבורה רגילה בחינם אלא רק 'קבורת קומות' הנוגדת את עמדת פוסקי ההלכה הנודעים. לאור זאת יצא הרב אקסלרוד למאבק[12]. הוא קיים פגישות עם גדולי הרבנים בארץ[13]. הוציא לאור מאמרים וחוברות המבארים את עמדת ההלכה כלפי קבורה בקומות[14]. קיים הפגנות מול משרדי הממשלה והחברא קדישא[15]. מה שהביא להד תקשורתי גדול ולהעלאת המודעות בחומרת העניין[16].

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • אשתו, הרבנית ציפורה פייגא אקסלרוד.
בניו

ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שו"ת מגדל צופים 9 כרכים.
  • מגדל צופים על התורה.
  • שלהבות התניא, ביאורים בספר התניא בשילוב סיפורי חסידים, מחשבת החסידות וענייני הגאולה (פרקים א'-כ'). כסלו תשפ"ג.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • מנדי דיקשטיין, ‏"אם היינו ממשיכים בקו של פרסום זהותו של הרבי כמלך המשיח בלי היסוס, הרי שהיינו זוכים כבר לגאולה", שבועון בית משיח, גיליון 1191 עמוד 14 ואילך (תש"פ) קישור לשבועון בית משיח
  • לא להתפעל מהניסיון של ג׳ תמוז

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. מכתב שקיבל הרב אקסלרוד מהרבי לאחר פטירת אביו
  2. מגזין עונג שבת של יום ליום מס' 1713 עמ' 14
  3. כוונתו הייתה שהוא רוצה להשתנות ולהתקדם ברוחניות
  4. ראיון של הרב אקסלרוד ל-JEM. מופיע בגליון "הסיפור שלי" 'העולם הוא שלנו', ערב שבת פ' לך לך, י' חשוון תשפ"ג, גליון מס' 386
  5. העובדות שמאחורי הפסק
  6. בי"ג סיון תנש"א עבר הרב אקסלרוד אצל הרבי בחלוקת דולרים וביקש שתהיה ברכה והצלחה בעניינים של "עד מתי", והרבי השיב: "אמן, בשורות טובות, הפצת המעיינות חוצה". בשל כך נוסד השיעור. סיפור הדברים בשיעור ה-100 שמסר.
  7. מענות קודש התשד"מ, ח"י אייר ל"ג בעומר
  8. האמת הנוקבת שבסערת הגיורים ● ראיון עם הרב אקסלרוד א סיוון תשס"ח (04.06.2008)
  9. בראיון ל'מבט' בנושא הגיורים המזוייפים בצה"ל
  10. בט"ו אדר א' תשס"ד
  11. שלום עכשיו: להדיח את הרב אקסלרוד
  12. הרב אקסלרוד: קבורת קומות אינה קבורה כלל קובץ וידאו קישור לאתר חב"ד אינפו
  13. מכתב הרב שריה דבליצקי לרב אקסלרוד
  14. הקונטרס שחולל סערה כנגד קבורה בקומות
  15. אינפו
  16. מאבקו של הרב אקסלרוד נגד קבורה בקומות נושא פרי: נעצרו הכספים לקבורת קומות