מלחמת חרבות ברזל: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (המשך עריכה, הסרת ציטוטים וכד' מאתרים בחדרי חרדים, ערוץ 7 וכו') |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
==שלבי המלחמה== | ==שלבי המלחמה== | ||
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני. | מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג [[שמחת תורה]] [[תשפ"ד]], במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה{{הערה|יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה ל[[מלחמת יום כיפור]] שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".}}, אך בחלוף הזמן פורסם{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1031369/ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם] {{אינפו}}}} כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני. | ||
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה. | בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה. | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}. | לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם [[לבנון]] החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: [[ירושלים]], [[נתניה]], ים המלח ו[[אילת]]. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית{{הערה|חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.}}. | ||
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים. | בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים{{הערה|חב"ד אינפו ו[https://chabad.info/magazine/1021680/ שבועון בית משיח 1382].}}. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים. | ||
==החטופים== | ==החטופים== | ||
כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1022776/ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240]{{אינפו}}}}. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם. | |||
בין החטופים נמצא גם בוגר [[תלמוד תורה נחלת הר חב"ד]] יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-[[770]] בליל [[ח' כסלו]] [[תשפ"ד]] ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/1030030/ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו] {{אינפו}}}}. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים{{הערה|שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.}}. | |||
אביו ר' אבי אוחנה הגיע ל[[ניו יורק]] עם | |||
בליל ח' כסלו תשפ"ד | |||
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות ל[[או"ם]] לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים. | |||
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת. בשבוע הששי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי [[י"א כסלו]] כאשר 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בו לעומת שלושת שרי מפלגת 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגדו. | |||
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב [[דוד דרוקמן]] והרב [[יצחק גינזבורג]] נגד העסקה עם חמאס. גם הרב [[מאניס פרידמן]] הביע את דעתו נגד העיסקה{{הערה|[https://col.org.il/news/158886/ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
ההסכם קיבל ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים{{הערה|[https://www.bhol.co.il/news/1620383 רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא], באתר בחדרי חרדים}} ושחל איסור על פי הלכה לפדות שבוי ביותר מכדי דמיו מפני תיקון העולם{{הערה|גיטין מה, א. שולחן ערוך יורה דעה סימן רנב}}. כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי המתנגדת לשחרור מחבלים בעסקת שבויים{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1030322/ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים], [https://chabad.info/news/war/1030343/ פדיון שבויים או עסקת דמים? • סקירה], בית משיח גיליון 1386, פידיון שבויים או עסקת דמים, עמודים 35-37}}. | |||
===משפחות החטופים=== | |||
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במלחמה, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה{{הערה|[https://chabad.info/news/war/1019009/ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה]{{אינפו}}}}, מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי. | |||
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום ב[[צעירי חב"ד]] מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה ב[[אוהל]]{{הערה|[https://col.org.il/news/158618 משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי] {{חב"ד און ליין}}}}, שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה ב[[וושינגטון]] ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי{{הערה|[https://col.org.il/news/158647 שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט] {{חב"ד און ליין}}}}. | |||
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים{{הערה|[https://www.inn.co.il/news/620811 פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות "בכל מחיר"] ערוץ 7}}. | |||
==חיילים חב"דיים שנרצחו== | ==חיילים חב"דיים שנרצחו== | ||
| שורה 228: | שורה 129: | ||
בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: | בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים: | ||
*הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש | *הרב [[שמעון וייצהנדלר]] - ראש ישיבה גדולה [[תומכי תמימים ראשון לציון (גדולה)|תומכי תמימים ראשון לציון]] | ||
*הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת | *הרב [[בן ציון פרישמן]] - חבר [[האגודה למען הגאולה]] ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון | ||
*הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]] | *הרב [[לוי הלפרין ]] - משפיע ב[[תומכי תמימים דעת]] | ||
*הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] | *הרב [[ירמיהו קאליפא]] - מנכ״ל ישיבת [[תומכי תמימים באר שבע]] | ||
גרסה מ־22:45, 29 בנובמבר 2023
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה שהחלה בבוקרו של שבת וחג שמחת תורה כ"ב תשרי תשפ"ד בהתקפה רצחנית ואכזרית של מחבלי החמאס נגד חיילים ותושבים באזור עוטף עזה ודרום ארץ ישראל, וכתוצאה מהתקפה זו החלה מלחמה בין צה"ל לחמאס. במתקפה הרצחנית אותה מדמים לדאעש והנאצים, נרצחו באכזריות רבה למעלה מ-1,000 יהודים, ועוד כ-240 נחטפו ונשבו על ידי חמאס וארגוני טרור נוספים.
