מסיימים בטוב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←קישורים חיצוניים: סדר) |
|||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
* לקוטי שיחות, כרך ל"ד, עמ' 219 '''[https://chabadlibrary.org/books/1301550289 שיחה א' לפרשת ברכה]''' | * לקוטי שיחות, כרך ל"ד, עמ' 219 '''[https://chabadlibrary.org/books/1301550289 שיחה א' לפרשת ברכה]''' | ||
;כתבות בנושא מסיימים בטוב, ב[[התקשרות (גיליון)|גליון התקשרות]] | ;כתבות בנושא מסיימים בטוב, ב[[התקשרות (גיליון)|גליון התקשרות]] | ||
* {{קישור התקשרות צאח|841|2935|615|ומסיימים בטוב|הרב מרדכי-מנשה לאופר}} | * {{קישור התקשרות צאח|841|2935|615|ומסיימים בטוב|הרב מרדכי-מנשה לאופר}} | ||
* {{קישור התקשרות צאח|845|2966|616|"דיוק לסיים בדבר טוב"|הרב מרדכי-מנשה לאופר}} | * {{קישור התקשרות צאח|845|2966|616|"דיוק לסיים בדבר טוב"|הרב מרדכי-מנשה לאופר}} | ||
* {{קישור התקשרות צאח|2118|12890|1167|למה הקפיד כל-כך הרבי לסיים ב'דבר טוב'?|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | * {{קישור התקשרות צאח|2118|12890|1167|למה הקפיד כל-כך הרבי לסיים ב'דבר טוב'?|הרב מרדכי מנשה לאופר}} | ||
;שונות | |||
*מענדל קלמנסון, '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/5564996 סוף טוב]''', פרק י"ב מתוך הספר 'לחשוב טוב טוב' {{בית חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
גרסה מ־10:02, 24 ביוני 2024
מסיימים בטוב הינו ביטוי נפוץ בתורתו ומכתביו של הרבי, המתייחס ל'כלל ידוע' כשמסיימים עניין כמו ספר או פרשה מסיימים אותו בעניין חיובי.
פעמים רבות האיר הרבי למחברים ששלחו אליו את ספרם, על הדיוק "לסיים בדבר טוב". היו מספר מקרים שבהם הוסיף הרבי על ספרים שהיו תחת ידו פסוק או עניין, כדי שיהיה 'מסיימין בטוב'.
מקורות
בגמרא נאמר[1]: "שכן מצינו בנביאים הראשונים שסיימו דבריהם בדברי שבח ותנחומים". . התוספות בסוף מסכת נדה[2] מסביר את סיום הסכת במאמר "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות בכל יום..." שהוא כדי "לסיים בדבר טוב". המשנה האחרונה במסכת ברכות מסתיימת בדברי רבי נתן: "הפרו תורתך משום עת לעשות לה'". המפרשים מסבירים שרבי נתן שינה את סדר מילות הפסק "עת לעשות לה' הפרו תורתך" כדי 'לסיים בטוב'.
ישנם ארבעה ספרים בתנ"ך שבהם חוזרים וכופלים פסוק כדי לסיים בדבר טוב: ישעיה, תרי-עשר, קינות (איכה) קהלת[3], סימנם הוא יתק"ק.
בעניין זה מבאר הרבי שלשיטת הירושלמי[4], אפשר להסתפק בדבר טוב סתם, באיזה דרגה ואופן שיהיה, שלכן אפשר לסיים אפילו בעניין של פורענות – מכיוון שפורענות של עכו"ם נחשבת לדבר טוב עבור בני ישראל, אף שטוב זה אינו אלא לישראל – "אך טוב לישראל", ולא לכל העולם כולו, גם לאומות-העולם[5].
הסבר זה דומה להסברו של ה'שיטה מקובצת' על סיום הספרים יתק"ק ש"סימן שבח ונחמה הן לישראל"[6].
ההתחלה בדבר טוב
| ערך מורחב – פותחין בברכה |
בדומה להקפדה של הרבי על סיום בדבר טוב, ישנה חשיבות גם בהתחלה בדבר טוב. לדוגמא, הרבי נדרש לכך שפרשת המתאוננים פותחת "ספר" חדש בתורה ונראית כדבר שלילי, והביע תמיהה על כך שהדבר דורש ביאור[7].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משיחות הרבי בנושא מסיימים בטוב
- לקוטי שיחות, כרך ל', עמ' 249 שיחה ג' לפרשת ויחי
- לקוטי שיחות, כרך ל"ד, עמ' 219 שיחה א' לפרשת ברכה
- כתבות בנושא מסיימים בטוב, בגליון התקשרות
- הרב מרדכי-מנשה לאופר, ומסיימים בטוב במגזין התקשרות מספר 615
- הרב מרדכי-מנשה לאופר, "דיוק לסיים בדבר טוב" במגזין התקשרות מספר 616
- הרב מרדכי מנשה לאופר, למה הקפיד כל-כך הרבי לסיים ב'דבר טוב'? במגזין התקשרות מספר 1167
- שונות
- מענדל קלמנסון, סוף טוב, פרק י"ב מתוך הספר 'לחשוב טוב טוב'
הערות שוליים
- ↑ תלמוד בבלי, ברכות לא, א
- ↑ דף ע"ג, עמוד א', דיבור המתחיל 'תנא'
- ↑ רש"י סוף מגילת איכה: "השיבנו ה'" - מפני שמסיים בדברי תוכחה הוצרך לכפול מקרא שלפניו פעם אחרת וכן ישעיהו ותרי עשר וקוהלת
- ↑ ברכות, תחילת פרק ה; הירושלמי הובא בתוספות ד"ה "שכן מצינו" – ברכות לא,א
- ↑ 'התוועדויות' תשד"מ, כרך ב, עמודים 635 - 636
- ↑ "היאך? ישעיה סיים במפלתן של רשעים ותנחומי צדיקים שיבואו צדיקים להשתחוות לפני ה' ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים. תרי עשר נמי שסיים פן אבא והכיתי את הארץ חרם אדלעיל קאי דכתיב הנה אנכי שולח לכם את אליה והשיב לב אבות על בנים כדי שלא אבא להכות את הארץ חרם ותנחומין הן. קהלת שסיים אם טוב ואם רע קאי אאת האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי כל מה שעושה האדם גלוי לפניו ושבח הוא. קינות [מגילת איכה] שסיימו כי אם מאוס מאסתנו אהשיבנו קאי כלומר השיבנו אליך כי רב קצפת עלינו ונחמה הוא". שיטה מקובצת, ברכות לא, א
- ↑ שיחת הדבר מלכות - פרשת בהעלותך ה'תנש"א.