דוד אבא זלמנוב: הבדלים בין גרסאות בדף
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]]. | נולד לאביו הרב [[זאב וולף זלמנוב]] ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' [[ישראל נעוולער]]) ב[[כפר חב"ד]]. למד ב[[תומכי תמימים לוד]], וב[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]] בין השנים [[תשל"ג]] - [[תשל"ד]] ונשאר ב[[770]] עד [[תשמ"א]]. | ||
במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], חילק [[הרבי]] [[כוס של ברכה]], במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את מילות הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת תמימים | במוצאי [[ראש השנה]] [[תש"מ]], חילק [[הרבי]] [[כוס של ברכה]], במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' [[משה טלישבסקי]] להתאים את מילות הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת תמימים שביניהם הרב זלמנוב הרב יענקלה לוין וכו' לנגן את הפסוק וביום שמחתכם על ניגון ([[ניגון קכ"ט]] ב[[ספר הניגונים]]), מאז ועד היום הניגון התפשט ומושר רבות בין החסידים, לעיתים מנגנים את הניגון בברכת [[שים שלום]] בתפילת [[שמונה עשרה]] בחזרת הש"ץ בשבתות ובמועדים{{הערה|ע"פ זכרונתיו של ר' [[ישראל נח וואגעל]] - התפרסמו ב[[שבועון בית משיח]] מתאריך ערב ר"ה [[תשפ"ד]].}}. | ||
ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו. | ב[[ו' אדר]] שני [[תשמ"א]] נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' [[שלום פלדמן]], לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו. | ||
גרסה מ־08:21, 16 ביוני 2024
הרב דוד אבא זלמנוב, הוא חבר אגו"ח. משפיע בישיבת תומכי תמימים באור יהודה ומלפנים בישיבת אחי תמימים בראשון לציון, תומכי תמימים לוד ובתומכי תמימים כפר חב"ד.
תולדות חיים
נולד לאביו הרב זאב וולף זלמנוב ואמו מרת מוסיא (בתו הצעירה של ר' ישראל נעוולער) בכפר חב"ד. למד בתומכי תמימים לוד, ובאהלי תורה בין השנים תשל"ג - תשל"ד ונשאר ב770 עד תשמ"א.
במוצאי ראש השנה תש"מ, חילק הרבי כוס של ברכה, במהלך החלוקה הרבי הורה לחזן ר' משה טלישבסקי להתאים את מילות הפסוק "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם" לניגון, לאחר כמה נסיונות שלא צלחו עקב בלבולים בשירה אצל הקהל החלו קבוצת תמימים שביניהם הרב זלמנוב הרב יענקלה לוין וכו' לנגן את הפסוק וביום שמחתכם על ניגון (ניגון קכ"ט בספר הניגונים), מאז ועד היום הניגון התפשט ומושר רבות בין החסידים, לעיתים מנגנים את הניגון בברכת שים שלום בתפילת שמונה עשרה בחזרת הש"ץ בשבתות ובמועדים[1].
בו' אדר שני תשמ"א נשא את מרת חיה, בתו של בן דודו ר' שלום פלדמן, לאחר שהכניס לרבי את ההצעות שהציעו לו והרבי הורה לו להשתדך עם קרובת משפחתו.
לאחר החתונה נתמנה לר"מ ומנהל רוחני בישיבת אחי תמימים ראשון לציון. עם סגירת הישיבה בראשון לציון עבר להיות משפיע בישיבת תומכי תמימים לוד, ובערך בשנת תנש"א עבר לישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד.
גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיימו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק.
בשנת תשס"ח פוטר מהישיבה בכפר חב"ד ועבר לתפקיד משפיע ראשי בישיבה גדולה בתומכי תמימים אור יהודה.
הרב זלמנוב כיהן כמשפיע בבית הכנסת נחלת דוד-מנין זושא (בקומת המרתף של בית הכנסת בית מנחם) ע"ש ר' זושא ריבקין ע"ה בכפר חב"ד. וכיום מכהן כמשפיע בית הכנסת לטאר-שול הממוקם בבניין 770 בכפר חב"ד בקומה השלישית. החל משנת תש"פ.
בשנת תשמ"ט מונה לחבר הנהלת איגוד המשפיעים.
בשנת תנש"א מונה על ידי הרב שלמה מיידנצ'יק לחבר הנהלת אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש.
בשנת תשנ"ב מונה על ידי הרב מרדכי שמואל אשכנזי לחבר בועד לבנית הארמון לרבי מלך המשיח[2].
הרב זלמנוב הוא יו"ר איגוד צאצאי ר' שמואל זלמנוב והוציא לאור את הספר 'זכרון שמואל'.
בכל יום חול מתקיים שיעור חסידות קבוע לפני התפילה ב770 בכפר חב"ד אותו מוסר הרב זלמנוב.
משפחתו
- חתנו, הרב שמואל אהרן וולף - משלוחי הרבי ביהוד, ויוזם ומנהל ארגון פרדס - במה לחכמה יהודית
- חתנו הרב אהרון יואל בייטש - משלוחי הרבי בראשון לציון ומרצה בארגון 'פרדס'
- בנו, הרב אברהם ישעיה זלמנוב - מנהל בית חב"ד בערד
- חתנו, הרב ישראל נח גנזבורג
קישורים חיצוניים
- התוועדות מזווית אחרת: עד כמה נחוץ לחשוב חסידות ולהתפלל באריכות? • הרב דוד אבא זלמנוב, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ ע"פ זכרונתיו של ר' ישראל נח וואגעל - התפרסמו בשבועון בית משיח מתאריך ערב ר"ה תשפ"ד.
- ↑ קונטרס ארמון על משפטו ישב, תשע"ח.