בהתקפה זו התרחש הפיגוע הגדול ביותר מאז הקמת מדינת ישראל, במסיבה ליד קיבוץ רעים, בה נרצחו למעלה מ-300 יהודים.
שלבי המלחמה
מלחמת חרבות ברזל פרצה בבוקרו של חג שמחת תורה תשפ"ד, במתקפה בהיקף נרחב על יישובי עוטף עזה וערי הדרום. בשבועות הראשונים של המלחמה, המתקפה נחשבה כהפתעה גמורה[1], אך בחלוף הזמן פורסם[2] כי היו התרעות שהגיעו מתוך הצבא אודות תכנון תקיפה רחבת היקף מצד החמאס אך כולם נדחו על הסף על ידי בכירים בצבא בטענה שהחמאס מורתע, וכך פרצה תקיפה רחבה שכללה טבח המוני.
בשלב ראשון פתחו המחבלים במתקפת טילים רחבת היקף על יישובים ומחנות צה"ל בעוטף עזה וערי ישראל בדרום ובמרכז ובשלב השני כ-3,000 מחבלים חדרו בטנדרים, אופנועים, סירות, מצנחי רחיפה, ורגלית לשטח ישראל לכל אורך גבול רצועת עזה.
מאחר וצה"ל לא נערכו להתקפה זו, יישובים שלמים בעוטף עזה והערים אופקים, שדרות ונתיבות הותקפו, מספר מוצבי צה"ל הנמצאים באזור נפלו לידי המחבלים שעברו מבית לבית, רצחו והציתו את המבנים. מאות אזרחים וחיילים ישראלים ובהם זקנים, נשים ילדים ותינוקות, נחטפו באכזריות על ידי מחבלי חמאס ונלקחו בשבי לעזה. במהלך ההתקפה נהרגו למעלה מ-1,500 מחבלים.
צה"ל בתחילה התמהמה ובשעות הראשונות כוחות דלילים פעלו ביבשה, בים ובאוויר, ובו בזמן החל גיוס חיילי מילואים בצו 8[3]. צה"ל תקף מטרות רבות ברצועת עזה בעוד המחבלים מתקיפים ללא הרף בטילים בדרום ובמרכז במטרה להרוג כמה שיותר יהודים.
לאחר גיוס מאות אלפי חיילי מילואים החלה התקפה צבאית רחבת היקף, בתחילה דרך האוויר ובהמשך בתמרון קרקעי במטרה למוטט את החמאס ולשחרר את החטופים. זמן קצר לאחר מכן גם לבנון החלה לשגר טילי נ"ט לעבר ישראל. תושבי עוטף עזה והיישובים על גבול לבנון פונו למלונות באיזורים מרוחקים: ירושלים, נתניה, ים המלח ואילת. גם מוסדות החינוך ואירועים הושבתו על פי מיקום והנחיות פיקוד העורף או הרשות המקומית[4].
בשבועות הראשונים של המלחמה, ההתקפות הישראליות היו בעיקר אוויריות תוך כדי משא ומתן לשחרור החטופים[5]. בליל שבת אור לי"ג מרחשון, חיילי צה"ל החלו בכניסה קרקעית באמצעות טנקים וחיילים שהחלו בפעולות מידיות להשמדת המחבלים.
החטופים
כ-240 אנשים נשים וטף נחטפו לעזה והוחזקו במקומות שונים על ידי חמאס וארגוני טרור אחרים[6]. מצבם לא ידוע וחלקם נפצעו מהטבח בעוטף או מהלחימה בעזה. רבים מהחטופים הם בעלי אזרחות זרה או כפולה והתקיים לחצים מהמדינות הנוספות לשחרורם.
