צדקה: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־15:19, 11 בספטמבר 2023

מצוות צדקה היא מצות עשה מן התורה, לתת צדקה לעני בכל פעם שיבקש ובנוסף לתרום ולגמול חסד עם כל נצרך. מצוה זו הינה מהחשובות והבסיסיות ביהדות, שבתורה ובדברי חז"ל הפליאו במעלתה ובחשיבותה.

בדורנו, העמיד הרבי את מצות הצדקה במרכז כל אירוע ובכל הזדמנות, כאשר ייסד את מבצע צדקה, וכן בעצמו חילק מטבעות לצדקה לילדים בהזדמנויות רבות ולמבוגרים במסגרת חלוקת הדולרים המפורסמת. הרבי עורר במיוחד על חשיבותה להבאת הגאולה, כדברי חז"ל שמצות הצדקה מקרבת את הגאולה.

תוכן המצווה

שיעור המצווה, הוא לתת לכל הפחות מעשר מכספו של האדם למטרות צדקה וחסד^[1], והמהדר נותן חומש - עשרים אחוז.

רבינו הזקן כותב^[2] שגם שאר היום כולו שעוסק במשא ומתן נהיה מכון לשבתו יתברך בנתינת הצדקה שנותן מיגיעו, מכיון שמצוות צדקה שהיא ממדותיו של הקב"ה מה הוא רחום וכו', וכמו שאיתא בתיקונים חסד דרועא ימינא.

על אף שאינו נותן אלא חומש, מסביר אדמו"ר הזקן כי החומש מעלה עמו כל הארבע ידות לה', להיות מכון לשבתו יתברך, וכמאמר רז"ל שמצות צדקה שקולה כנגד כל הקרבנות, ובקרבנות היה כל החי עולה לה' על ידי בהמה אחת, וכל הצומח על ידי עשרון סלת אחד בלול בשמן כו'.

על אף שמלכתחילה המצווה אינה שייכת לנשים^[3], הרבי מדגיש^[4] שהמצווה שייכת להם אף יותר מאשר לגברים.

עבודת הצדקה

פרק זה דורש עריכה. אתם מוזמנים לתרום לחב"דפדיה ולערוך אותו.

על הפסוק "ויקחו לי תרומה" כותב רש"י "לי לשמי", שנתינת הצדקה למשכן צריכה להיות לשם שמים ולא בשביל פניה אישית. והרבי שואל^[5], מדוע כתוב "ויקחו" צריך לכאורה להיות כתוב ויתנו?

עונה על כך הרבי שה' קבע בעולם שהעני יקבל את צרכיו דרך העשיר על מנת שיהיה צדקה וחסד בעולם ולכן 'העני' צריך לקבל את הצדקה עם כוונה שכעת הוא עושה את רצון ה' בקבלה של הצדקה מהעשיר כי כך ה' רוצה לשלוח לו את כספו.

אדמו"ר הזקן^[6] מסביר את הבקשה בשמונה עשרה "מלך אוהב צדקה ומשפט" שכדי למנוע מהחיצונים לקבל יניקה מהמותרות זה ע"י שהאדם עושה משפט מה הוא צריך כדי להתקיים ואת השאר הוא נותן לצדקה ה' עושה משפט על הקליפות שלא יקבלו חיות מהמותרות.

אדמו"ר הזקן מסביר^[7] שעיקר העבודה בדורות הללו של עקבות משיחא היא עבודת הצדקה. ז"א שהיו דורות נעלים שהיו כנגד הראש כמו התנאים והאמוראים ולכן עיקר עסקם היה בתורה אך בדורות האחרונים והנמוכים שכנגד הרגליים העבודה היא במעשה ובפרט בנתינת צדקה.

