שלום דובער עפשטיין: הבדלים בין גרסאות בדף
(←פתיח) |
(←פתיח) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעבודה}} | {{בעבודה}} | ||
[[קובץ:בערל עפשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער|]] | [[קובץ:בערל עפשטיין.jpeg|שמאל|ממוזער| הרב עפשטיין אצל הרבי. ]] | ||
הרב שלום דובער (בערל) עפשטיין היה חסיד חב"ד. | הרב שלום דובער (בערל) עפשטיין היה חסיד חב"ד. |
גרסה מ־22:21, 16 באוקטובר 2023
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית. | |||
אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים. |
הרב שלום דובער (בערל) עפשטיין היה חסיד חב"ד. במשך שלושים וחמש שנה היה עושה סיורים למקורבים ב770.
תולדות חיים
הרב בערל עפשטיין נולד למשפחה לא דתית במדינת טנסי שבארה"ב. בתור חובב ספורט מושבע שיחק בקבוצת כדורגל שאגדה בתוכו צעירים יהודים רבים, ובזה למעשה הסתכמה יהדותו. אחיו של בערל הפך בהדרגה לחבדניק מן השורה כאשר למד בישיבת חב"ד מוריסטאון. אחיו , בערל למד היסטוריה יהודית, והתקרב ט אט ונהפך לחסיד חב"ד. וגם משפחתו התקרבה לחסידות חב"ד. בשנת תשל"ח בערל הצעיר החליט לגלות למקום תורה. גם הוא כמו אחיו הגיע ללמוד בישיבת חב"ד מוריסטאון, שם עשה חיל בלימודיו וכעבור זמן קצר נהפך לתמים מן המנין. נישא לאשתו מרת דינה אסתר. ואחרי שנישא , לא רק שלא הוריד את רף ההתמסרות לשליחות, אלא אף חיזקם ואשתו היתה ניצבת לימינו.
פעילותו עם מקורבים ב770
בעת התקרבותו ליהדות פנה אליו הרב אברהם ליפסקר, ראש הישיבה, בבקשה לארגן שבתון לנוער אמריקאי במסגרת הקמפוס הישיבתי. בערל נעתר, וחרף הקשיים שנערמו בדרכו, ארגן שבתון מוצלח בו השתתפו עשרות צעירים. בעקבות ההצלחה, הציע לו חבר קרוב לארגן קבוצות נוספות שיגיעו לסיור מודרך ל–770, ואולי אפילו לשהות של שבת. ההצעה נפלה על אזניים קשובות, אך הדרך ליישומה נמשכה עוד שנים אחדות, או אז הביא מידי פעם קבוצות לבקר בהיכלו של מלך. בסיורים אלו נוכח בהשפעה הכבירה על משך חייו של האמריקאי הצעיר, ובעקבות זאת החליט למסד את הפעילות לארגון רשמי שתפקידו להביא קבוצות מאורגנות של מטיילים, צעירים ברובם, אל מקור האור והחיות של העולם. לארגון שלו קרא "חסידיק דיסקבר וולקם סנטר". מאז שנת תשמ"ב, במשך כ–35 שנה, הדריך הרב עפשטיין עה יותר מרבע מיליון תיירים, רובם יהודיים, שהגיעו לראות חיים יהודים על קצה המזלג, וקיבלו מנה גדושה של השקפת עולם יהודית–חסידית. עיקר הסיורים מתנהלים בימי ראשון. הסיור מתחיל בהרצאה לפני הביקור. הסיורים ב770 מיועדים לכל אחד. פעמים וקורה שמגיעים קבוצת גויים כחלק ממסלול סיור דתי בניו יורק! בכל יום ראשון בשעה עשר בבוקר, מגיעה קבוצה של חמישים נערים לספריית לוי יצחק, שם הם לומדים על הרצאה לפני הסיור. מסלול הסיור הוא שהגברים נכנסים עם הרב עפשטיין או עם הרב ישראל בער קפלן , לבית הכנסת, ומניחים תפילין מקבלים הדרכה על מבנה בית הכנסת, הם מתפללים תפילה אחת עם הרבי, כאשר בסיום התפילה מצטרפים לריקוד ' יחי '. המבקרים מגיעים בסך הכל לשלוש שעות, ויש זמן מאד קצוב לבצע את השליחות של הרבי להכין אותם לקבלת פני משיח צדקנו. למעשה, רוב המבקרים אין להם שמץ של מידע ביהדות. הנקודה העיקרית של הביקור, הייתה – לקשר יהודים לרבי מלך המשיח. הוא שאף להכיר להם את הרבי, להכיר להם את התורה של הרבי, ולהכיר להם את השכונה של הרבי. הכל סביב נקודה אחת: רבי. בתקופת כינוסי השלוחים הזדמן לרב עפשטיין לקבל הרבה דרישות שלו מהתיירים 'שלו'. השלוחים סיפרו לו בהתלהבות על ההשפעה האדירה שחולל הסיור בחיי מקורביהם. הם חזרו עם חיות מיוחדת, ופתאום שמירת התורה והמצוות הפכה להיות עבורם חוויה רוחנית מיוחדת, שאי אפשר להחמיץ. רבים מהם נהיו מעורבים יותר בחיי הקהילה, הן בהשתתפות בשיעורים ובתפילות, והן בתרומות הכספיות כהשתתפות בפעילות החב"דית. הרבי הראה התעניינות מיוחדים בסיורים הללו. ר' בערל סיפר פעם, כי ממזכירות הרבי פנו אליו בבקשה לעדכן אותם בכל פעם שמגיעה קבוצת תיירים לסיור. המזכיר סתם ולא פירש, אבל לר' בערל הייתה תחושה ברורה שהבקשה הזאת הגיעה מלמעלה, מהרבי בעצמו. ואכן, גם בשנים בהן התפלל הרבי מנחה בזאל הקטן, מידי פעם אירע, שכאשר הגיעה קבוצה גדולה של תיירים – חרג הרבי ממנהגו וירד להתפלל בבית הכנסת הגדול.
משפחתו
- בנו הרב מנחם מענדל.
- בנו הרב יוסף.