בין החטופים נמצא גם בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד יוסף חיים אוחנה. אביו ר' אבי אוחנה הגיע לניו יורק במסע עם בני משפחות החטופים על מנת להפעיל לחצים על הממשל האמריקאי לתמוך במלחמה מול חמאס ובהחזרת השבויים. ר' אבי נשאר בניו יורק והגיע ל-770 בליל ח' כסלו תשפ"ד ובמקום נערכה התוועדות מיוחדת בהשתתפותו[7]. גם לאחר מכן הוא התראיין לכתב בית משיח, סיפר על קשריו החב"דיים והביע את אמונתו כי הבן ישוחרר בחיים[8].
בניגוד למקובל, לא ניתנה אפשרות לאו"ם לבקר את השבויים וחמאס לא מסר רשימת שבויים ומצבם. הממשלה ניתבה לעסקאות בהן ישוחררו קודם כל ילדים ונשים.
במהלך השבועות הראשונים למלחמה החמאס שיחרר 4 נשים ללא תמורה ולאחר מכן הצבא חילץ חיילת אחת. בשבוע הששי למלחמה נחתם הסכם בתיווך קטאר ומצרים על שחרור 50 שבויים קטינים, נשים וזקנים, תמורת 150 מחבלים קטינים בפעימות במהלך חמישה ימים. בתקופת השחרור סוכם כי תהיה הפוגה בלחימה והכנסת דלק וסיוע הומניטרי לרצועת עזה. ההסכם החל ביום שישי י"א כסלו כאשר 35 שרים בממשלת ישראל תמכו בו לעומת שלושת שרי מפלגת 'עוצמה יהודית' שהצביעו נגדו.
עוד טרם ההחלטה על העסקה, יצא קול קורא של הרב דוד דרוקמן והרב יצחק גינזבורג נגד העסקה עם חמאס. גם הרב מאניס פרידמן הביע את דעתו נגד העיסקה[9].
ההסכם קיבל ביקורת מגורמים שונים בטענה ששחרור 150 מחבלים שיושבים בכלא הישראלי על ניסיון לרצח יהודים עלול לסכן יותר תושבים במדינת ישראל מאשר מספר החטופים[10] ושחל איסור על פי הלכה לפדות שבוי ביותר מכדי דמיו מפני תיקון העולם[11]. כלי התקשורת החב"דיים פרסמו את דעת הרבי המתנגדת לשחרור מחבלים בעסקת שבויים[12].
משפחות החטופים
משפחות החטופים לקחו חלק מאוד משמעותי במלחמה, חלקם מעוניינים בשחרור החטופים בכל מחיר, בין בתמורת הפוגה במלחמה ובין בתמורת שחרור מספר מחבלים מופרז מהכלא הישראלי, ואילו חלקם תובעים את המשך המבצע הצבאי לחילוץ החטופים ללא הפסקת הלחימה עד כיבוש עזה[13], מהם המסכימים לעיסקה במחיר שפוי.
לאחר כחודש מתחילת המלחמה, ארגנו מחלקת החירום בצעירי חב"ד מסע למשפחות החטופים, שכלל שכירת מטוס להטסת בני משפחות החטופים לארצות הברית, תפילה באוהל[14], שיעורי תורה, השתתפות בהפגנה בוושינגטון ופגישות במליאת הסאנט האמריקאי[15].
מול המצדדים בהסכם עם חמאס, קם פורום "תקוה" המייצג את בני משפחות החטופים המתנגדים להסכמי החלפת שבויים תמורת שחרור מחבלים[16].
חיילים חב"דיים שנרצחו
- החייל החב"די בנימין לב - נרצח בידי מחבלים בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד[17][18][19]. לעילוי נשמתו נפתח קמפיין גיוס הנחות תפילין.
- החייל אלי אמיל שמאילוב הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד, נרצח בידי מחבלים[20].
- החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - לחם בחטיבת גולני. בן 23 היה בעת שנרצח על ידי מחבלים[21][22].
