יצחק וולפוביץ': הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירת דף עם התוכן "הרב '''יצחק וולפוביץ''' (ט"ו בשבטתרנ"ט - ט"ז תמוז תשל"ב היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים...")
 
שורה 3: שורה 3:


הרב יצחק נולד בעיירה קרוקאוו פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רב העיירה, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג
הרב יצחק נולד בעיירה קרוקאוו פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב [[מנחם מענדל וואלפאוויץ']] רב העיירה, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הרב [[משה טרשצ'אנסקי]] רבה של העיר קרמנצ'וג
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן פתרון של חידה שהוא פתר מעט לפני גיל בר מצווה בגליון האח שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.]]
כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן פתרון של חידה שהוא פתר מעט לפני גיל בר מצווה בגליון האח שיצא בליובאוויטש{{הערה|האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.}}.
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===
===לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש===


על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר שנים רבות אחר כך בעת שביקר בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו שארי בשרו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה בתו של רבה של קרמנצ'וג הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]], באותה העת כיהנו בקרמנצ'וג שני רבני ערים במקביל, רבה השני של של העיר הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] גידל בביתו את [[הרבנית רבקה]] בתו החורגת מאשתו הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]], ובנותיהם של רבני העיר חנה גיטל ורבקה היו חברות טובות והיו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידודתם זו לאורך השנים, לימים כשהגיע שעתו של הרב יצחק נכדה של הרבנית חנה גיטל לנסוע לליובאוויטש כדי לנסות להתקבל לישיבת תומכי תמימים ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה שתדאג לו לצרכיו בישיבה ותסייע בקבלתו לשם, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מאוד נפוצה בימים ההם וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד יג.}}.
על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר שנים רבות אחר כך בעת שביקר בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו שארי בשרו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה בתו של רבה של קרמנצ'וג הרב [[משולם זוסיא אהרן יעבץ]], באותה העת כיהנו בקרמנצ'וג שני רבני ערים במקביל, רבה השני של של העיר הרב [[אהרן זסלבסקי]] שהיה נכדו של [[אדמו"ר הזקן]] גידל בביתו את [[הרבנית רבקה]] בתו החורגת מאשתו הרבנית שרה בת [[אדמו"ר האמצעי]], ובנותיהם של רבני העיר חנה גיטל ורבקה היו חברות טובות והיו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים. לימים בשנת תרד"ע כשהגיע שעתו של הרב יצחק נכדה של הרבנית חנה גיטל לנסוע לליובאוויטש כדי לנסות להתקבל לישיבת תומכי תמימים ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה שתדאג לו לצרכיו בישיבה ותסייע בקבלתו לשם, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מאוד נפוצה בימים ההם וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו{{הערה|זכרון לבני ישראל עמוד יג.}}.
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|שמועה מאחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.}}.
הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות{{הערה|שמועה מאחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.}}.
===נישואין ומעבר למוסקבה===
לאחר חוק לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קרוקאוו{{הערה|שמועה מאת אחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.}} אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה.
בי"ד אדר א' תרפ"ד נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג ואחותו של המשגיח הרב [[נחום לבקובסקי]] שאחר כך שימש כמשגיח בישיבות תומכי תמימים ביקטרינוסלב, וברינואה שבצרפת.
לאחר נישואיהם עברו הרב יצחק ורעייתו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די.
ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש סיפרו שהם היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים{{הערה|כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' וועלוועל רפפורט מירושלים שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.}}, ולעיתים הצטופפו שם עשרת אנשים בעיקר בחגי ישראל{{הערה|לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ מירושלים.}}
היהודים שהתגוררו בסביבתו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עין כלשהו{{הערה|לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים הללו.}}, וכמו כן היה לומד את הספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא שאלו על כך מפני בקיאותו הרבה בנגלה בהלכה ובחסידות.

גרסה מ־22:47, 15 באוגוסט 2023

הרב יצחק וולפוביץ (ט"ו בשבטתרנ"ט - ט"ז תמוז תשל"ב היה תלמיד ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש[1], ומחסידי חב"ד במוסקבה.

