שניאור זלמן בלומנפלד: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) (←משפחתו: לא נשואים) |
(←תולדות חיים: הוספת תוכן) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
נולד ב[[י"א תמוז]] [[תשכ"ג]] ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]], לאביו הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], שכיהן כרב הראשי של הקהילה היהודית ב[[ריו דה ז'נירו]], ולאמו מרת אלטע דבורה, מהשלוחים הראשונים של הרבי בברזיל. נקרא על שמו של [[אדמו"ר הזקן]]. | נולד ב[[י"א תמוז]] [[תשכ"ג]] ב[[פאולו]] שב[[ברזיל]], לאביו הרב [[ירחמיאל בלומנפלד]], שכיהן כרב הראשי של הקהילה היהודית ב[[ריו דה ז'נירו]], ולאמו מרת אלטע דבורה, מהשלוחים הראשונים של הרבי בברזיל. נקרא על שמו של [[אדמו"ר הזקן]]. | ||
גדל בשליחות בעיר [[ריו דה ז'נירו]] ולמד בבית הספר היהודי בר אילן עד הגיעו לגיל מצוות. | גדל בשליחות בעיר [[ריו דה ז'נירו]] ולמד בבית הספר היהודי בר אילן עד הגיעו לגיל מצוות. בתקופה בה הגיע לגיל מצוות נסע ללמד ב[[ישיבת מחנה ישראל]] בפטרופוליס. | ||
לקראת [[ל"ג בעומר]] [[תשל"ז]] הגיע לראשונה יחד עם אביו לרבי. | לקראת [[ל"ג בעומר]] [[תשל"ז]] הגיע לראשונה יחד עם אביו לרבי. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[יחידות]] הורה לו הרבי ללמוד ב[[תומכי תמימים]] שב[[מונטריאול]] [[קנדה]], שם למד עד חודש אייר [[תשמ"א]] שאז נסע ל[[ריו דה ז'נירו]] לשליחות במשך כשנה. | ב[[יחידות]] הורה לו הרבי ללמוד ב[[תומכי תמימים]] שב[[מונטריאול]] [[קנדה]], שם למד עד חודש אייר [[תשמ"א]] שאז נסע ל[[ריו דה ז'נירו]] לשליחות במשך כשנה. | ||
ב[[חודש]] [[סיוון]] [[תשמ"ב]] החל ללמוד ב[[אהלי תורה]], בחודש אלול תשמ"ב נמנה על הקבוצה השניה של [[התלמידים השלוחים]] ששיגר הרבי ל[[תומכי תמימים קזבלנקה]], יחד עם הרב [[שניאור זלמן אליעזר אבצן]], אהרן לוי דייטש, [[יהושע דוד הכהן כהנוב]], שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי, (זאת בנוסף לחלק מהתלמידים השלוחים מהקבוצה הראשונה שנשארו לעוד שנה). | ב[[חודש]] [[סיוון]] [[תשמ"ב]] החל ללמוד ב[[אהלי תורה]], בחודש [[אלול]] [[תשמ"ב]] נמנה על הקבוצה השניה של [[התלמידים השלוחים]] ששיגר הרבי ל[[תומכי תמימים קזבלנקה]], יחד עם הרב [[שניאור זלמן אליעזר אבצן]], אהרן לוי דייטש, [[יהושע דוד הכהן כהנוב]], שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי, (זאת בנוסף לחלק מהתלמידים השלוחים מהקבוצה הראשונה שנשארו לעוד שנה). | ||