- החייל אביתר אוחיון הי"ד, בוגר מוסדות חב"ד - נפל בשבת כ"ב תשרי תשפ"ד. לחם בחטיבת גולני. בן 22 היה כאשר נרצח בידי מחבלים[23].
- הקצין, יששכר נתן הי"ד, רב סרן, מפקד פלוגה ביחידת מגלן. פעל במסירות נפש להצלת יהודים במהלך הטבח בשמחת תורה. בן הרה"ח אבישי ולאה נתן תושבי נחלת הר חב"ד. בוגר תלמוד תורה נחלת הר חב"ד, ישיבת בית הר"מ נחלת הר חב"ד, והמכון חסידי טכנולוגי בצפת. נפל בכ"ח מרחשוון תשפ"ד במהלך הקרב בצפון רצועת עזה, בן 28 בנופלו. הלוייתו יצאה מבית הוריו בהשתתפות אלפים רבים. נטמן בכפר ורבורג[24].
- הקצין, ארנון בנבניסטי-וספי הי"ד, סרן במילואים, לוחם בסיירת גבעתי, נהרג בז' כסלו תשפ"ד בקרבות ברצועת עזה, בן 26 היה כאשר נרצח על ידי מחבלים. ארנון הי"ד הוא בנה של גב' ורד כספי חסידת חב"ד[25] ואחיינו של יבלחט"א הרב עינב וספי, בן למשפחה חב"דית [26] ובוגר מוסדות חב"ד בצפת.
פרסום דעת הרבי
חסידי חב"ד מפרסמים את דעת הרבי אודות האיסור לסגת משטחי ארץ ישראל, עמידה בתוקף מול אויב, הימנעות מהתחשבות במה יאמרו ארצות הברית ומדינות אחרות[27].
שבועון בית משיח מפרסם במהלך המלחמה, ראיונות, כתבות ותיעודים המבהירים את דעת הרבי לגבי המלחמה ומטרותיה. הגיליונות בשבועות המלחמה פורסמו בשלימותם באתר חב"ד אינפו.
מאמרי הרב וולפא
הרב שלום דובער וולפא אשר קיבל עידודים נמרצים מהרבי לעסוק במאבק על שלימות הארץ, פירסם בשבועון בית משיח, מאמרים אקטואליים למלחמה ובהם השקפת הרבי לעת הזאת, על פי שיחות, אגרות ומענות הרבי בענייני שלימות הארץ.
בבית משיח, גיליון 1385, ובחב"ד אינפו פירסם מאמר נחרץ כי על פי דעת הרבי יש לכבוש את עזה וליישבה ביהודים ובפועל יש לנהוג לפי "עשרת הדברות" דלקמן:
1. לסיים את כיבוש כל רצועת עזה, ולנקות אותה באופן מוחלט ממחבלים.
2. רק ישראל תשלוט על כל חבל עזה, בלי עזרת שונאי ישראל למיניהם.
3. השליטה תהיה לא רק בענייני ביטחון, אלא גם בחינוך ובריאות וכיו"ב.
4. שום גורם זר לא יקבל שליטה בעזה, גם לא באופן של אוטונומיה.
5. כל טרוריסט שיפריע לזה, דמו בראשו כאחיו החמאסים.
6. להקים ברצועה מקומות ישוב עראיים לפליטים, ולמנות מי שינהל אותם.
7. זה ייעשה במימון של אומות העולם, אשר גם יקלטו חלק מהפליטים.
8. להתחיל מיד לבנות את כל 23 הישובים שנעקרו בחורבן גוש קטיף.
9. לבנות מחדש את ישובי 'עוטף עזה' שנחרבו בתחילת המלחמה.
10. באתר הבינוי עבור הפליטים, אפשר להשתמש בפועלים ומנהלי עבודה מביניהם. אבל בישובי גוש קטיף, ייעשה מאמץ להעסיק רק פועלים עבריים.