עשר בשביל שתתעשר

בנוגע לצדקה אומרים חז"ל: "עשר בשביל שתתעשר". הרבי מייעץ לפונים אליו בענין פרנסה שנחלשה וכדו', להרבות בצדקה. לאחד שכתב לרבי בשנת תשי"ז בענין הפרנסה שאינה במיטבה, כותב לו הרבי שירבה בצדקה מתוך בטחון שזה יביא את הברכה^[8]. לאחד מהאדמו"רים שפנה אליו בעצה לכלל ישראל לחיזוק מצב הפרנסה שנחלש, מייעץ הרבי להתחזק בלימוד התורה ובצדקה.^[9]

מקרבת את הגאולה

חז"ל אמרו^[10] כי "גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה". הרבי עורר על כך רבות וביקש שבשעת מתן הצדקה, לחשוב על המאמר חז"ל הנ"ל. המנהג של חלוקת הדולרים על ידי הרבי מדי יום ראשון, נועד, בעצם, עבור נתינת הדולר או תמורתו לצדקה. וזאת כדי שמספר גדול של יהודים יקיים את מצוות הצדקה, מה שיגרום למהר את הגאולה השלימה^[^{דרוש מקור]}.

כן התבטא גם הרבי בפירוש. בי' שבט תשמ"ז אמר הרבי: כעת יחלקו דולרים, וכאמור כמה פעמים, שכאן אינו נוגע הכמות אלא לתת זו לצדקה וזה יקרב את הגאולה, גדולה צדקה שמקרבת את הגאולה כפשוטה, גאולה השלימה והאמיתית על ידי משיח צדקנו.

לקיחת הלואה לצורך נתינת צדקה

בירושלמי^[^{דרוש מקור: מסכת?]} פ"ו ה"ה ישנה מחלוקת האם הגבאי צריך ללוות מעות לתת לעני, כאשר אין מעות בקופה של צדקה. הרבי אומר בשם הגאון רבי יוסף רוזין מרוגוטשוב, כי טעמו של מי שסובר שלא צריך ללוות מעות לצורך כך, הוא מפני שהוא סובר שהדבר אינו הגון, מכיון שבאופן שהמצווה כבר נתקיימה לפני נתינת הצדקה, וכגון באופן זה שבשעת נתינת הצדקה מצד הנותן כבר קיבל העני את מעותיו, באופן כזה אין מתקיימת המצווה, וכהלכה הפסוקה "האומר שיביא קרבן לזמן פלוני אם הביא קודם לא יצא"^[11]

אצל אומות העולם

קיימת מחלוקת בין חכמים לרבן גמליאל^[10] אודות חסד לאומים חטאת. חכמים סוברים שהגוים נותנים צדקה כדי להתגדל, שזוהי אריכות ימים לפירוש המהרש"א, דבר שאינו פסול כאשר מדובר בגוי שעביד לגרמיה, ואילו רבן גמליאל סובר שהם עושים זאת כדי להתייהר כלפי העני, שזוהי עבירה חמורה. חכמים סוברים שעיקר הצדקה הוא הכמות להחיות נפשות ביתו, ולכן עיקר הפגם הוא אם פוגם בכמות הצדקה, ונותן את הכמות לפי השכר שיקבל. מה שאין כן רבן גמליאל סובר שעיקר ענין הצדקה הוא האיכות, - מה הוא רחום אף אתה רחום, ולכן עיקר החטא הוא כאשר פוגם בכוונת הצדקה, ולמרות שהנותן צדקה שלא לשמה הוא צדיק גמור, אז במקום לפעול בעצמו ענין הזיכוך המידות "מאיר שניהם השם", כאן יש כוונה הפכית - שנותן כדי להתייהר^[12]^{[דרושה הבהרה]}.

הרמב"ם פוסק^[13], שגוי שנתן צדקה לבית המקדש לא מקבלים ממנו. ואם נתן לבית כנסת, מקבלים ממנו ובלבד שלא יתכון לעבודה זרה. גוי שנתן צדקה לעניים: אם הוא מקיים שבע מצוות בני נח, מקבלים ממנו ונותנים אותה לעניי ישראל; ואם הוא עובד כוכבים, נותנים אותה לעניי עובדי כוכבים.