לאור הוראת הרבי ב[[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] לחלק את הרמב"ם כמו חלוקת הש"ס, יזם בחודש שבט (זמן קבלת השיחה) חלוקה במרוקו, מראש החלוקה נקבעה שעל כל אחד לסיים עד [[י"א ניסן]] ובי"א ניסן הרבי ערך סיום בהתוועדות ואמר שזה לאור החלוקה שהתקיימה במדינה דאחינו בני ישראל הספרדים, בהמשך לכך באחרון של פסח וביחידות כללית עורר הרבי שוב אודות העניין שאז נקבע באופן רשמי השיעור הקבוע מידי יום. | לאור הוראת הרבי ב[[י"ט כסלו]] [[תשד"מ]] לחלק את הרמב"ם כמו חלוקת הש"ס, יזם בחודש שבט (זמן קבלת השיחה) חלוקה במרוקו, מראש החלוקה נקבעה שעל כל אחד לסיים עד [[י"א ניסן]] ובי"א ניסן הרבי ערך סיום בהתוועדות ואמר שזה לאור החלוקה שהתקיימה במדינה דאחינו בני ישראל הספרדים, בהמשך לכך באחרון של פסח וביחידות כללית עורר הרבי שוב אודות העניין שאז נקבע באופן רשמי השיעור הקבוע מידי יום. | ||
לאחר כשנתיים בחודש [[תשרי]] [[תשמ"ה]] חזר ללמוד ב770 עד חתונתו. | |||
זכה להביא את ניגון צבאות ה' של מרוקו, הרני מקבל, הושר בפני הרבי במספר הזדמנות ובין השאר ב[[כוס של ברכה]] מוצאי [[שמחת תורה]] [[תשמ"ה]]. | |||
לאחר נישואיו בחודש סיוון [[תשמ"ז]] עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב [[משה שלמה סלונים]], התיישב בקראון הייטס עד לחודש מרחשון תשמ"ח. | לאחר נישואיו בחודש סיוון [[תשמ"ז]] עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב [[משה שלמה סלונים]], התיישב בקראון הייטס עד לחודש מרחשון תשמ"ח. | ||
בט"ז מרחשון תשמ"ח יצא לשליחות הרבי [[ללימה]] [[פרו]]. | בזמן היותו חתן ניגש אל [[הרב]] [[חדקוב]] בכדי לבקש לצאת לשליחות ולפתוח את [[בית חב"ד]] [[ריו גה ז'נירו]] שעד אז לא היה קיים אלא רק פעילות [[חב"ד]], הדברים הוכנסו לרבי והרבי ענה במכתב ב[[ערב פסח]] תשובה שלילית, אז הוא שאל את הרבי להיכן לצאת והרבי ענה בכתי"ק 'שייך להמרכז לענייני חינוך וכן לעתיד לבוא', הדברים הובאו בפני המרכז והוצאו שלשה הצאות - מקסיקו, קוסטה ריקה ופרו - והרבי בחר את [[פרו]] שם יפתח [[בית חב"ד]]. | ||
בט"ז מרחשון [[תשמ"ח]] יצא לשליחות הרבי [[ללימה]] [[פרו]]. | |||
מיד עם הגיעו לפרו החל בפעילות עניפה, עד אז עבור בני הקהילה יהדות הסתכמה בקדיש, יום כיפור וכדומה. | |||
כאשר הגיעה לשבעה של הרבנית בשבט תשמ"ח הביא מכתבי ניחום לרבי מרבני ואישי הקהילה, שגריר ישראל ועוד. | |||
בתשמ"ט בהוראת הרבי נקנה הבניין הראשון של בית חב"ד, הרבי אף בחר את המיקום. | |||
בי"ג ניסן תש"נ בחלוקת דולרים ביום הבחירות לראש מדינת פרו, עבר בחלוקת דולרים וביקש מהרבי שיהיה לטובת הקהילה,(בתקופה ההיא שרר טרור בכל רחבי פרו שהפריע לסדר במדינה,) הרבי ברך שיהיה בשורות טובות ושיהיה מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ואכן באותו יום תוצאות הבחירות יצאו באופן ניסי ולמעלה מדרך הטבע שאלברטו פוחימורי זכה, כתוצאה מעובדה זאת תוך פחות מ5 שנים פרו היית במצב תקין לחלוטין. | |||