אור לגויים
ר' משה מלייב מנחלת הר חב"ד הוא אחד המסבירנים החב"דיים הבולטים במלחמת חרבות ברזל, כאשר מצד אחד מכהן הוא כאיש זק"א ועשה עבודת קודש בהריסות ישובי עוטף עזה ובתפקידו השני רואיין על ידי כלי תקשורת רבים מישראל ובעיקר מחוץ לארץ ומסביר את מלחמת עם ישראל ודעת הרבי בנידון. על פעולותיו בתחום ההסברה רואיין בהרחבה בשבועון בית משיח [28] והסביר כיצד מובהרת כיום דעת הרבי: "אתה רואה את החיילים מאמינים בזה בכל לבם. הם רוצים לכבוש את עזה עד הסוף; לא מוכנים בשום אופן שיחזירו אותם באמצע הדרך. זו הרי העמדה הברורה של הרבי, במלחמת לבנון ובמלחמת יום כיפור – כאשר קרא בכאב גדול לכבוש את דמשק, ולו לשעה–שעתיים, או את ערי לבנון. אבל צה"ל – בהוראת המדינאים – עשה 'אחורה פנה'. אנשים בשטח מבינים שאי אפשר להמשיך כך; אי אפשר לעשות כל פעם מבצע ולחזור באמצע לארץ ישראל מבלי שהמשימה בוצעה עד תום".
גיבור ישראל יאיר אנסבכר
ראיון מיוחד פורסם בבית משיח, עם יאיר אנסבכר, לוחם לוט"ר (יחידה ללוחמה בטרור), אשר התפרסם בכל כלי התקשורת כמי שגייס עצמו בהתנדבות כבר בשמחת תורה בבוקר, ונסע מיד לשטח והציל רבים מהיפך החיים, ובמקביל חיסל מחבלים בגבורה ובאמונה. בראיון הביא את דעת הרבי בענייני שלימות הארץ, על כל הפרטים הקשורים למצב העדכני. ובמקביל חשף את ייחוסו - אביו וזקניו היו בקשר עם רבותינו נשיאינו.
במהלך המלחמה שהה מספר ימים ב-770 וכאשר שב, פירסם טור דיעה מרגש בשבועון בית משיח[29].
פעילות חסידי חב"ד
פעילות בקרב החיילים
בימי המלחמה, חסידי חב"ד יצאו לשטחי כינוס ואימונים למבצע תפילין וחלוקת מזון ומתנות לחיילים. הפעילות מתבצעת בערוצים שונים[30]:
- שלוחי הרבי ביישובי הדרום וצפון הארץ[31][32][33][34][35][36][37].
- ניידות חב"ד פועלים בתחומים שונים בקרב החיילים[38][39][40][41].
- ארגוני קהילות וחסידים פרטיים פתחו ביוזמות רוחניות וגשמיות לטובת החיילים. ועד אברכי אנ"ש צפת הקים מוקד שיבוץ יציאה למבצעים במוצבי ובסיסי צה"ל בצפון עם ערכות מבצעים במימון בית חב"ד תפן שדאג לציציות, תפילין, חת"תים וחוברות לחיילים.
- חיילים חב"דיים המשרתים בסדיר קבע ומילואים, ופועלים באינטנסיביות בקרב חבריהם[42].
- מרכז את"ה בארץ הקודש פתח במבצע הפצת חת"ת לשמירה וברכה בזמן המלחמה[43].
- הדפסת תניא בלב עזה על ידי הלוחם החב"די ר' ישראל יעקובוב[44]
פעולות בערים מופגזות ומפונות
ערים וישובים הקרובים לגבולות עזה ולבנון פונו בהדרגה, והשלוחים ממשיכים בפעילות חרף ההפגזות. יש מהשלוחים הממשיכים לשהות קבוע במקום השליחות ולפעול עם הנותרים והחיילים ויש שלוחים שבלית ברירה התפנו ומבקרים תדיר במקום השליחות ומספקים לחיילים ולתושבים שנשארו את כל הנצרך להם בגשמיות ורוחניות.
השלוחים הסמוכים לגבול לבנון מספרים על שינוי הפעילות מקצה לקצה, כאשר העיר ריקה מאזרחים ומליאה בחיילים: הרב שמואל גינזבורג ביישוב מעיין ברוך, הרב בני נחום בשלומי, הרב יגאל כספי במעלות והרב שניאור הלפרין שליח במבואות חרמון[45].
