שלום דובער מרזל: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
עם הצלחת הישיבה, התגבשה סביבה קהילה לומדת, עמה פועל הרב מרזל, לצד עיסוקו במיזמים ופרוייקטים נוספים לעידוד העיסוק במבצעי הרבי וקיום הוראותיו הן ברמה העירונית, והן ברמה הארצית. | עם הצלחת הישיבה, התגבשה סביבה קהילה לומדת, עמה פועל הרב מרזל, לצד עיסוקו במיזמים ופרוייקטים נוספים לעידוד העיסוק במבצעי הרבי וקיום הוראותיו הן ברמה העירונית, והן ברמה הארצית. | ||
בשנת [[תשפ"ג]] שימש כיו"ר 'מטה [[הקהל]]' של בתי חב"ד בירושלים, ולקראת סיומה של אותה שנה, עמד בראש הקמפיין המצליח שגייס את כלל חסידי חב"ד לפעול להשלמת מכירת האותיות ל[[אות בספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה השמיני של ילדי ישראל]], תוך מטרה שיספיקו לקיים את טקס ההכנסה שלו עוד בשנת הקהל. | בשנת [[תשפ"ג]] שימש כיו"ר 'מטה [[הקהל]]' של בתי חב"ד בירושלים, ולקראת סיומה של אותה שנה, עמד בראש הקמפיין המצליח שגייס את כלל חסידי חב"ד לפעול להשלמת מכירת האותיות ל[[אות בספר תורה לילדי ישראל|ספר התורה השמיני של ילדי ישראל]], תוך מטרה שיספיקו לקיים את טקס ההכנסה שלו עוד בשנת הקהל. וכן ב"ה הספיקו לגומרו בזכותו | ||
{{מיון רגיל:מרזל, שלום דובער}} | {{מיון רגיל:מרזל, שלום דובער}} | ||
גרסה מ־19:44, 9 באוגוסט 2023
הרב שלום דובער מרזל הוא משלוחי הרבי בשכונת 'נחלאות' בירושלים, ראש ישיבה ורב קהילת 'תפארת מנחם', ועסקן ציבורי השותף במספר מיזמים רחבי היקף.
תולדות חיים
נולד בצפת בל' ניסן תשמ"א לאביו ר' גבריאל מרזל ולאמו מרת שרה.
כבחור, שימש במשך שנתיים כגנרל בקעמפ אורו של משיח, בשנים תשנ"ח-תשנ"ט.
לקראת שנת הלימודים תשס"א נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה'.
בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת תהילה בת ר' אהרן וצירל וקסלשטיין מירושלים.
בין השנים תשס"ו-תשס"ח ניהל יחד עם רעייתו את בית חב"ד בלאוס.
בהמשך, חזר לארץ הקודש וקבע את מגוריו בירושלים, והחל לפעול בשליחות הרבי בשכונה נחלאות, תחת השליח במקום הרב גולדברג, והקים מרכז ללימודי יהדות שהפך בהמשך לישיבת תפארת מנחם בראשה עומד.
עם הצלחת הישיבה, התגבשה סביבה קהילה לומדת, עמה פועל הרב מרזל, לצד עיסוקו במיזמים ופרוייקטים נוספים לעידוד העיסוק במבצעי הרבי וקיום הוראותיו הן ברמה העירונית, והן ברמה הארצית.
בשנת תשפ"ג שימש כיו"ר 'מטה הקהל' של בתי חב"ד בירושלים, ולקראת סיומה של אותה שנה, עמד בראש הקמפיין המצליח שגייס את כלל חסידי חב"ד לפעול להשלמת מכירת האותיות לספר התורה השמיני של ילדי ישראל, תוך מטרה שיספיקו לקיים את טקס ההכנסה שלו עוד בשנת הקהל. וכן ב"ה הספיקו לגומרו בזכותו