קודם התפילה

ערך מורחב – נתינת צדקה קודם התפילה

על יסוד הפסוק^[14] "אני בצדק אחזה פניך", נוהג הרבי להורות באופן תדיר על נתינת צדקה קודם התפילה, בעיקר קודם תפילת שחרית, אך גם קודם שאר התפילות (ואפילו קודם סליחות)^[15].

בלילה ובמוצאי שבת

בספרי המקובלים מובא^[16] כי אין לתת צדקה בלילה. עם זאת למעשה נהוג לתת צדקה אף בלילה, כאשר יש סיבה מיוחדת כגון שנמצאים בסעודת חתונה, עני שמבקש וכדומה, אך אין נותנים בקביעות^[17].

בצוואת רבי יהודה החסיד כתוב לא להוציא מעות במוצאי שבת^[18].

במגבית צדקה שהתקיימה במוצאי שבת אמר הרבי, כי וודאי יהיו כאלו שירצו להתחשב בצוואת רבי יהודה החסיד, שלא לתת במוצאי שבת, ולכן סיפר מעשה: באחד ממוצאי השבתות בעת שהותו של הרבי בוינה, ניגש הרבי לקופת צדקה ושלשל לתוכה מעות. ניגש אליו אברך חשוב, והוכיחו שמובא בכתבי האריז"ל^[19] שנתינת צדקה היא ביום דווקא ולא בלילה. כאשר הגיע אל חמיו אדמו"ר הריי"צ וסיפר לו על ה'פסק' שקיבל, אמר לו אדמו"ר הריי"צ: אותו אברך, מסתמא גם ביום אינו נותן צדקה. סיים הרבי: ישנם כאלו שנאחזים בענינים כגון אלו... הלוואי ויהיה זה הדבר היחיד שבו הוא עובר על כתבי האריז"ל וצוואת רבי יהודה החסיד.

לעתיד לבוא

נאמר בגמרא^[20], שלעתיד לבוא לא יהיו עוד עניים. אמנם, לדעת האמורא שמואל^[21] מבואר שיהיו עניים בימות המשיח. הרבי מתווך זאת, שבתקופה הראשונה של ימות המשיח יהיו עניים ויצטרכו לתת צדקה, אך בתקופה השניה כבר לא יהיו עניים^[22].

אך גם כאשר לא יהיו עניים כלל, מבאר הרבי שיתנו הלוואות אחד לשני, למרות שלא יצטרכו לכך, על מנת לקיים מצוות גמילות חסדים^[23]. ובמקום אחר מבאר הרבי, שמאחר שלעתיד לבוא עדיין יהיה חילוק בין קטנים לגדולים לפי ערך, תהיה שייכת מצוות הצדקה^[24]. ובאחת השיחות מבאר הרבי שהיות ומצוות התורה כולם נצחיות, הרי גם לעתיד לבוא יתנו צדקה כולל בזמנים המיוחדים לכך^[25]. אמנם, בשיחה נוספת אומר הרבי שיש לנצל את ימי הגלות לנתינת צדקה היות ולאחר ביאת המשיח לא יוכלו עוד לקיים מצווה זו^[26].

באחת השיחות, מחדש הרבי שלעתיד לבוא יוכלו לתת צדקה בכסף גם בשבת, כי יתבטלו גזירות חז"ל ואיסור מוקצה^[27].

קופת צדקה

ערך מורחב – קופת צדקה

קופת צדקה (מכונה באידיש: צדקה-פושקע, ובכתבי רבותינו נשיאינו: שופר^[28]) היא חפץ יודאיקה נפוץ, הנועד לאיסוף כספי הצדקה, על מנת שיהיה אפשר לקיים את מצוות הצדקה גם כאשר אין עני או גבאי צדקה מצוי בסביבה^[29].

הראשון שיזם את קופות הצדקה הביתיות היה אדמו"ר האמצעי, עבור כולל חב"ד, ומאז התפשטו קופות הצדקה בעולם כולו.