הדפסת התניא התקיימה בקיבוץ בארי בו נרצחו כ-100 יהודים במתקפה בשמחת תורה[46].
באילת נערכו הקפות משלימות לתושבי שדרות, שביום שמחת תורה היו תחת אש ולא יכלו לערוך הקפות. שליח הרבי באילת הרב יוסף הכט השתתף בהקפות משלימות שנערכו במלון מפואר באילת.
פעולות לעילוי נשמת הנרצחים ולזכות הפצועים והחטופים
- בשכונת קראון הייטס נערכה עצרת תפילה בהשתתפות אלפי איש[47][48][49]
- הזמר החב"די אברהם פריד הוציא שיר לחיזוק חיילי צה"ל, מי שברך לחיילי צה"ל[50].
- חסידי חב"ד השתתפו במפגן למען השבויים שנערך בברוקלין הכולל "סעודת שבת" כשעל השולחן מודבקות תמונות השבויים[51].
התעוררות לאחדות
התוועדות וירטואלית
במוצאי שבת לך לך התקיימה התוועדות אחדות וירטואלית להבאת הגאולה, בארגון מטה משיח בארץ הקודש ובהשתתפות רבבות[52].
בהתוועדות נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. הדוברים נמנו על כל החוגים והפלגים בחב"ד ובהם:
- הרב שמואל הנדל - יו"ר מטה משיח בארץ הקודש
- הרב חיים הלל שפרינגר - יו"ר את"ה בארץ הקודש
- הרב יוסף יצחק בוטמן - משגיח ראשי בתומכי תמימים לוד
- הרב מיכאל טייב - משפיע ובעל טור קבוע בשבועון כפר חב"ד
- הרב מענדל גורביץ - משפיע בישיבת אור שמחה
- הרב סענדי וילישאנסקי - שליח באיטליה
- הרב דב הלפרין – משפיע באלעד
כנס חיזוק והתעוררות
ביום חמישי י״ח מרחשון התקיים כנס חיזוק והתעוררות, בארגון האגודה למען הגאולה ובהשתתפות רבבות[53].
בכנס נשמעו דברי חיזוק והתעוררות לעשיה בענייני גאולה ומשיח דווקא בעת המלחמה. בין הדוברים:
- הרב שמעון וייצהנדלר - ראש ישיבה גדולה תומכי תמימים ראשון לציון
- הרב בן ציון פרישמן - חבר האגודה למען הגאולה ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ראשון לציון
- הרב לוי הלפרין - משפיע בתומכי תמימים דעת
- הרב ירמיהו קאליפא - מנכ״ל ישיבת תומכי תמימים באר שבע
- ר׳ עמי מיימון - מגיש את התוכנית הפופולרית 'חידודון' ברדיו 'קול ברמה'
- ר׳ עודד מזרחי - פעיל במוזיאון גוש קטיף
כינוס השלוחים בסימן אחדות
כינוס השלוחים העולמי תשפ"ד, הוכרז בסימן 'להשבית אויב ומתנקם' כהזדהות עם פעילות חב"ד בקרב החיילים והאזרחים לרגל מלחמת חרבות ברזל[54]
צעירי חב"ד בארץ הקודש ורשת אהלי יוסף יצחק הורו לשלוחים ועובדי מוסדות החינוך, להימנע מנסיעה לכינוס בגלל המצב.
לקראת הכינוס יצאה קריאה לאחד את שני כינוסי השלוחים. כצעד ראשון פורסם בשבועון בית משיח, מאמרו של הרב גרשון אבצן הקורא לערוך כינוס מאוחד.
בימים הבאים פורסם מכתב מיוחד הקורא לכינוס מאוחד ועל המכתב חתומים הרב מענדי הנדל, הרב זלמן ליברוב ועוד.
השלום המיוחל לא הגיע ונערכו 2 כינוסים, אך ניצני האחדות נראו בשטח:
- הרב יוסף ישעיה ברוין, נאם בשני הכינוסים.