תולדות חייו

הרב יצחק נולד בעיירה קרוקאוו פרבר של העיר קרמנצ'וג לאביו הגאון הרב מנחם מענדל וואלפאוויץ' רב העיירה, ולאמו הרבנית יענטע פערל וואלפאוויץ אחותו של הרב משה טרשצ'אנסקי רבה של העיר קרמנצ'וג כבר מילדותו ניכרו בו כישרונות גדולים ולראייה לכך ניתן פתרון של חידה שהוא פתר מעט לפני גיל בר מצווה בגליון האח שיצא בליובאוויטש[2].

לימודיו בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש

על אופן קבלתו לישיבה הרב יצחק סיפר שנים רבות אחר כך בעת שביקר בבית משפחת מרינובסקי בטשקנט שהיו שארי בשרו: סבתו חנה גיטל טרשצ'אנסקי הייתה בתו של רבה של קרמנצ'וג הרב משולם זוסיא אהרן יעבץ, באותה העת כיהנו בקרמנצ'וג שני רבני ערים במקביל, רבה השני של של העיר הרב אהרן זסלבסקי שהיה נכדו של אדמו"ר הזקן גידל בביתו את הרבנית רבקה בתו החורגת מאשתו הרבנית שרה בת אדמו"ר האמצעי, ובנותיהם של רבני העיר חנה גיטל ורבקה היו חברות טובות והיו נפגשות מידי שבת לאמירת ספר תהלים ושמרו על ידידותן זו לאורך השנים. לימים בשנת תרד"ע כשהגיע שעתו של הרב יצחק נכדה של הרבנית חנה גיטל לנסוע לליובאוויטש כדי לנסות להתקבל לישיבת תומכי תמימים ציידה אותו סבתו במכתב המלצה לחברתה הרבנית רבקה שתדאג לו לצרכיו בישיבה ותסייע בקבלתו לשם, דרך זו לקבלה לישיבה הייתה מאוד נפוצה בימים ההם וכפי שהעיד על כך הרב ישראל ג'ייקובסון בספרו[3]. הרב יצחק הוסמך במהלך לימודיו בישיבה לרבנות[4].

נישואין ומעבר למוסקבה

לאחר חוק לימודיו בישיבת תומכי תמימים היה אמור הרב יצחק להתנות לממלא מקומו של אביו כרב העיירה קרוקאוו[5] אבל הדבר נמנע בשל המהפכה הבולשביקית שהתחוללה בימים ההם ברוסיה. בי"ד אדר א' תרפ"ד נשא את מרת שפרה איידלאה (למשפחת לבקובסקי) בתו של החסיד הרב ישראל לבקובסקי מקרמנצ'וג ואחותו של המשגיח הרב נחום לבקובסקי שאחר כך שימש כמשגיח בישיבות תומכי תמימים ביקטרינוסלב, וברינואה שבצרפת. לאחר נישואיהם עברו הרב יצחק ורעייתו להתגורר במוסקבה בסמיכות לבית הכנסת מרינה רושצ'ה החב"די. ביתו של הרב יצחק היה פתוח לרווחה לכל יהודי ורבים מאנ"ש סיפרו שהם היו מגיעים להתפלל בדירתו הקטנה (יחידת דיור בת שני חדרים) ומתוועדים שם בשבתות ובימים טובים[6], ולעיתים הצטופפו שם עשרת אנשים בעיקר בחגי ישראל[7]

היהודים שהתגוררו בסביבתו העידו שהיה לו ראש חריף ביותר ושהוא ידע לענות על שאלות סבוכות בהלכה לעיתים אפילו ללא עין כלשהו[8], וכמו כן היה לומד את הספר מורה נבוכים למרות שבחב"ד לא נהגו ללומדו, אך עליו לא שאלו על כך מפני בקיאותו הרבה בנגלה בהלכה ובחסידות.

  1. ספר התמימים ערך א' עמוד קל"ח.
  2. האח גליון מס' 14 כ"ו טבת תער"ב.
  3. זכרון לבני ישראל עמוד יג.
  4. שמועה מאחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.
  5. שמועה מאת אחיינו הרב שלום בער לבקובסקי מכפר חב"ד.
  6. כפי שסיפרו לימים החסידים ר' ישראל פינסקי ור' וועלוועל רפפורט מירושלים שהעידו שהם התפללו שם לעיתים.
  7. לפי עדות של נכדתו יהודית ליבא גיטוביץ מירושלים.
  8. לפי עדות של אחיינו ר' יעקב (יאן) רוגאצקי מקראון הייטס שהתגורר בסמיכות אליו בימים הללו.