כחלק ממבצע צדקה^[30], עורר הרבי על קביעת קופות צדקה בכל בית ובכל מקום, ועל השימוש בקופה בכל הזדמנות אפשרית. הרבי הסביר כי עצם הימצאות הקופה מעורר על קיום המצווה^[31], ובפרט אצל ילדים, שקופת צדקה אישית שלהם תעורר אותם לקיום המצווה.

הרבי הורה בהזדמנויות רבות להניח קופת צדקה במקומות רבים, כמו: בחדרי הילדים, במטבח, ברכב, בעסק ועוד ועוד.

קרן השנה

ערך מורחב – קרן השנה

על פי הצעת והוראת הרבי, על מנת להבטיח את נתינת הצדקה מידי יום, יש להפריש מידי שנה בתחילת השנה סכום כסף לקרן מיוחדת, שתפריש עבור כל אחד מחברי הקרן מטבע יומית מידי יום לצדקה.

בשנת תשנ"ד עברה קרן השנה לפעול תחת קופת רבינו.

ראו גם

מבצע צדקה

לקריאה נוספת

צדקה תרומם גוי, פתגמים קצרים מדא"ח, שבועון כפר חב"ד גליון 1905 עמוד 12
הרב מרדכי מנשה לאופר, התקשרות גיליון 1428, ניצוצי רבי עמ' 10 ואילך

קישורים חיצונים

שערי צדקה, בהוצאת היכל מנחם - לקט ביאורים ואמרות מהרבי בנושא צדקה
לקוטי שיחות חל"ד עמ' 84 (עמ' 96) - סבר פנים יפות, אם הוא חלק ממצוות הצדקה.
מדור "פנינים מחלוקות הדולרים"
שיעור מהרב יקותיאל פרקש בנושא מעשר כספים
צדקה: למה, כמה, מתי ואיפה?
קריאתו של הרבי לנתינת צדקה, בהפקת JEM
סיפורים שיחות ומכתבים מהרבי בעניין מצוות הלוואה וגמילות חסדים

הערות שוליים

↑ כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.
↑ לקוטי אמרים - פרק ל"ד
↑ מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.
↑ שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.
↑ שערי צדקה עמ' קט.
↑ תו"א סג, ב.
↑ תניא אגה"ק ס"ט.
↑ אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)
↑ פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50
↑ ^10.0 ^10.1 מסכת בבא בתרא, י ע"א.
↑ לקוטי שיחות, חלק י"ט עמ' 130..
↑ ראה בערך כמות ואיכות
↑ משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.
↑ תהלים יז, טו.
↑ וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "אני בצדק אחזה פניך – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: אני בצדק אחזה פניך – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד״א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב״ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".
↑ ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.
↑ פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.
↑ ראה ספר חסידים סקכ"א.
↑ ראה נגיד ומצוה (בתפילת שחרית). שער הכוונות ענין תפילת ערבית דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.
↑ בבלי פסחים נ, א.
↑ בבלי ברכות לד, ב. שבת סג, א. שם קנא, ב.
↑ https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16001&st=&pgnum=341. https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59245&st=&pgnum=313. https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=250.
↑ https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=332.
↑ התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321.
↑ שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15.
↑ התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162.
↑ התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 377.
↑ ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.
↑ מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.
↑ לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.
↑ לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.

מצוות
תרי"ג מצוות · רמ"ח איברין דמלכא · דברי קבלה · מצוות דרבנן · הכנה למצווה · כוונת המצוות · ברכת המצוות · הידור מצווה
מצוות עשה נבחרות
אהבת ה' · אהבת ישראל · אכילת מצה · ברית מילה · ברכת המזון · גמילות חסדים · אמונה בה' · שילוח טמאים מהר הבית ובית המקדש · יראת ה' · כיבוד אב ואם · מזוזה · פריה ורביה · צדקה · ציצית · קידוש השם · קריאת שמע · שבת · שילוח הקן · תפילה · תפילין · תקיעת שופר · תשובה· הכנסת אורחים
מצוות לא תעשה נבחרות
עבודה זרה · גילוי עריות · שפיכות דמים · הסגת גבול

[1] כאשר האדם מרוויח את כספו מנדל"ן וכדומה, ולא ממשכורת חודשית, ההלכה היא שהאדם צריך לתת ראשית כל מעשר מהערך הכספי של הנכס, ולאחר מכן הוא צריך לתת מעשר על הרווחים בלבד.

