חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א)

הרבנית חנה

הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל (כ"ח בטבת תר"מ - ו' תשרי תשכ"ה), היא רעייתו של רבי לוי יצחק שניאורסאהן שהיה רבה של יקטרינוסלב, ואימו של הרבי.

לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון הקומוניסטי נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר מלחמת העולם השניה, יצאה מרוסיה והגיעה לפוקינג בגרמניה, משם נדדה לפריז. הרבי הגיע לפריז והביאה לניו יורק ומאז גרה בקראון הייטס.

תולדות חיים

הרבנית חנה בצעירותה

הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום כ"ח בטבת תר"מ במושבה רומנובקה שבאוקראינה, לאביה ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה לימים רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל.

סב אביה הרב אברהם דוד לאוואוט היה רב העיר ניקולייב, סבה הרב ישראל לייב ינובסקי החליפו ברבנות העיר לאחר פטירתו, ולאחריו בנו, אביה.

הוריה העניקו לה חינוך חסידי שורשי מגיל צעיר. באותם הימים הייתה העיר ניקולייב משכן לקהילה תוססת של חסידי חב"ד, כאשר היה מתקבל מאמר חסידות מליובאוויטש, הייתה הרבנית חנה מעתיקה אותו בכתב יד נאה לתועלת החסידים.

הרבנית חנה ניחנה בכשרון מוזיקלי יוצא דופן אותו ירשה מאביה הרב מאיר שלמה, שאף חיבר כמה ניגונים חב"דיים של דביקות הנפש.

נישואין

בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב לוי יצחק שניאורסאהן. את השידוך הציע אדמו"ר הרש"ב. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר חג השבועות, אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי מאיר שלמה ינובסקי שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי י"א בסיוון תר"ס (8 ביוני 1900).

לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי ברוך שניאור שניאורסון, וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.

לזוג נולדו שלושה בנים: הרבי, דובער וישראל אריה לייב.

עסקנות ציבורית

טופס בקשת ההגירה של מרת חנה, אותה רשמה בעת היותה במחנה הפליטים פוקינג שבגרמניה, יעד ההגירה הוא צרפת (משם המשיכה לארצות הברית)

בני הזוג התגוררו בניקולייב עד שנת תרס"ז (1907), אז קיבל הרב לוי יצחק הצעה לכהן ברבנות בעיר יקטרינוסלב (כיום דנייפרופטרובסק), שהייתה העיר הראשית בנוגע לענייני היהדות באוקראינה (שהייתה באותם ימים מחוז בברית המועצות).

רבי לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.

בזמן מלחמת העולם הראשונה הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו לדנייפרופטרובסק, ובהם שוחטים, רבנים, ראשי ישיבות, ועוד.

הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.

הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.

בשנת תרפ"ט, נערכה חתונת בנם הבכור, הרבי בוורשה שבפולין. על הוריו של הרבי נאסר לצאת מרוסיה ולהשתתף בחתונה בעקבות פעילותם למען היהדות. ביום החתונה ערכו רבי לוי יצחק והרבנית חנה סעודת מצווה למרות האיסור החמור לכנס אסיפות דתיות.

בשנת תרצ"ט (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.

לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שבקזחסטן הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו.

על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם ליקוטי לוי יצחק.

לאחר שנות הגלות עבר רבי לוי יצחק לאלמא אטא (אלמטי) אך עקב קשיי המאסר והגלות, חלה שם במחלה קשה וסופנית, ממנה נפטר בכ' במנחם אב תש"ד (9 באוגוסט 1944) ושם נטמן.

בארצות הברית

תעודה המעידה על בואה של הרבנית חנה עם בנה הרבי לארצות הברית

ערך מורחב – ביקור הרבי בפריז

בחורף תש"ו (1946) יצאה הרבנית מאלמא אטא, בעזרת ידידים הצליחה הרבנית להגיע למוסקבה. הרבנית שהתה בביתו של ר' דובער ריקמן, בפרוור ליד מוסקבה, בקראסקאווע. בתחילה התעקשה לצאת מרוסיה באופן רשמי בטענה כי יש לה בן בארצות הברית ולא הסכימה להבריח את הגבול ב'עשאלונים' באמצעות דרכון פולני מזוייף.

לבסוף החליטה להבריח את הגבול לפולין, שם נדדה מעיר לעיר, מי שזכה ללוותה היו הנערות הדסה (פרמן) ויוכבד (זלמנוב) לבית גורליק, את משפחתם ואביהם הכירה עוד מאלמא אטא, והסיכמה לצאת למסע עם בנות אלו.