כאשר שלח לרבי דיווח על פעילותו בעניני משיח ובשאלה מדוע משיח עוד לא מגיע, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": {{ציטוטון|הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון}}{{הערה|מ. פריד, [https://chabad.info/opinions/49510/ "יחי" – ההבדל הגדול…], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}}}}. | כאשר שלח לרבי דיווח על פעילותו בעניני משיח ובשאלה מדוע משיח עוד לא מגיע, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": {{ציטוטון|הרי כל זה '''טענותיי''' וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון}}{{הערה|מ. פריד, [https://chabad.info/opinions/49510/ "יחי" – ההבדל הגדול…], ה' באייר ה'תשע"ה {{אינפו}}}}. | ||
בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] בשבת פרשת נשא כאשר הרבי ירד לסעודה שלישית בהפתעה זכה לקבל לידיו את הספל לנטילת ידים שבו השתמש הרבי. | בשנת [[תשנ"א|תנש"א]] בשבת פרשת נשא כאשר הרבי ירד לסעודה שלישית בהפתעה זכה לקבל לידיו את הספל לנטילת ידים שבו השתמש הרבי. | ||
בתשנ"ו בנה מקווה נשים מפואר. | |||
בד' תמוז תשס"ג נקנה המבנה השני של הבית וכך הפעילות בכל התחומים עלו שלב. | |||
בשנת תשס"ו ניהל בעיר שליחותו מכון [[סמיכה לרבנות]] כאשר [[התלמידים השלוחים]] שהגיעו ללמוד הלכה, סייעו בזמנים הפנויים שלהם בפעילות המקומית. | בשנת תשס"ו ניהל בעיר שליחותו מכון [[סמיכה לרבנות]] כאשר [[התלמידים השלוחים]] שהגיעו ללמוד הלכה, סייעו בזמנים הפנויים שלהם בפעילות המקומית. | ||
בתקופת הקורונה היה במשך תקופה לא קצרה המקור למענה היחיד לכל נושא לבני הקהילה בפרו בכלל ובלימה בפרט. | |||
פעל בשליחות הרבי בלימה שבפרו במשך שלושים וארבעה שנים וניהל קהילה פעילה, עד לפטירתו בטרם עת בליל שבת פרשת חיי שרה, עקב התקף לב, בגיל 58 בלבד, בליל [[כ"ד מר חשוון]] [[תשפ"ב]]. הידיעה על פטירתו הגיעה בעיצומו של [[כינוס השלוחים העולמי]]. | פעל בשליחות הרבי בלימה שבפרו במשך שלושים וארבעה שנים וניהל קהילה פעילה, עד לפטירתו בטרם עת בליל שבת פרשת חיי שרה, עקב התקף לב, בגיל 58 בלבד, בליל [[כ"ד מר חשוון]] [[תשפ"ב]]. הידיעה על פטירתו הגיעה בעיצומו של [[כינוס השלוחים העולמי]]. | ||
עם פטירתו, פרסם שגריר ישראל במדינה הודעת תנחומים המביעה הערכה על פועלו הרב{{הערה|1=[https://col.org.il/feed/p/6495 דיווח באתר COL].}}. | עם פטירתו, פרסם שגריר ישראל במדינה הודעת תנחומים המביעה הערכה על פועלו הרב{{הערה|1=[https://col.org.il/feed/p/6495 דיווח באתר COL].}}. | ||
את ניהול הבית חב"ד לקחה על עצמה רעייתו מרת שטערנא שרה. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
גרסה מ־04:24, 13 בספטמבר 2023
הרב שניאור זלמן (אורי) בלומענפעלד (י"א תמוז תשכ"ג - כ"ד חשון תשפ"ב) שליח הרבי בלימה שבפרו, בדרום אמריקה.
תולדות חיים
נולד בי"א תמוז תשכ"ג בפאולו שבברזיל, לאביו הרב ירחמיאל בלומנפלד, שכיהן כרב הראשי של הקהילה היהודית בריו דה ז'נירו, ולאמו מרת אלטע דבורה, מהשלוחים הראשונים של הרבי בברזיל. נקרא על שמו של אדמו"ר הזקן.