[2] לקוטי אמרים - פרק ל"ד

[3] מצד זה שעל פי הלכה כל רכושם שייך לבעל.

[4] שיחת ח"י אלול תשכ"ב. נדפס בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט' עמוד 346.

[5] שערי צדקה עמ' קט.

[6] תו"א סג, ב.

[7] תניא אגה"ק ס"ט.

[8] אגרות קודש מתורגמות ב' עמ' 405 (437)

[9] פנינים מחלוקת הדולרים 7, 49:50-51:50

[בב-10] 10.0 ^10.1 מסכת בבא בתרא, י ע"א.

[11] לקוטי שיחות, חלק י"ט עמ' 130..

[12] ראה בערך כמות ואיכות

[13] משנה תורה, זרעים, הלכות מתנות עניים פרק ח'.

[14] תהלים יז, טו.

[15] וכדברי הילקוט שמעוני על הפסוק: "אני בצדק אחזה פניך – ראה כמה כחה של צדקה שבפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה, בנוהג שבעולם מטרונא המקבלת פני המלך היא עושה עטרה לפי כבודה ועל ידי העטרה שמכנסת לעטר את המלך רואה פני המלך ובפרוטה שאדם נותן לעני זוכה ומקביל פני שכינה. דבר אחר: אני בצדק אחזה פניך – מה ראה דוד לפרש כחה של צדקה לבדה בזכותה, אלא ללמדך שאפילו רשעים שאין בידם אלא זכות של צדקה לבדה זוכין ומקבלין פני שכינה שנאמר ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדו כי פי ה׳ דבר, הכל רואין צדיקים ורשעים, אם כן מה בין צדיקים לרשעים, אלא כדי שידעו הרשעים לפני מי הם מכעיסין וידעו הצדיקים לפני מי הם יגעין. ד״א אני בצדק אחזה פניך, לפי שהרשעים בעולם הזה שלוים ושקטים וכופרים בהקב״ה ומכעיסים ואתו וצדיקים מתיסרים ומתים על שם יוצרם, לכך אמר דוד איני מרותם שמכעיסין לפניך אלא מאותם שיגעים לפניך בתורה שנאמר בה צדק צדק תרדוף, לכך נאמר אני בצדק אחזה פניך".

[16] ברכי יוסף יורה דעה ריש סימן רמז. שו"ת יביע אומר חלק ט' יורה דעה סימן טו.

[17] פעמים רבות הורה הרבי במכתבים ששיגר לאנשים לתת מספר מטבעות לצדקה לפני שחרית ולפני מנחה, אך מעולם לא נתן הוראה לתת לפני ערבית.

[18] ראה ספר חסידים סקכ"א.

[19] ראה נגיד ומצוה (בתפילת שחרית). שער הכוונות ענין תפילת ערבית דרוש א'. פע"ח שט"ו פ"א.

[20] בבלי פסחים נ, א.

[21] בבלי ברכות לד, ב. שבת סג, א. שם קנא, ב.

[22] ttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16001&st=&pgnum=341. https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59245&st=&pgnum=313. https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=250.

[23] ttps://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=332.

[24] התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321.

[25] שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15.

[26] התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162.

[27] התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 377.

[28] ראו לדוגמא: אגרות קודש חלק ד' אגרת תתקכא. לשון זו היא על יסוד הגמרא במסכת שבת לה, ב שרב יהודה היה אחראי על ה"שופר", וכפירוש רש"י והתוספות על המקום, שהיה זה שופר ששימש מעין קופת צדקה לצורכי ישיבת פומבדיתא.

[29] מכתב הרבי מתאריך י"ז כסלו תשי"ז. אגרות קודש חלק י"ג עמוד קצג.