מפולין הגיעה לגרמניה, שם השתכנה במחנה פוקינג.

ממחנה הפליטים שוב הגיעה במיוחד הנערה יוכבד זלמנוב ללוות הרבנית עד צרפת בכדי להפגש עם בנה, כשבדרך היו קשיים והצליחו לשרוד גם את מטח היריות. בסיום המסע הרבנית הודתה לה על כך שהגנה עליה בגופה, ואמרה לה שהצילה את חייה.

בצרפת, הגיעה הרבנית לפריז, שם פגש אותה בנה, הרבי.

על פי הוראת אדמו"ר הריי"צ הם הפליגו יחד באוניה (ולא טסו במטוס) והגיעו לחופי ארצות הברית בכ"ח בסיוון תש"ז (1947). הרבנית חיה את שבע עשרה שנותיה האחרונות בסמוך ל-770 (ברחוב פרזידנט, בבית מספר 1418 המחובר כיום עם פנימיית ישיבת תומכי תמימים המרכזית).

3 שנים לאחר שהגיעה לניו יורק הסתלק הרבי הריי"צ ובנה הבכור, הרבי, מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.

הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, רבי לוי יצחק. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-770 ואת שמחות החסידים. כמו כן, שימשה כחברת נשיאות נשי ובנות חב"ד בארצות הברית.

הסתלקותה

הרבי מזיל דמעה בהלווית אמו

ציון הרבנית חנה

הרבנית נפטרה בעלות המנחה ביום השבת בו' בתשרי תשכ"ה (12 בספטמבר 1964), ואלפי חסידים ליוו את ארונה למנוחות. מנוחתה כבוד בחלקת הרבניות הסמוכה לאוהל הרבי הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק.

ביום הסתלקותה, עלה באש כסאה שבמקום מושבה ב'עזרת נשים' ב-770.

ביום הכיפורים שחל בתוך ימי השבעה, ביקש הרבי מר' דובער יוניק שיארגן מניין לתפילת מנחה בדירתה.

הנצחתה

החל משבת בראשית תשכ"ה החל הרבי לבאר את פירושי רש"י על פרשת השבוע בהתוועדויות השבת, מידי שבוע בשבוע. כמו כן הדפיס הרבי חוברת עם אגרת התשובה עם הקדשה לזכרה.

בשנת תשכ"ה הרבי התוועד מידי שבוע (בעוד שהרבי היה באותם שנים מתוועד רק בשבת מברכים) ולהגיה את ההנחה המלאה מההתוועדות, ונוהג זה נפסק בשבת פרשת וישלח. אך בכל זאת בשנה זו התוועד הרבי בשבתות נוספות מהרגיל ואמר מאמרים רבים.

החל משנת תשכ"ו ועד שנת תשמ"ח ערך הרבי התוועדות ביום ו' תשרי - יום השנה, ופעמים רבות סיפר על דמותה. גם בשנים תשמ"ט ותש"נ אמר שיחה. פעמים רבות בהזדמנויות אלו מעורר הרבי על שלושת המצוות הקשורות לנשי ובנות ישראל הקשורים בשמה: חלה, נדה, והדלקת הנר.

בנות רבות נושאות את השם חנה, ונוסדו מוסדות רבים לזכרה.

בין אלו ניתן למנות את 'קרן חנה' המסייעת במימון לנערות החפצות בלימוד בסמינרים יהודיים, רשת בתי הספר העל-יסודיים "בית חנה" לבנות, שכונת נחלת הר חב"ד בקריית מלאכי, נוסדה גם היא לזכותה, 'מכון חנה' לבנות בעלות תשובה.

בשנת תשע"ב (2012) בועידה השנתית לעניני דת הנערכת בקזחסטן, העניק הראשון לציון הרב שלמה עמאר, במעמד הנוכחים, לנשיא קזחסטן נורסולטן נזרבייב את יומן הרבנית מתורגם לרוסית בשם הקהילה היהודית בקזחסטן ובשם הרבניים הראשיים לישראל, זאת לאחר שהזכיר אותה בנאומו במעמד אנשי הדתות.

זכרונות הרבנית

בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי ניסן גורדון שידפיסם בדי אידישע היים, ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות בתשכ"ד, בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).

כ-15 שנה לאחר-מכן הרב אליהו אלתר פרידמאן מצפת ערך את הספר "אם בישראל" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר. בשנת תשנ"ג כמה בחורים קיבלו את העתק הזכרונות האמור, ותקתקו את הכל והודפס כסדרו ב"צדי"ק למלך" חוברת ד, ושם תוקתק על פי הסדר של הכתיבה (ולא סדר המאורעות).

