נ' אלפים יובלות – הבדלי גרסאות
←בקבלה: תיקון דקדוק תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
===בקבלה=== | ===בקבלה=== | ||
נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צז, א.}}: "אמר רב קטינא: שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם [[האלף השביעי]], "חד חרוב"{{הערה|משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות ה[[שכר]] והעונג ב[[אלוקות]] (ראה [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]] ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).}} - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום ה[[שבת]], וכן ששת שנות העבודה ואחריהם ה[[שמיטה]]. | נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[מסכת סנהדרין|סנהדרין]] צז, א.}}: "אמר רב קטינא: [[שית אלפי שני הוו עלמא]] וחד חרוב, שנאמר ונשגב ה' לבדו ביום ההוא". היינו שמשך קיום העולם נחלק לשישה אלפים ולאחריהם [[האלף השביעי]], "חד חרוב"{{הערה|משמעותו של ה"חרוב" אינה חורבן וכליון, אלא ביטול המציאות הגשמית וההעלם, ושלימות ה[[שכר]] והעונג ב[[אלוקות]] (ראה [[ספר הליקוטים דא"ח צמח צדק]] ערך חרוב, חד חרוב. ועוד).}} - כמו מחזור ששת ימי המעשה ואחריהם יום ה[[שבת]], וכן ששת שנות העבודה ואחריהם ה[[שמיטה]]. | ||
על יסוד זה, מבואר ב[[קבלה]]{{הערה|ספר התמונה (מיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמח.}} שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה הייתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר{{הערה|בראשית רבה ג, ז.}} "[[הקב"ה]] בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמש שמיטות נוספות, ובסך הכל שבע שמיטות - כנגד [[שבע המידות]]. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות){{הערה|1=המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא ה[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20764&st=&pgnum=120&hilite= ש"ך על התורה ריש פרשת בהר] (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי [[צפת]]). [וב[[רבינו בחיי|בחיי]] על התורה - בהעלותך י, לה - אומר שישנם "ח"י אלף יובלין"]. ב[[תורת החסידות|חסידות]] מובאת כמה פעמים בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבספר התמונה. ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=272&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ע' רסח בהערה].}}. | על יסוד זה, מבואר ב[[קבלה]]{{הערה|ספר התמונה (מיוחס ל[[רבי נחוניא בן הקנה]]). וראה הערת אדמו"ר שליט"א בספר המאמרים [[תרפ"ד]] ע' רמח.}} שמחזור זה - של "שית אלפי שני הוו עלמא וחד חרוב" - הוא שמיטה שניה, ולפניה הייתה עוד שמיטה אחת (שעליה נאמר{{הערה|בראשית רבה ג, ז.}} "[[הקב"ה]] בונה עולמות ומחריבן"). ועל פי זה קבעו המקובלים האחרונים שיהיו עוד חמש שמיטות נוספות, ובסך הכל שבע שמיטות - כנגד [[שבע המידות]]. במקומות אחרים מובא שעל פי חשבון זה, של שבע שמיטות ולאחריהן יובל, יהיו 50 אלף מחזורים כאלו (נ' אלפים יובלות){{הערה|1=המקור הראשון לכאורה לחשבון נ' אלפים יובלות הוא ה[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20764&st=&pgnum=120&hilite= ש"ך על התורה ריש פרשת בהר] (לרבי מרדכי הכהן, ממקובלי [[צפת]]). [וב[[רבינו בחיי|בחיי]] על התורה - בהעלותך י, לה - אומר שישנם "ח"י אלף יובלין"]. ב[[תורת החסידות|חסידות]] מובאת כמה פעמים בפשיטות שיטה זו בהמשך לחשבון השמיטות שבספר התמונה. ראה [https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15919&st=&pgnum=272&hilite= מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ע' רסח בהערה].}}. | ||