[30] לקוטי שיחות חלק י"ג עמוד 212.

[31] לקוטי שיחות חלק י' עמוד 279.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

[31]

@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 נאמר בגמרא{{הערה|בבלי פסחים נ, א.}}, שלעתיד לבוא לא יהיו עוד עניים. אמנם, לדעת האמורא שמואל{{הערה|בבלי ברכות לד, ב. שבת סג, א. שם קנא, ב.}} מבואר שיהיו עניים בימות המשיח. הרבי מתווך זאת, שב[[שתי תקופות בימות המשיח|תקופה הראשונה של ימות המשיח]] יהיו עניים ויצטרכו לתת צדקה, אך ב[[שתי תקופות בימות המשיח|תקופה השניה]] כבר לא יהיו עניים{{הערה|[[התוועדויות תשמ"ז חלק ד עמוד 322|https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16001&st=&pgnum=341]]. [[תשמ"ט חלק א עמוד 281|https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59245&st=&pgnum=313]]. [[תנש"א ע' 224|https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15993&st=&pgnum=250]].}}.
-אך גם כאשר לא יהיו עניים כלל, מבאר הרבי שיתנו הלוואות אחד לשני, למרות שלא יצטרכו לכך, על מנת לקיים מצוות גמילות חסדים{{הערה|[[לקוטי שיחות חלק כד עמוד 317|https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=332]].}}. ובמקום אחר מבאר הרבי, שמאחר שלעתיד לבוא עדיין יהיה חילוק בין קטנים לגדולים לפי ערך, תהיה שייכת מצוות הצדקה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&st=&pgnum=341 התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321].}}. ובאחת השיחות מבאר הרבי שמכיוון [[נצחיות התורה|מצוות התורה כולם נצחיות]], הרי גם לעתיד לבוא יתנו צדקה כולל בזמנים המיוחדים לכך{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/27913/p/-1/t/1694437756802/fs/bqGQAZPeDXYF0TNUi1pFkl63Hzd2Cy7dOOBI1zOzddwg/start/1530/end/1544/c שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15].}}. אמנם, בשיחה נוספת אומר הרבי שיש לנצל את ימי הגלות לנתינת צדקה היות ולאחר ביאת המשיח לא יוכלו עוד לקיים מצווה זו{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16023&st=&pgnum=157 התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162].}}.
+אך גם כאשר לא יהיו עניים כלל, מבאר הרבי שיתנו הלוואות אחד לשני, למרות שלא יצטרכו לכך, על מנת לקיים מצוות גמילות חסדים{{הערה|[[לקוטי שיחות חלק כד עמוד 317|https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16045&st=&pgnum=332]].}}. ובמקום אחר מבאר הרבי, שמאחר שלעתיד לבוא עדיין יהיה חילוק בין קטנים לגדולים לפי ערך, תהיה שייכת מצוות הצדקה{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15961&st=&pgnum=341 התוועדויות תשמ"ט חלק ד' עמוד 321].}}. ובאחת השיחות מבאר הרבי שהיות ו[[נצחיות התורה|מצוות התורה כולם נצחיות]], הרי גם לעתיד לבוא יתנו צדקה כולל בזמנים המיוחדים לכך{{הערה|[https://tablet.otzar.org/#/b/27913/p/-1/t/1694437756802/fs/bqGQAZPeDXYF0TNUi1pFkl63Hzd2Cy7dOOBI1zOzddwg/start/1530/end/1544/c שיחות קודש תשכ"ד עמוד 15].}}. אמנם, בשיחה נוספת אומר הרבי שיש לנצל את ימי הגלות לנתינת צדקה היות ולאחר ביאת המשיח לא יוכלו עוד לקיים מצווה זו{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16023&st=&pgnum=157 התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 162].}}.
 באחת השיחות, מחדש הרבי שלעתיד לבוא יוכלו לתת צדקה בכסף גם בשבת, כי יתבטלו גזירות [[חז"ל]] ואיסור [[מוקצה]]{{הערה|[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=396&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד עמוד 377].}}.