- הרבנים פיזם שלוחי הרבי בשדרות, כל אחד נאם בכינוס אחר
קישורים חיצוניים
- מלחמה בישראל: לפחות 1,300 נרצחים הי"ד במתקפה הרצחנית
- השם יקום דמם: שמות הנרצחים במתקפה הרצחנית של חמאס
- תגית מלחמת חרבות ברזל
- תגית: מלחמת חרבות ברזל באתר הגאולה
- תגית: ניסי חרבות ברזל באתר הגאולה
- "הרבי הציל את חיי": השליח שתכנן לחגוג את שמחת תורה בפסטיבל נובה באתר הגאולה
- מקום בטוח: יאיר אנסבכר מציג את הניסים העצומים במלחמה באתר הגאולה
- הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק באתר הגאולה
- שבועון בית משיח 1380 גיליון בית משיח שיצא לאור עם פרוץ המלחמה
- שבועון בית משיח 1381 - גיליון מלחמה - אגרת הרבי לראש הממשלה יצחק שמיר עם מסר על שלימות הארץ, ראיון עם גיבור ישראל יאיר אנסבכר, הרב נתנאל לייב על בנו שנהרג במתקפת הטבח בשמחת תורה
- שבועון בית משיח 1382 גיליון שיצא במהלך המלחמה ומוקדש למלחמה, אמונה, מבצעים בזמן המלחמה
- שבועון בית משיח 1383 גיליון מלחמה - בראיון עם המשפיע הרב שלמה זרחי מוסבר מה על חסידי חב"ד לעשות בזמן המלחמה, הרב משה מלייב מסביר על הסברה בארץ ובחו"ל, וכתבה מיוחדת אודות ספר תורה לחיילי צה"ל שנכתב על פי הוראת הרבי, וביוזמת וארגון הרב מנחם מענדל גורליק.
- תגית: מלחמת חרבות ברזל, באתר 'לחלוחית גאולתית'
| מלחמות ישראל | ||
|---|---|---|
| מלחמות | מלחמת השחרור (תש"ח-תש"ט) | מלחמת סיני (תשי"ז) | מלחמת ששת הימים (תשכ"ז) | מלחמת ההתשה (תשכ"ט-תש"ל) | מלחמת יום כיפור (תשל"ד) | מלחמת לבנון הראשונה (תשמ"ב) | מלחמת המפרץ (תנש"א) | מלחמת לבנון השנייה (תשס"ו) | מלחמת חרבות ברזל (תשפ"ד) | |
| פעולות ומבצעים | פעולת כראמה (תשכ"ח) | מבצע אנטבה (תשל"ו) | מבצע ליטני (תשל"ח) | תקיפת הכור הגרעיני בעיראק (תשמ"א) | מבצע רגל עץ (תשמ"ו) | |
הערות שוליים
- ↑ יש שדימו את חוסר הכוננות למתקפה למלחמת יום כיפור שלאחריה הרבי זעק שלא קיימו את פסק חז"ל "הבא להרגך השכם להורגו".
- ↑ חשיפה מטלטלת: ראש אמ"ן ידע על תוכנית החמאס והתעלם
- ↑ רבנים חב"דיים בארץ הקודש פסקו לחיילים חב"דיים להתגייס בשבת וחג והיו גם רבנים בחו"ל שהעניקו פסקי דין לטוס לארץ הקודש בעיצומו של חג (הרב ברוין על שאלות "מה" ו"למה", בית משיח 1382).
- ↑ חב"ד אינפו, בית משיח 1381 ואתר פיקוד העורף.
- ↑ חב"ד אינפו ושבועון בית משיח 1382.
- ↑ דובר צה"ל: מספר החטופים עלה ל-240
- ↑ אביו של החטוף התוועד ב-770 לזכות שחרורו
- ↑ שבועון בית משיח 1386 עמודים 24-27.