בשנת תשע"ב הגיע לידי מערכת ועד הנחות בלה"ק המחברת האורגינלית של זכרונות הרבנית, וכן מחברת נוספת של זכרונות שכתבה לעצמה לאחר מכן, הכוללת זכרונות מילדותו של הרבי ועד למה שעבר בראשה בעת שישבה וצפתה ברבי בהתוועדויות לאחר קבלת הנשיאות.

המחברות הועברו לספריית אגודת חסידי חב"ד.

נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.

משפחתה

• בעלה: הרב לוי יצחק שניאורסון.
• בניה: הרבי, ר' דובער שניאורסון ור' ישראל אריה לייב שניאורסון.
• נכדתה: גב' דליה רוטמן.
• אחי בעלה, שמואל שניאורסון, היה נשוי לאחותה של הרבנית חנה.
• אחי בעלה הרב שלום שלמה שניאורסון היה נשוי לרבנית רחל בת הרב דוד צבי חן, ובתם היא זלדה מישקובסקי (שניאורסון).

לקריאה נוספת

• הרב אליהו הכהן פרידמן, אם בישראל הוצאת קה"ת, תשמ"ג.
• תולדות לוי יצחק, כרך ג', בהוצאת קה"ת.
• אם המלכות בהוצאת הרב אברהם שמואל בוקיעט, תשס"א.
• מנחם הרמן, הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, תשע"ד (2014)
• שניאור זלמן ברגר, אם המלכות במחנה הפליטים, שבועון בית משיח גליון 1198 כ"ז טבת תש"פ עמוד 39
• שלום אמי מורתי, 'כתבי יד קודש מבית המלכות' שבועון כפר חב"ד גליון 1842 עמוד 14
• ביקורי בני שליט"א, מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19

קישורים חיצוניים

• זכרונות הרבנית חנה באתר ועד הנחות בלה"ק
• ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה - .
• סרטון הלווית הרבנית באתר jem.
• ל"ג בעומר בפריז - .
• זכרונות הגב' זלמנוב אודות הרבנית חנה - .
• קובץ אם המלכות, ועד תלמידי התמימים, תשע"א.
• אמנו המלכה ועד חיילי בית דוד חודש תשרי תשע"ג
• אם המלך- 50 שנה להסתלקות הרבנית ועד חיילי בית דוד חודש תשרי תשע"ה
• הסתלקות הרבנית חנה רשימה אודות הסתלקותה בתוך תשורה משמחת משפחת יוניק
• לקט התייחסויות מהרבי לכ"ח טבת, יום הולדת אמו הרבנית, בתוך תשורה מנישואי משפחות ליברוב-ברוין, טבת תשפ"א
• הראיון הנדיר של הרבנית חנה, שנתיים קודם פטירתה • מיוחד
• לרגל ו' תשרי: גלריית תמונות מרגשות של הרבנית חנה
• 

עץ משפחת אדמו"רי חב"ד

הרבנית סטערנא       שניאור זלמן - אדמו"ר הזקן                                                                                                                         הרבנית שיינא   דובער - אדמו"ר האמצעי   חיים אברהם   משה   פריידא   דבורה לאה   רחל                                                                                                   ?   שפרה   אליהו   שלום שכנא אלטשולר     אברהם שיינס                                                                                                                                                                                                                                                                                     מנחם נחום   ברוך   שרה   ביילא     דבורה לאה   ברכה   מנוחה רחל   חיה שרה   אסתר מרים                                                                                                                                           הרבנית חיה מושקא           מנחם מענדל - אדמו"ר הצמח צדק                                                                                                                                                           ברוך שלום   יהודה לייב   חיים שניאור זלמן   ישראל נח   יוסף יצחק   יעקב     ראדע פריידא   דבורה לאה                                                                                                                             הרבנית שטערנא       שמואל - אדמו"ר המהר"ש       הרבנית רבקה                 לוי יצחק                                                                                                                                     שניאור זלמן אהרן     אברהם סנדר   מנחם מענדל   דבורה לאה   חיה מושקא   ברוך שניאור זלמן                                                                                       שלום דובער - אדמו"ר הרש"ב       הרבנית שטערנא שרה                                                   רבי לוי יצחק   הרבנית חנה                     יוסף יצחק - אדמו"ר הריי"צ       הרבנית נחמה דינה                                                                                                                       דובער   ישראל אריה לייב             חנה         שיינא                                                                                                             מנחם מענדל - אדמו"ר שליט"א     חיה מושקא