גדל בשליחות בעיר ריו דה ז'נירו ולמד בבית הספר היהודי בר אילן עד הגיעו לגיל מצוות. בתקופה בה הגיע לגיל מצוות נסע ללמד בישיבת מחנה ישראל בפטרופוליס.
לקראת ל"ג בעומר תשל"ז הגיע לראשונה יחד עם אביו לרבי.
ביחידות הורה לו הרבי ללמוד בתומכי תמימים שבמונטריאול קנדה, שם למד עד חודש אייר תשמ"א שאז נסע לריו דה ז'נירו לשליחות במשך כשנה.
בחודש סיוון תשמ"ב החל ללמוד באהלי תורה, בחודש אלול תשמ"ב נמנה על הקבוצה השניה של התלמידים השלוחים ששיגר הרבי לתומכי תמימים קזבלנקה, יחד עם הרב שניאור זלמן אליעזר אבצן, אהרן לוי דייטש, יהושע דוד הכהן כהנוב, שמעון מוצקין, יהושע מרוזוב, בנימין גרשון סרברנסקי ודניאל ירחמיאל קיי, (זאת בנוסף לחלק מהתלמידים השלוחים מהקבוצה הראשונה שנשארו לעוד שנה).
לאור הוראת הרבי בי"ט כסלו תשד"מ לחלק את הרמב"ם כמו חלוקת הש"ס, יזם בחודש שבט (זמן קבלת השיחה) חלוקה במרוקו, מראש החלוקה נקבעה שעל כל אחד לסיים עד י"א ניסן ובי"א ניסן הרבי ערך סיום בהתוועדות ואמר שזה לאור החלוקה שהתקיימה במדינה דאחינו בני ישראל הספרדים, בהמשך לכך באחרון של פסח וביחידות כללית עורר הרבי שוב אודות העניין שאז נקבע באופן רשמי השיעור הקבוע מידי יום.
לאחר כשנתיים בחודש תשרי תשמ"ה חזר ללמוד ב770 עד חתונתו.
זכה להביא את ניגון צבאות ה' של מרוקו, הרני מקבל, הושר בפני הרבי במספר הזדמנות ובין השאר בכוס של ברכה מוצאי שמחת תורה תשמ"ה.
לאחר נישואיו בחודש סיוון תשמ"ז עם רעייתו מרת שטערנא שרה בת הרב משה שלמה סלונים, התיישב בקראון הייטס עד לחודש מרחשון תשמ"ח.
בזמן היותו חתן ניגש אל הרב חדקוב בכדי לבקש לצאת לשליחות ולפתוח את בית חב"ד ריו גה ז'נירו שעד אז לא היה קיים אלא רק פעילות חב"ד, הדברים הוכנסו לרבי והרבי ענה במכתב בערב פסח תשובה שלילית, אז הוא שאל את הרבי להיכן לצאת והרבי ענה בכתי"ק 'שייך להמרכז לענייני חינוך וכן לעתיד לבוא', הדברים הובאו בפני המרכז והוצאו שלשה הצאות - מקסיקו, קוסטה ריקה ופרו - והרבי בחר את פרו שם יפתח בית חב"ד.
בט"ז מרחשון תשמ"ח יצא לשליחות הרבי ללימה פרו.
מיד עם הגיעו לפרו החל בפעילות עניפה, עד אז עבור בני הקהילה יהדות הסתכמה בקדיש, יום כיפור וכדומה.
כאשר הגיעה לשבעה של הרבנית בשבט תשמ"ח הביא מכתבי ניחום לרבי מרבני ואישי הקהילה, שגריר ישראל ועוד.
בתשמ"ט בהוראת הרבי נקנה הבניין הראשון של בית חב"ד, הרבי אף בחר את המיקום.
