יהודה פרג: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 597 בתים ,  25 ינואר
שורה 19: שורה 19:
==נסיון ההרחבה אחרי ג' תמוז==
==נסיון ההרחבה אחרי ג' תמוז==


בשנת תשס"ד נקרא יהודה פרג שוב לניו יורק ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'. חלפו עוד כמה שנים, עד שלפני כשנתיים ימים צלצלו אל יהודה עסקנים מניו יורק ושאלו אותו 'האם הרבי נתן לו איזה מכתב או מסמך שמוכיח את זה שהרבי אישר זאת שארחיב את 770'? ויהודה אמר שהוא לא קיבל מסמך רשמי, אבל הוא זוכר שהראו לו את הסיכום בו הרבי אישר את הפרויקט ואמר שהוא יזכיר זאת על הציון של אדמור הריי"צ . ואכן העסקנים שהתקשרו ליהודה בדקו וראו בוידאו כי הרבי מברך את יהודה על הפרויקט. יהודה בעצמו פירט{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט התשפ"ד.}} קצת כיצד ייראה הבניין החדש וככה יהודה סיפר:{{ציטוטון|הכניסה לזאל הגדול תישאר כפי שהיא קיימת היום, אך אליה התווספו עוד כניסות חדשות בבניין החדש.  לעזרת הנשים תהיינה כניסות מרחוב יוניון ומרחוב איסטערן פארקווי.  שללנו אפשרות של כניסה מכיוון רחוב קינגסטון, שכן זה מהווה את הצד המזרחי של בית הכנסת, ולא נכון שאנשים ייכנסו מה'מזרח' לשם מתפללים...    יצרנו גם קשר גם בין המפלסים של 770 עצמו לבין הבניין החדש, תוך מעבר בין 770 לבניין החדש.  מעבר לכמות המתפללים בקומה המרכזית, עשיתי קומת גלריה נוספת לגברים, ועוד קומה לעזרת הנשים. מתחת לבניין עשיתי בייסמנט רחב ידיים שיועד עבור אולם הקיווש. אחת הבשורות שיצרנו במבנה החדש, שלא יצטרכו כלל עמודי תווך. עם הטכנולוגיה הקיימת היום, יש אפשרות לבנייה רחבה מבלי להזדקק לעמודים. בנוסף גם הקציתי מקום למשרדים, ספרייה וכן בתי מדרש משניים סביב ליציעי הקהל, אלו אמורים להיות אזורים של חדרי לימוד ובזמני חגים או באירועי שיא, הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.}}
בשנת תשס"ד נקרא יהודה פרג שוב לניו יורק ע"י משפחות דרייזין וברנובר, שביקשו לקדם את הפרויקט. הם אף ביקשו ממנו לתכנן גרסה מורחבת יותר. אך יהודה אמר להם כי יש לו הוראות והנחיות מהרבי, והוא צריך לעשות את הבניין כפי שביקש הרבי. במקור, שטח הבניין הוא אלף תשע מאות מטר, ובתוכנית הבינוי שמר יהודה הציג לרבי ואושרה על ידו, יש שבעת אלפים ושבע מאות מטר. בתוכנית החדשה שביקשו שיהודה יתכנן המקום יכול להכיל כמעט כפול מהשטח שהרבי אישר לבנות. אלא שאז יהודה קיבל טלפון שבו נאמר: 'יהודה תעכב את התוכניות ואת המשך העבודה, התגלעו מחלוקות, ועד שהמחלוקות לא ייפתרו, אין מה להתקדם'. חלפו עוד כמה שנים, עד שלפני כשנתיים ימים צלצלו אל יהודה עסקנים מניו יורק ושאלו אותו 'האם הרבי נתן לו איזה מכתב או מסמך שמוכיח את זה שהרבי אישר זאת שארחיב את 770'? ויהודה אמר שהוא לא קיבל מסמך רשמי, אבל הוא זוכר שהראו לו את הסיכום בו הרבי אישר את הפרויקט ואמר שהוא יזכיר זאת על הציון של אדמור הריי"צ . ואכן העסקנים שהתקשרו ליהודה בדקו וראו בוידאו כי הרבי מברך את יהודה על הפרויקט. יהודה בעצמו פירט{{הערה|בשבועון בית משיח מט"ז שבט התשפ"ד.}} קצת כיצד ייראה הבניין החדש וככה יהודה סיפר:{{ציטוטון|הכניסה לזאל הגדול תישאר כפי שהיא קיימת היום, אך אליה התווספו עוד כניסות חדשות בבניין החדש.  לעזרת הנשים תהיינה כניסות מרחוב יוניון ומרחוב איסטערן פארקווי.  שללנו אפשרות של כניסה מכיוון רחוב קינגסטון, שכן זה מהווה את הצד המזרחי של בית הכנסת, ולא נכון שאנשים ייכנסו מה'מזרח' לשם מתפללים...    יצרנו גם קשר גם בין המפלסים של 770 עצמו לבין הבניין החדש, תוך מעבר בין 770 לבניין החדש.  מעבר לכמות המתפללים בקומה המרכזית, עשיתי קומת גלריה נוספת לגברים, ועוד קומה לעזרת הנשים. מתחת לבניין עשיתי בייסמנט רחב ידיים שיועד עבור אולם הקיווש. אחת הבשורות שיצרנו במבנה החדש, שלא יצטרכו כלל עמודי תווך. עם הטכנולוגיה הקיימת היום, יש אפשרות לבנייה רחבה מבלי להזדקק לעמודים. בנוסף גם הקציתי מקום למשרדים, ספרייה וכן בתי מדרש משניים סביב ליציעי הקהל, אלו אמורים להיות אזורים של חדרי לימוד ובזמני חגים או באירועי שיא, הם ייפתחו לחלל אחד גדול שייאפשר לקהל גדול של מתפללים להיות באותו מקום בו זמנית.}}
 
יהודה גם אמר שמקומו של הרבי ישאר במקומו הוא וכך גם ארון הקודש שיישאר גאומטרית במקום כפי שהוא היום.
 
כאדריכל הבנייה, יהודה מאוד מקווה שבקרוב הוא יוכל להתחיל לעבוד על הפרויקט התוכניות כבר שמורות אצלו בהישג יד שלושים וחמש שנים והוא מוכן כל רגע לבצע את המשימה שהרבי כל כך רצה בו, ובכך להרחיב את בית הכנסת המרכזי של חסידות ליובאוויטש.