יקותיאל פרקש: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־00:17, 21 באפריל 2024

הרב יקותיאל פרקש (יליד כ"ג שבט תש"ז) הינו חסיד חב"ד פוסק הלכה מרכזי ומחבר ספרים, לשעבר ראש ישיבת 'מרכז גוטניק'.

תולדות חיים

הרב יקותיאל נולד בכ"ג שבט תש"ז במחנה פליטים פוקינג שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש ואמו מרת לאה רחל לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה.

למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב אברהם יצחק קאהן, וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.

בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן מתלמידי ישיבת תורת אמת, ונכדת הרב עמרם בלוי)

בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב שמואל וואזנר, והחל לכהן כמורה צדק בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, שבת, והלכות חול המועד.

היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד העדה החרדית הרב יעקב יצחק ווייס מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב שלמה זלמן אוירבאך ועוד.

בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די.

בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו.

בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר שנה זו. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות.

בשנת תש"מ במהלך היחידות הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב עמרם בלויא שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד תורת החסידות גם על ידי נשים.

כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה.

בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם הרבנית חיה מושקא אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלוש חודשים בלבד.

בשנת תשע"ח נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה.

במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.

לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת מעייני ישראל המרכזית בירושלים.

ספריו

טהרה כהלכה
שבת כהלכה
חול המועד כהלכתו
כללי הפוסקים וההוראה - משולחן ערוך ושו"ת אדמו"ר הזקן

משפחתו

אביו, הרב אהרן גרשון פרקש - נפטר כ"ב מנחם אב תשע"ב. אמו, הרבנית לאה רחל פרקש - נפטרה י"ד אדר תשע"ז.

לרב פרקש 14 ילדים.

בתו, הנערה רבקה פרקש - נפטרה י' אדר ב' תשע"ח.
בנו, הרב יצחק זאב (וועלוועל) פרקש - מרכז לעניני חינוך. (ומנהל מרכז קהילתי למשמעות החיים), ניו יורק.
בנו, הרב מרדכי פרקש - שליח הרבי בבעלוויו שבוושינגטון.
בנו, הרב אשר פרקש - משפיע ראשי בישיבה גדולה חב"ד בבואנוס איירס ארגנטינה
בנו, ר' דוד פרקש - מנהל מרכז חסידות במונסי, ומזכיר משרד ועד הנחות התמימים, קראון הייטס
בנו, הרב שניאור זלמן פרקש - משפיע ומשיב בסדר גרסא והלכה בישיבה גדולה חב"ד בואנוס איירס, ארגנטינה.
בנו, הרב עמרם פרקש - ר"מ בישיבת אור אלחנן חב"ד וראש הישיבה הקטנה ומנהל הישיבה הגדולה בלוס אנג'לס
בנו, הרב שלום דובער פרקש - שליח הרבי באיסקווה שבוושינגטון, ארצות הברית
בנו, הרב אלימלך פרקש - משפיע ונו"נ בישיבה גדולה תורת אמת בירושלים.
חתנו, מרדכי הכהן פלדמן (בנו של הרב פינחס) - שליח הרבי בסידני אוסטרליה.
בתו מרת שיינדל, רעיית הרב אריה זאב רסקין - שליח הרבי בלרנקה, קפריסין
בתו מרת הינדא, רעיית הרב מנחם מענדל גולדברג - ראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה
חתנו, הרב פנחס טודרוס (פיני) אלטהויז.
בתו מרת חוה, רעיית הרב שמואל לוין - שליח הרבי בדוביל, צרפת.
חתנו, הרב יוסף יצחק גל - (בנו של הרב מוטי גל), שליח הרבי ברמת גן.

לקריאה נוספת

גרם בזה נחת רוח אמיתי, שבועון כפר חב"ד גליון 1900 עמוד 26

קישורים חיצוניים

וידאו

הרב פרקש אצל הרבי בחלוקת דולרים (22:15)
שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים
לימוד חסידות לנשים • אשתו של הרופא שהבריאה במפתיע (א) (ב) - הרב פרקש מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת jem

אודיו

שיעור בדיני תשעת הימים בהלכה ובמנהגי ישראל

כתבות

אשת הכותל - כתבה על הרבנית פרקש
מנחם זיגלבוים, רפואה כעבור ארבעים שנה שבועון בית משיח פרשת בחוקותי י"ט אייר תשע"ו
דרך בתי, הרבי הותיר את חותמו על חיי לנצח
בנימין ליפקין, בחבלי עבותות, בתוך מגזין כי קרוב ערב חג הפורים תש"פ