בי"ג ניסן תש"נ בחלוקת דולרים ביום הבחירות לראש מדינת פרו, עבר בחלוקת דולרים וביקש מהרבי שיהיה לטובת הקהילה,(בתקופה ההיא שרר טרור בכל רחבי פרו שהפריע לסדר במדינה,) הרבי ברך שיהיה בשורות טובות ושיהיה מנוחת הנפש ומנוחת הגוף ואכן באותו יום תוצאות הבחירות יצאו באופן ניסי ולמעלה מדרך הטבע שאלברטו פוחימורי זכה, כתוצאה מעובדה זאת תוך פחות מ5 שנים פרו היית במצב תקין לחלוטין.
כאשר שלח לרבי דיווח על פעילותו בעניני משיח ובשאלה מדוע משיח עוד לא מגיע, ענה הרבי על המילים "כלו כל הקיצין": "הרי כל זה טענותיי וחזרת הטענות אינם מענה כלל. אזכיר על הציון"[1].
בשנת תנש"א בשבת פרשת נשא כאשר הרבי ירד לסעודה שלישית בהפתעה זכה לקבל לידיו את הספל לנטילת ידים שבו השתמש הרבי.
בתשנ"ו בנה מקווה נשים מפואר. בד' תמוז תשס"ג נקנה המבנה השני של הבית וכך הפעילות בכל התחומים עלו שלב.
בשנת תשס"ו ניהל בעיר שליחותו מכון סמיכה לרבנות כאשר התלמידים השלוחים שהגיעו ללמוד הלכה, סייעו בזמנים הפנויים שלהם בפעילות המקומית.
בתקופת הקורונה היה במשך תקופה לא קצרה המקור למענה היחיד לכל נושא לבני הקהילה בפרו בכלל ובלימה בפרט.
פעל בשליחות הרבי בלימה שבפרו במשך שלושים וארבעה שנים וניהל קהילה פעילה, עד לפטירתו בטרם עת בליל שבת פרשת חיי שרה, עקב התקף לב, בגיל 58 בלבד, בליל כ"ד מר חשוון תשפ"ב. הידיעה על פטירתו הגיעה בעיצומו של כינוס השלוחים העולמי.
עם פטירתו, פרסם שגריר ישראל במדינה הודעת תנחומים המביעה הערכה על פועלו הרב[2].
את ניהול הבית חב"ד לקחה על עצמה רעייתו מרת שטערנא שרה.
משפחתו
- בתו, מרת חיה מושקא (אשת ר' יעקב יוסף רסקין) – אורלנדו, פלורידה
- בנו, הרה"ת מנחם מענדל בלומנפלד - ישראל
- בתו, רייזה בלומנפלד – משלוחי הרבי, לימה, פרו
- בתו, מרת רבקה (אשת ר' יצחק פבזנר) – משלוחי הרבי, לימה, פרו
- בתו, מרת יהודית (אשת ר' מענדל קרליבך) – משלוחי הרבי, לימה, פרו
לקריאה נוספת
- השליח שהפרה את פרו, שבועון כפר חב"ד 1932 עמוד 51
קישורים חיצוניים
- ברכה שהטרוריסטים לא יצליחו, הרב בלומנפלד עובר לפני הרבי בחלוקת דולרים יחד עם אחד מהמקורבים בקהילתו
- אירוע שערך הרב בלומנפלד לרגל י"א ניסן תשנ"ב בפרו ונאומו במעמד, מתוך תכנית ואביטה נפלאות (21:08 ואילך).
- הניגון החריג שהביא השליח הרב בלומנפלד לרבי, זכרונות הרב אייזנבך
- שלוחו כמותו, כתבה אודות קורות חייו של הרב בלומנפלד מתוך שבועון בית משיח
- הסיפור הלא ידוע מאחורי תקנת הרמב"ם
(אנגלית) - זכרונות מידידו הרב ג'ייקובסון (אנגלית)
הערות שוליים
- ↑ מ. פריד, "יחי" – ההבדל הגדול…, ה' באייר ה'תשע"ה
- ↑ דיווח באתר COL.