נוול: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
*[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]] | *[[ניגון לא אמות|ניגון השתפכות הנפש - דונאי]] | ||
*ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}} | *ניגון פאנקע המיוחס לר' [[גרשון בער לוין]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQc2pKREJsOWktaE0/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-OJAPHuapiTQ19kwH_90ztA לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}}{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQbkxmTzNxQTBzX2s/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-vSrRXRcOAFuvAVkyo1g-BQ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין]}} | ||
*ניגון עך | *[[ניגון עך טי דודא]]{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTBvNk5RSXpRalU/view?usp=drivesdk&resourcekey=0-jlu2hekUGf23aNfqwhHwjQ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ]}} | ||
*[[שהשלום שלו]] | *[[שהשלום שלו]] | ||
*[[בנה ביתך (ניגון)]] | *[[בנה ביתך (ניגון)]] | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
*[[ניגון אדון עולם]] | *[[ניגון אדון עולם]] | ||
}} | }} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. | *[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית]]''', [[קה"ת]], [[תשמ"ח]]. | ||
גרסה מ־04:48, 25 באוגוסט 2023
העיירה נעוועל נמצאת ברוסיה, על אם-הדרך שבין ויטבסק שבבלארוס לווליקי-לוקי. ידועה בפולקלור החב"די כעיירה חסידית מובהקת שתושביה היו חדורים בדרכי החסידות בצורה ראויה לחיקוי. פעמים רבות הושוותה בעיירה נעוול כעיירה של "עובדים" לעומת קרמנצ'וג שהייתה עיירה של "משכילים".
היסטוריה
את העיירה נעוועל יסד אדמו"ר הזקן, ומאז נהפכה להיות מושג בחסידות. כשאסרו את אדמו"ר הזקן והובילוהו לפטרבורג, בהגיע יום שישי אחרי הצהריים ביקש הרבי להפסיק את הנסיעה ולשבות בכפר או בעיירה סמוכה, כיוון שעל פי דין אין לצאת לדרך בערב שבת אחר חצות. שומריו סירבו לבקשתו, ואז תכפו הבעיות בזו אחר זו: אחד הסוסים התפגר, היצול נשבר וכו'. כשהשומרים נוכחו שלא יוכלו להמשיך בנסיעה, חנו בצד הדרך ושבתו בצל אחד העצים כל השבת. היה זה ליד נעוועל. זקני נעוועל היו מראים את האילן שלידו שבת אדמו"ר הזקן באותה שבת בראשית.
מאז הייתה נעוועל לעיר חסידית מובהקת. עשרים בתי-הכנסת ובתי-המדרש שהיו בה - כולם היו חסידיים. חסידי נעוועל היו ידועים כמקושרים לאדמו"רי חב"ד לדורותיהם בהתקשרות-פנימית עצמית בלב ובנפש. גדולי ומאורי החסידים נולדו או גרו שנים רבות ונתעלו בנעוועל, ביניהם הגה"ח ר' גרשון בער מפהר והגה"ח ר' פרץ חן, אבי שושלת חן המעטירה. שניים אלו זכו אף לחסות בצל קורתו של אדמו"ר האמצעי ולאחר מכן להסתופף אצל אדמו"ר הצמח צדק. גם בדורות הבאים נמנו רבים מגאוני החסידים עם ילידי נעוועל, ביניהם ר' יהושע ליין, ר' מיכאל בלינער הזקן ("מיכאל דער אלטער"), המשפיע הנודע הרב זלמן משה היצחקי ורבים אחרים.
אדמו"ר האמצעי התבטא ואמר: "הללוהו בנבל - הללוהו בנעוועל" ושנים אחר-כך אמר אדמו"ר הריי"צ באחת ההתוועדויות: "עדיף וחביב לפני קצב מנעוועל מאשר 'משכיל' מקרמנצ'וג". ועוד אמר: 'את העיר נעוויל עשו לעיר חסידית, המלמדים, לא הרבנים והשוחטים'.
ישיבת תומכי תמימים בנעוועל
| ערך מורחב – תומכי תמימים נעוועל • בית מדרש לרבנים בנעוועל |
בעיירה נעוול מחלקה מישיבת תומכי תמימים, כשעיקר תלמידיה הם תלמידים צעירים, איתם למד הרב יהודה עבער. ישיבת תומכי תמימים נעוועל פעלה עד שנת תרצ"ט.
בימים הטובים של הישיבה למדו כשמונים 'תמימים', ושנים אלו היו "בבחינת ליובאוויטש בזעיר אנפין".
במקביל לישיבה, התנהל באותם שנים בית מדרש לרבנים, שם למדו עשרות אברכים שחיטה ורבנות, ולאחר שהוסמכו לתפקידם נשלחו לערים השונות בברית המועצות כדי לסייע לקהילות שנהרסו עד היסוד על ידי היבסקציה.
דמויות בולטות בעיירה
- מו"ץ בעיר בתקופת אדמו"ר הזקן, הרב מיכל (מוזכר בשו"ת הצמח צדק יו"ד סימן עד).
- רב העיר, הרב פרץ חן.
- רב העיר, הרב שמואל זלמן יחיסון.
- רב העיר, הרב זלמן ניימרק (תרמ"ז - תרנ"ג)
- רב העיר, הרב יוסף יחזקאל פיוויל ניימרק (תרנ"ג - )
- משפיע הקהילה, הרב יהודה לייב קרסיק
- חיים שניאור זלמן איטקין.
- ר' זלמן לוין - בעל מנגן.
הנגינה החסידית בנעוועל
העיירה החסידית נעוועל ידועה בניגוניה, אצל החסידים היה ידוע הפתגם: "הללוהו בנבל (נעוועל) וכינור".
כמה מהניגונים:
- ניגון הרנינו גוים
- ניגון כל עצמותי
- ניגון שטעהט אויף אידעלעך
- ניגון ר' שלמה דער געלער[1]
- ניגון האדרת והאמונה ב'
- ניגון שמחה והתלהבות[2]
- ניגון התוועדות לר' גרשון פייגין[3][4]
- ניגון השתפכות הנפש - דונאי
- ניגון פאנקע המיוחס לר' גרשון בער לוין[5][6]
- ניגון עך טי דודא[7]
- שהשלום שלו
- בנה ביתך (ניגון)
- ניגון רצ"ו[8]
- ניגון ברוך הוא אלקינו
- אתה בחרתנו (רוסית)
- ישמחו במלכותך (ניגון)
- שישו ושמחו (ב)
- ניגון לר' לוי יצחק מברדיטשוב
- ניגון אסדר לסעודתא[9]
- ניגון אנה אמצאך
- ניגון אדון עולם
לקריאה נוספת
קישורים חיצוניים
- בית משיח - סדרת חב"ד בשואה מאמר מאת שניאור זלמן ברגר (הקישור אינו פעיל, ו' שבט תשפ"א)
- משכילים ועובדים, סקירה על החיים החסידיים בעיירות נעוועל וקרמנצ'וג
- לשמיעת ניגונים מהעיירה
הערות שוליים
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- ↑ לשמיעת הניגון מפי ר' זלמן לווין
| ערים ועיירות ברוסיה | |
|---|---|
| |
| עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין |