שמעון שמרלינג: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:אישים שלא ידוע שנת לידתם או פטירתם" ב־"") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אין תמונה}} | |||
הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה. | הרב '''שמעון שמרלינג''', ממייסדי [[חברון#היישוב החב"די בחברון|היישוב החב"די בחברון]] וה[[שד"ר]] הראשון שלה. | ||
| שורה 28: | שורה 30: | ||
[[קטגוריה:משפחת שמרלינג]] | [[קטגוריה:משפחת שמרלינג]] | ||
[[קטגוריה:אישים בחברון]] | [[קטגוריה:אישים בחברון]] | ||
[[קטגוריה:ערכים בלי תמונה]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:16, 8 באוקטובר 2024
הרב שמעון שמרלינג, ממייסדי היישוב החב"די בחברון והשד"ר הראשון שלה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שמעון נולד לאביו הרב חיים שמרלינג בשקלוב לפני שנת תק"מ. עלה לארץ הקודש יחד עם אשתו שרה, בנו משה (נולד בשקלוב בשנת תקס"ט) וכלתו חנה דבורה לערך בשנת תקע"ט, ובהמשך נשלח כשד"ר מחברון לאסוף כספים במדינות חוץ לארץ.
בחודש תשרי תקע"ח שלחו אדמו"ר האמצעי לייסד את היישוב החב"די בחברון. על פי הוראתו היה עליו לעבור דרך העיר בה התגוררה מרת חנה דבורה, כלת בנו ר' משה, ולהציע להם להצטרף אליו בנסיעתו. הרבי אף הורה לו לא לרדת מהעגלה בהגיעו לעיר, אלא לעשות הכול בחפוזה, ובאם הם מסכימים לסדר מיד את חתונתם ולנסוע יחד איתם לארץ ישראל.
לאחר הגיעו לארץ הקודש התיישב בחברון בקבוצה של 15 משפחות נוספות, בהן ר' לייב בעל היסורים. בתחילה היו רק הוא ור' לייב חסידי חב"ד היחידים, ובהמשך הצטרפו משפחות נוספות. בין השנים תקפ"א-תקפ"ג כבר התבססה במקום קהילה חב"דית של ממש, ובהמשך מנתה הקהילה מעל 100 נפשות. גזירת גיוס החובה ברוסיה שהחלה בשנת תקפ"ז גרמה לעלייתם של משפחות נוספות שהתיישבו בחברון, וחלקם בירושלים.
שיטתו בגיוס הכספים הייתה להציע לאנשים לקנות ארבע אמות של נחלה בחברון תמורת סכום נכבד. שיטתו נחלה הצלחה רבה והגיעה לשיאה כאשר אדמו"ר האמצעי המליץ לחסידי חב"ד לקנות נחלה והבטיח שהקונים ינצלו מחיבוט הקבר. אדמו"ר האמצעי עצמו קנה את בית הכנסת אברהם אבינו.
הרב שמעון נפטר בין השנים תקצ"ד-תקצ"ט
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בניו
- משה - נשוי עםמרת חנה דבורה, נולד לערך בשנת תקס"ז[1]. בחורף תר"ג היה מהמורשים ללכת לירושלים לדון מטעם עדת חב"ד בחברון, והוא חתום על שתים מהאגרות למונטיפיורי בקיץ תקצ"ט - בהוספת התואר "גבאי הכנסת". נפטר בין השנים תר"ט-תרט"ו.
- נכדיו
- יוסף יהודה (מכונה "יוסף יהודה בכור"), בן ר' משה, נולד בערך בשנת תקפ"א[2] בסמוך לעלייתם של הוריו לארץ ישראל. בשנת תקצ"ט כבר היה נשוי עם ילד בשם חיים יצחק בן שנה. לפי מפקדים אחרים נולד בשנת תקע"ז[3] או תק"פ[4]. נפטר בב' אלול תרנ"ה בירושלים.[5]
- חיים שמואל, בן ר' משה, נולד לערך בשנת תקפ"ד. בשנת תרכ"ו עבר לגור ביפו ויסד שם את היישוב החב"די. נפטר ביפו בכ' אדר ראשון תרנ"ד ונקבר בירושלים.[6]