אהרון יוסף בליניצקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|")
 
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (9).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בליניצקי]]
[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (9).jpg|שמאל|ממוזער|הרב בליניצקי]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישבת חח"ל צפת]]
[[קובץ:בליניצקי 7.jpg|שמאל|ממוזער|ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] ראש ישבת חח"ל צפת]]
[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (4).jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בליניצקי בצעירותו]]
[[קובץ:בלינצקי, אהרן יוסף (4).jpg|שמאל|ממוזער|הרב בליניצקי בצעירותו]]
הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ה]]- [[ה' שבט]] [[תשס"ב]]) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].
הרב '''אהרון יוסף בליניצקי''' ([[י"ב אדר]] [[תרס"ה]]- [[ה' שבט]] [[תשס"ב]]) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] שב[[צרפת]].



גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024

הרב בליניצקי
ר' אהרן יוסף לומד עם תלמידו הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישבת חח"ל צפת
הרב בליניצקי בצעירותו

הרב אהרון יוסף בליניצקי (י"ב אדר תרס"ה- ה' שבט תשס"ב) היה אחד מחברי הצוות הרוחני של ישיבת תומכי תמימים ברינואה שבצרפת.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בי"ב אדר[דרושה הבהרה] תרס"ה לאביו הרב ישראל נח בליניצקי המכונה ר' ישראל נח הגדול.

למד בישיבות מחתרתיות רבות ברוסיה, כשאת רוב שנות לימודיו העביר בסניפי הישיבה בקרמנצ'וג וברוסטוב, ואת עיקר חינוכו החסידי קיבל מאביו ומהמשפיע הרב ברוך יוסף קוזלינר. בשלהי שנת תרפ"ה נקרא ביחד עם ר' שניאור זלמן סרברנסקי, לשרת בצבא הרוסי. בשמחת תורה של שנת תרפ"ו קודם ההקפות, נכנס עמהם ר' חאצ'ה פייגין אל הרבי הריי"צ ליחידות, לבקש את ברכתו להיפטר מהצבא. ענה להם הרבי: "עליכם להיות עבדי ה', במקום לשרת בצבא", ואכן זכו לפטור מהצבא.

בעת מלחמת העולם השנייה ברח לעומק רוסיה כמו רבים מחסידי חב"ד, והצטרף לקהילה החסידית שהתבססה בבוכרה, שם החל עסק בקבורה במסגרת החברא קדישא, כשלצורך כך היה לעיתים ישן בבית העלמין בתוך חפירה שיועדה לצרכי קבורה ביום המחרת. פעולותיו אלה נעשו יחד עם ידידו הרב מענדל פוטרפס.

עם סיום המלחמה הבריח את גבולות רוסיה באמצעות דרכון פולני מזוייף במסגרת 'הבריחה הגדולה', והגיע לפריז שם החל ללמד את ילדי החסידים שהתרכזו במקום[1]. בהמשך, עקר לברינואה והחל לעסוק במלאכות כפיים פשוטות, ורק כעבור מספר שנים נכנע ללחצים עליו להצטרף לצוות ישיבת תומכי תמימים המקומית, שם התמנה כמשגיח וכמגיד שיעור בנגלה. כעבור מספר שנים נוספות קיבל על עצמו לסירוגין עיסוק בהשפעה והדרכה פנימית של בחורי הישיבה, והוא עסק בתפקיד לצד אביו והפך לאחד הדמויות המשפיעות בישיבה.

בזכות כיבוד ההורים המופלא שלו זכה לברכתו של הרבי לאריכות ימים.

בשנותיו האחרונות עבר להתגורר בקראון הייטס, ונפטר בה' שבט תשס"ב בגיל 96.

אודותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה ידוע בתפילתו בדבקות עצומה, תוך ניגונים חסידיים, כשדמעותיו נשפכים כמים. מסופר שפעם אחת נעדר ר' אהרון יוסף ממקומו הקבוע, ולאחר חיפושים ממושכים אחריו, מצאו אותו מתפלל בדבקות עצומה - בתוך ארון סגור!

המשפיע ר' מענדל פוטרפס אמר עליו, שבכל אדם יש חסרונות, והחיסרון היחיד שמצא בו, הינו היותו פנימי "יותר מידי". עוד אמר עליו ר' מענדל, כי אם ישנו חסיד בדורינו זהו ר' אהרון יוסף.

בתום מלחמת העולם השנייה התבטא ר' שניאור זלמן בוטמן: "אם נותר בסמרקנד אברך המבין בחסידות זהו ר' אהרון יוסף".

פעם, לאחר היותו ביחידות, אמר הרבי להרב לייבל גרונר, שהנ"ל ביקש רק על רוחניות.

באחת מהיחידויות הורה לו הרבי להרבות מידי יום באמירת תהלים באומרו: "כשאומר הינך תהלים, אומרם דוד המלך עמך".

באחת מההתוועדויות לאחר ששתה הרבה לחיים, אמר ר' אהרון יוסף כי קוימו בו דברי התניא: "כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה, דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ונשמתיה כו', ומסר גרמיה למיתה עליהו למיפרק לון" (כבן המשתדל לטובת אביו ואימו, שאוהבת יותר מאשר את גופו, נפשו, רוחו ונשמתו. ומוסר את עצמו למען פדייתם משביים).

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. על לימוד זה התבטא ר' אהרון יוסף, כי הוא מותיר אותו בגלות, שכן כדי שהוריהם של התלמידים יסכימו שילמד עמהם, מחליף הוא מידי יום חולצה ומקפיד על צחותה.