אדיר: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:26, 13 ביוני 2024

אדיר הוא לשון חוזק ותוקף, והוא משמש בתורה ככינוי לקב"ה, לבית המקדש, ולענינים נוספים.

ביאור הלשון

בחז"ל מובאת העצה שהרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן עץ ששמו אדר, וזאת על יסוד לשון הפסוק^[1] "אדיר במקום ה'", שהוא לשון קיום וחוזק^[2], וכמו שהקב"ה מכונה בשם אדיר מלשון חוזק וקיום שאין בו שום שינוי, כך גם בנכסיו לא יהיה שום שינוי.

לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד.

בחסידות מובא ש'אדיר' עם הכולל (גימטריא) הוא גימטריא 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים חסד, וגימטריא גבורה, ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה^[3], והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות.

במהרש"א מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשור גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר.

כינוי לדברים שונים

הקב"ה^[4]
בני ישראל^[5]
המצרים^[6], שהם מבחינת כתר ואריך אנפין דקליפה, ובקליפות שהשערות לא מבוררות הוא 'כאדרת שער', ואילו בקדושה נאמר ביעקב 'ואנכי איש חלק'^[7].
מלך ישראל^[8].

קישורים חיצוניים

ספר הליקוטים, ערך 'אדיר', עמוד ריח

הערות שוליים

↑ תהלים צג, ד.
↑ ביצה טו, ב.
↑ אור התורה תהלים שצא. שמא.
↑ "אדיר במרום השם".
↑ "ואדירי כל חפצי בם" (תהלים טז).
↑ "צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.
↑ אור התורה תהלים שמא.
↑ גיטין נו, ב.

[1] תהלים צג, ד.

[2] ביצה טו, ב.

[3] אור התורה תהלים שצא. שמא.

[4] "אדיר במרום השם".

[5] "ואדירי כל חפצי בם" (תהלים טז).

[6] "צללו כעופרת במים, אדירים", האדירים שהם המצרים צללו כעופרת במי ים סוף. מנחות פרק ה' דף נ"ג.

[7] אור התורה תהלים שמא.

[8] גיטין נו, ב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 לשון זו משמשת גם בהטיות שונות דוגמת "ימינך ה' נאדרי בכח", "נאדר בקודש", ועוד.
-בחסידות מובא ש'אדיר' [[עם הכולל (גימטריא)|עם הכולל]] הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות.
+בחסידות מובא ש'אדיר' [[עם הכולל|עם הכולל (גימטריא)]] הוא [[גימטריא]] 216, שהוא שם רי"ו, שהוא ג' פעמים [[חסד]], וגימטריא [[גבורה]], ותוכן הענין של 'אדיר' הוא גבורות שהם מקור החיות, חיבור ויחוד חכמה ובינה{{הערה|אור התורה תהלים שצא. שמא.}}, והטעם שלפעמים מבואר שהוא ענין החסד ולפעמים שהוא ענין הגבורה, הוא ענין אחד, כי ענינו של 'אדיר' הוא המשכת הכח מהסובב כל עלמין להתגלות.
 במהרש"א מבואר ש'אדיר' הוא גם לשון הידור שמתחכם להתחזק על דבר מה, ובספר 'שרש ישע' מבאר שלשון זו קשור גם ל'אדרת שער' ולשון יופי והדר.