- ↑ על עסקאות החטופים והמלחמה בארץ
- ↑ רשימת 300 המחבלים המועמדים להשתחרר מהכלא, באתר בחדרי חרדים
- ↑ גיטין מה, א. שולחן ערוך יורה דעה סימן רנב
- ↑ בעקבות עסקת השבת החטופים: דעת הרבי נגד שחרור מחבלים, פדיון שבויים או עסקת דמים? • סקירה, בית משיח גיליון 1386, פידיון שבויים או עסקת דמים, עמודים 35-37
- ↑ משפחות החטופים: להביא לשליטה ישראלית מלאה בעזה
- ↑ משפחות החטופים נסעו להתפלל אצל הרבי
- ↑ שידור חוזר מהמפגש עם משפחות החטופים בסנאט
- ↑ פורום חדש של משפחות החטופים מתנגד לעסקאות "בכל מחיר" ערוץ 7
- ↑ טרגדיה בחב"ד: החייל בנימין לב הי"ד
- ↑ חירף את נפשו בכדי להציל יהודים: החייל בנימין לב הי"ד
- ↑ תיעוד דומע: האב ששכל את בנו הק' הי"ד בדברי גבורה
- ↑ החייל הקדוש הת' אלי אמיל שמאילוב הי"ד • עד מתי?!
- ↑ החייל הק' עמיחי שמעון רובין הי"ד
- ↑ נפל בהגנה על יישובי הדרום: החייל עמיחי שמעון רובין הי"ד
- ↑ החייל הת' אביתר אוחיון השם יקום דמו
- ↑ תיעוד דומע: אלפים בהלווית הלוחם הקדוש הת' יששכר נתן הי"ד, שבועון בית משיח 1385 - אבל בנחלת הר חב"ד, הלוחם הקדוש יששכר נתן הי"ד
- ↑ שבועון בית משיח גיליון 1386 עמוד 59
- ↑ בן למשפחה חב"דית: החייל ארנון משה אברהם בנבנסטי-וספי הי"ד
- ↑ על כל אלו ועוד פורסמו קטעי שיחות הרבי במקבץ ייחודי בשבועון בית משיח 1382, עמודים 34-36.
- ↑ ראיון משה מלייב בית משיח 1383
- ↑ גיליון 1386
- ↑ התעוררות רוחנית שמקיפה רבבות חיילים בשטח
,
- ↑ פעילי חב"ד גילה א' בפעילות עם החיילים בגבול עזה .
- ↑ עוטפים את החיילים בעוטף בבשורת הגאולה .
- ↑ התמימים מבאר שבע יצאו לחזק ולשמח את החיילים בבארי על גבול הרצועה .
- ↑ פעילי משיח בנתניה מפנקים את חיילי צה"ל .
- ↑ השלוחים מהעורף יצאו לחזק את החיילים בחזית .
- ↑ מערב בנימין: בית חב"ד במבצע חיזוק לחיילים .
- ↑ תמונת היום / מחזקים את החיילים במסר גאולתי .
- ↑ חלוקת ערכות שבת לחיילים על ידי ניידות חב"ד.
- ↑ ניידות חב"ד מחזקים את החיילים ברצועת עזה.
- ↑ הרב דוד נחשון: החיילים פשוט מחכים לקבל חיבוק וחיזוק.
- ↑ תיעוד מפעילות ניידות חב"ד בחזית הדרומית והצפונית.
- ↑ שבועון בית משיח 1382 ראיון עם קצינים וחיילים חב"דיים.
- ↑ מבצע הפצת חת"ת.
- ↑ בית משיח 1386 עמוד 57
- ↑ שבועון בית משיח 1382 להורדה עקב מצב המלחמה
- ↑ הדפסת התניא בבארי
- ↑ גלריית ענק מעצרת התפילה ההמונית במרכז חב"ד העולמי
- ↑ תושבי קראון הייטס התאחדו בתפילה והתעוררות מול 770
- ↑ שידור חוזר: אלפים בעצרת תפילה המונית מול בית חיינו
- ↑ מי שברך לחיילים: אברמל פריד עם שיר שאותו לא סיים להקליט
- ↑ מחאה בברוקלין למען השבויים
- ↑ התוועדות מתאחדים בבשורת הגאולה
- ↑ שידור חוזר: קבלת פנים לאורחים ששבו מ-770 ועצרת חיזוק והתעוררות לאור המצב בארץ הקודש
- ↑ שבועון בית משיח 1382 ידיעה ומודעה