@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ==תולדות חיים==
-הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש, הגיע מבית של חסידי הונגריה למד בישיבת פערשבורג - חכמי לובלין ולאחר מכן בתולדות אהרון, ולאחר נישואיו עם רחל גרומן (נכדת ר' [[עמרם בלויא|עמרם בלוי]]), והסמכתו לרבנות החל לכהן כ[[מורה צדק]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, [[שבת]], והלכות חול המועד.
+הרב יקותיאל נולד ב[[כ"ג שבט]] [[תש"ז]] במחנה פליטים [[פוקינג]] שבגרמניה לאביו הרב אהרון גרשון פרקש ואמו מרת לאה רחל לבית גולדשטיין, יהודי הונגריה.
-נחשב כתלמידו המובהק של הרב [[שמואל וואזנר]], והיה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד. וכן זכה לשמש כמשב"ק אצל האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]].
+למד בישיבת חכמי לובלין בבני ברק ובהיותו בן 16 עבר לחצר תולדות אהרון, נהיה לחסידו של האדמו"ר מתולדות אהרן הרב [[אברהם יצחק קאהן]], וזכה להיות משמש בקודש אצל האדמו"ר.
-בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות ובצעדים איטיים החל להפוך את ביתו לבית חב"די. תהליך זה נמשך עד ל[[נסיעה לרבי|נסיעתו לחצר הרבי]] בשנת [[תש"מ]], אז נכנס ל[[יחידות]] אישית אצל הרבי יחד עם רעייתו, ולאחריה החליט באופן סופי להפוך לחסיד חב"ד מוצהר.
+בשנת תשכ"ו נשא את זוגתו מרת רחל לבית גרומן (בת הרב מנחם גרומן מתלמידי ישיבת תורת אמת, ונכדת הרב [[עמרם בלויא|עמרם בלוי]])
-במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים.
+בעידודו של רבו האדמו"ר מתולדות אהרון, הוסמך לרבנות בין היתר אצל רבו המובהק הרב [[שמואל וואזנר]], והחל לכהן כ[[מורה צדק]] בירושלים. ידיעותיו ההלכתיות הקנו לו פרסום בקנה מידה ארצי ומעמדו התקבע כפוסק בכיר, בפרט בענינים הנוגעים להלכות טהרה, [[שבת]], והלכות חול המועד.
-כאשר עבר בחלוקת דולרים אצל הרבי ואמר שרוצה לכתוב ספר על הלכות שבת הרבי אמר לו שמעטים אלו שכתבו על הלכות חול המועד, ושיכתוב על חול המועד, הרב פרקש קיבל ההוראה והוציא את הספר [[חול המועד כהלכתו]], שנחשב כפורץ דרך בהלכות חול המועד בריכוז ההלכות, ובהתמודדויות עם החיים המודרנים, שנים רבות היה היחיד מסוגו.
+היה מקורב לגדולי רבני ירושלים, גאב"ד [[העדה החרדית]] הרב [[יעקב יצחק ווייס]] מחבר שו"ת 'מנחת יצחק', הרב [[שלמה זלמן אוירבאך]] ועוד.
+בתחילת שנות הלמ"דים נוצר קשר בינו לבין חסידי חב"ד, והוא החל לעסוק בלימוד החסידות והחל להפוך את ביתו לבית חב"די.
+בשנת תשל"ד נכנס ליחידות אצל הרבי והחליט להתקשר לרבי, ולהיות חסיד חב"ד במוצהר. ומאז הגיע לרבי פעמים רבות ונכנס ליחידות עם בני ביתו.
+בשנת תשל"ו נכנס ליחידות עם ביתו חנה בילא ע"ה, אשר חלתה במחלה הנוראה, ונפטרה בחודש אייר שנה זו. הרב שמר על קשר עם הרופא של ביתו, וקישר אותו עם הרבי דבר שהפך את חייו לחיים על פי תורה ומצוות.
+בשנת [[תש"מ]] במהלך ה[[יחידות]] הרבי פנה לאשתו ואמר לה שהיות והיא מצאצאיו של הרב [[עמרם בלויא]] שנהג ללכת בתוקף בדרכו, הדבר יכול לשמש גם לה כתמרור מכוון בדרכה בחסידות חב"ד, שלא תתפעל מאף אחד ותתמיד בכך בתוקף המתאים. בנוסף, הרבי הורה לה לפרסם בין הנשים עמם היא באה במגע, בדבר ההכרח בלימוד [[תורת החסידות]] גם על ידי נשים.
+כששאל את רבותיו באיזה תחום להשקיע את כתיבת ההלכה, הציעו לו לכתוב על הלכות חול המועד, מטעם אשר מעטים אלו שעסקו בתחום זה קודם לכן, הספר זכה להסכמה מיוחדת מבעל המנחת יצחק אשר נמנע מכתיבת הסכמות בדרך כלל, את ההסכמה שלח הרב פרקש לרבי, וקיבל מענה אשר ההסכמה היתה לנחת רוח, הספר נשלח לרבי, ועל פי עדות המזכירים בחג הסמוך הרבי השתמש בספר בתדירות רבה.
+בחודש אלול שנת תשמ"ח נולדה לרב פרקש בת וקרא לה על שם [[הרבנית חיה מושקא]] אך היא נפטרה בטרם עת, ביום ח"י לחודש חשוון תשמ"ט, והיא בת שלוש חודשים בלבד.
+בשנת תשע"ח נפטרה ביתו של הרב, מרת רבקה ע"ה, והיא בת עשרים ושמונה.
 במשך השנים עמד בראשות ישיבת מרכז גוטניק וכן כר"מ בישיבת תורת אמת.
-הרב שיכל בחייו שלוש בנות.
+לרב בית הוראה בביתו אשר בירושלים, וכן הינו משמש רבה של קהילת מעייני ישראל המרכזית בירושלים.
 == ספריו ==