סעדיה ליברוב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרב סעדיה ליברוב.jpeg|שמאל|ממוזער|270px|ר' סעדיה ליברוב]]


[[קובץ:ליברוב סעדיה.jpg|שמאל|ממוזער|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]
[[קובץ:ליברוב סעדיה.jpg|שמאל|ממוזער|270px|ר' סעדיה ליברוב עומד לימין [[הרבי]] ב[[קריאת התורה]]]]
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]] - [[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי בעל שיעור קומה.
הרב '''סעדיה ליברוב''' ([[ח' שבט]] [[תר"ס]] - [[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]]) היה משלוחי הרבי ב[[מרוקו]] וב[[אנטוורפן]], ו[[משפיע]] חסידי מפורסם.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 11: שורה 10:
בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' [[משה מנחם מענדל איידלמן|משה מנחם מענדל]] וקריינא דבורה.
בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' [[משה מנחם מענדל איידלמן|משה מנחם מענדל]] וקריינא דבורה.


בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיעבור ויאמר קדיש בשליחותו.
בשנת [[תר"פ]], לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק [[אדמו"ר הריי]] לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.


יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ז]], משם הגיע ל[[צרפת]]. בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שעליו להתענין בשליחות במרוקו או [[אנטוורפן]]. מיד לאחר [[י' שבט]] נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]]. לאחר רעידת האדמה, עזבו רבים את המדינה, והעיר בה התגורר התרוקנה, והוא נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר, עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר.  
יצא את [[רוסיה]] ב'[[יציאת רוסיה תש"ז|בריחה הידועה]]' בשנת [[תש"ז]], משם הגיע ל[[צרפת]]. בהיותו ב[[צרפת]] כתב לו [[אדמו"ר הריי"צ]] שעליו להתענין בשליחות במרוקו או [[אנטוורפן]].  
 
נשלח על ידי [[הרבי]] ל[[מרוקו]].  
 
בשנים הבאות נסע לשליחות ל[[אנטוורפן]] שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות ו[[התוועדות]] עם החסידים בעיר,  
 
עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי [[תניא]] שהיה מוסר{{מקור}}.  


מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".
מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".
שורה 19: שורה 24:
נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].
נפטר ב[[ה' ניסן]] [[תשמ"ג]] ב[[אנטוורפן]] ונקבר ב[[הר הזיתים]].


==ספר תולדותיו==
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].
בשנת [[תשס"ח]] יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די [[מרדכי צבי ליברוב]] ("צ. מר דרור") מ[[מלבורן]] שב[[אוסטרליה]]. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת ו[[הכנסת ספר תורה]] לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב [[שניאור זלמן ליברוב (בלגיה)|שניאור זלמן ליברוב]] ואשתו יהודית ליברוב. [[אנטוורפן]], [[אייר]] [[תשס"ח]].


==משפחתו==
==משפחתו==
'''אחיו ואחותו''':
'''אחיו ואחותו''':
*אחיו, [[הלל ליברוב]]
*אחיו, ר' [[הלל ליברוב]]
*אחיו, נחום נהרג בשואה,  
*אחיו, ר' נחום נהרג בשואה,  
*אחותו, סימה (גינזבורג)
*אחותו, סימה (גינזבורג)
'''בניו''':
'''בניו''':

גרסה מ־06:14, 25 באוגוסט 2023

ר' סעדיה ליברוב עומד לימין הרבי בקריאת התורה

הרב סעדיה ליברוב (ח' שבט תר"ס - ה' ניסן תשמ"ג) היה משלוחי הרבי במרוקו ובאנטוורפן, ומשפיע חסידי מפורסם.

תולדות חיים

נולד בח' שבט תר"ס בקליאדי שברוסיה לאביו ר' צבי הירש יהודה ליברוב ולאמו מרת רבקה שיינא.

למד בתומכי תמימים ליובאוויטש בחצרו של אדמו"ר הרש"ב.

בהגיעו לגיל חתונה, נשא לאשה את מרים מרייאשא איידעלמאן בתו של ר' משה מנחם מענדל וקריינא דבורה.

בשנת תר"פ, לאחר הסתלקות אדמו"ר הרש"ב, בזמן שבנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ לא חש בטוב ולא יכל לעבור לפני התיבה ביקש מר' סעדיה שיתפלל לפני התיבה ויאמר קדיש בשליחותו.

יצא את רוסיה ב'בריחה הידועה' בשנת תש"ז, משם הגיע לצרפת. בהיותו בצרפת כתב לו אדמו"ר הריי"צ שעליו להתענין בשליחות במרוקו או אנטוורפן.

נשלח על ידי הרבי למרוקו.

בשנים הבאות נסע לשליחות לאנטוורפן שבבלגיה. שם פעל רבות עם יהודי העיר, מסר שיעורים בחסידות והתוועדות עם החסידים בעיר,

עד היום - עשרות שנים לאחר פטירתו - ישנם רבים שעדיין מדברים על שיעורי תניא שהיה מוסר[דרוש מקור].

מסופר כי פעם בעת שהלך ברחוב כשעיניו כלפי מטה כמנהגו, החווה כלפיו הרבי כשהוא אומר לאחד החסידים "ככה חסיד הולך והלוואי וילמדו ממנו".

נפטר בה' ניסן תשמ"ג באנטוורפן ונקבר בהר הזיתים.

ספר תולדותיו

בשנת תשס"ח יצא לאור ספר "תולדות ר' סעדיה" על חייו ומסירות נפשו, כפי שנכתבו על ידי נכדו, החוקר החב"די מרדכי צבי ליברוב ("צ. מר דרור") ממלבורן שבאוסטרליה. מהדורה ראשונה יצא לאור לכבוד חגיגת סיום כתיבת והכנסת ספר תורה לזכרו ולזכר רעייתו על ידי בנם הרב שניאור זלמן ליברוב ואשתו יהודית ליברוב. אנטוורפן, אייר תשס"ח.

משפחתו

אחיו ואחותו:

  • אחיו, ר' הלל ליברוב
  • אחיו, ר' נחום נהרג בשואה,
  • אחותו, סימה (גינזבורג)

בניו:

בנותיו:

  • מרת רבקה שיינא, אשת הרב שלום בער נאטיק, יער צרפת.
  • מרת פרידא חנה, אשת הרב שמחה צירקינד, משלוחי הרבי בקנדה.
  • מרת קריינא דבורה, אשת הרב שמואל גרינפלד[1], ונולדו לה 2 בנות. נפטרה בגיל צעיר באנטוורפן, בלגיה, בשנת תשכ"ה.
  • מרת אסתר הדסה - נפטרה בצעירותה.

לקריאה נוספת

הערות שוליים